אאא

אל פתחו של בית דין האזורי לעבודה בירושלים התקבלה תביעה לא שגרתית אבל משמעותית עבור הציבור החרדי, זאת כאשר שני חרדים הגישו את מועמדותם לתפקיד מפקחים במשרד החינוך, אך מה רבה אכזבתם הייתה כאשר גילו כי אינם עומדים בתנאי המכרז משום שאין להם תואר ראשון.

לאור זאת, מיהרו להגיש תביעה אל בית הדין עוד בתקופת כהונתו של גדעון סער בתפקיד שר החינוך. בתביעתם טענו העותרים כי הם למדו לתואר רבנות וקיבלו תעודה וכי לטענתם התעודה נחשבת לתואר וכי אי-קבלתם למכרז מהווה אפליה חמורה לציבור החרדי.

עוד טענו התובעים, שקביעת תנאי הסף שינתה את המצב הקודם, בו ניתן היה להתקבל לתפקיד מפקח עם תואר רב בלבד. החלטה זו, טענו התובעים, התקבלה ללא תשתית עובדתית ומשפטית מספקת ועל כן היא בטלה.

התביעה שנמשכה כאמור מספר שנים, הגיע בימים אלו לסיומה זאת כאשר השופט אייל אברהמי דחה את טענותיהם וקבע כי דרישת משרד החינוך הוגנת ואינה חורגת ממתחם הסבירות ואינה מצדיקה את התערבות בית הדין.

בפתח פסק הדין הבהיר השופט כי אין בפסיקתו כדי לפקפק בחשיבות התואר רב. "אקדים ואומר כי העניין שבפנינו אינו שאלת חשיבותו וערכו של תואר רב לעומת תואר אקדמי. אף אין מקום לבחון מהי היכולת האינטלקטואלית הנדרשת לצורך השגת כל אחד מהתארים. אומנם חלק מהצדדים כיוונו טענותיהם לעניין זה, אך עניין זה אינו עיקר ולא בו נעסוק. תואר רב נכבד ויקר בעינינו ומי שנושא בו בוודאי נדרש ליכולת אינטלקטואלית מצוינת. אין גם חולק כי לתפקיד הרב תרומה משמעותית ומרכזית לשימורו וייחודו של העם היהודי, אך כאמור אין אנו עוסקים בחשיבות תפקידו של הרב".

השופט דחה את הטענות לאפליה וכתב כי "תנאי הסף שנקבעו לתפקיד מפקח בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי הינם תואר שני. אף למשרת ניהול בית ספר יסודי נדרש לפי הנחיות משרד החינוך תואר אקדמי. דרישה זו של תואר שני לתפקיד מפקח הופחתה ביחס לחינוך החרדי, בהתחשב בין היתר במיוחדות המגזר (שכאמור חלקים נכבדים ממנו הדירו רגלם מהאקדמיה בשל התנגדות אידיאולוגית). נדמה שיש בכך התאמה שנצרכת למגזר החרדי וטוב שנעשתה התאמה זו".

"נציין כי למכרזים שפורסמו נגשו כ- 700 מועמדים בנוגע ל- 30 משרות שהוצעו. מדובר במספר מועמדים רב ביותר העונים לכאורה על תנאי הסף. קשה לקבל אפוא את הטענה של התובעים לפיה הוצבו תנאי סף שאינם מתאימים לציבור החרדי. כן קשה לקבל את הטענה לפיה תנאי הסף מדירים את רגלי הציבור החרדי מהמכרז. ריבוי המועמדים, שמרביתם כך הבנו שייכים למגזר החרדי והדתי, מלמד על כי ישנה קבוצה גדולה שיכולה להתאים לתפקיד וכי תנאי הסף אינם מפלים. נעיר כי כיום ישנן אפשרויות רבות שנפתחו והותאמו עבור הציבור החרדי כדי שזה יוכל לרכוש השכלה אקדמית במתכון שמקובל עליו ושתאפשר לו השתלבות בשוק העבודה". הוסיף השופט.

בסיום פסק הדין כתב השופט כי מוטב שהצדדים יגיעו להסכמה בנושא. "כזה שיוסכם גם על רוב הציבור החרדי, חלף כפיית הפתרון, שנראה להם נכון. רק בדרך זו יגבירו את השלום האחדות והרעות שכה נדרשים בין כל חלקי העם. יתכן שהקמת ועדה שבה תהיה נציגות רחבה, אף למגזר החרדי, תביא לתוצאה האמורה. עניין זה ראוי למחשבה ובחינה מתאימה. ולכן אנו מורים להעביר עותק מהחלטה זו אף לשר החינוך וכן למנכ"ל משרד החינוך".