אאא

מכתבו של נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס הרב שלום כהן, בדבר התנגדותו ללימודים אקדמיים לנשים ובנות, מעורר סערה ביממה האחרונה.

החשש מהמפגש עם דעות שונות, מחקרים ונושאים מדעיים, מרצים וספרות שאינם ברוח התורה, מובן לכולנו. העלייה במספר מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה לחרדים, הרחבת חוגי ותחומי הלימוד, הנגישות והלגיטימציה הגוברת ללימודים, התהליכים והשינויים שנטמעים בתוך החברה החרדית- מעוררים חשש טבעי.

החשש- מובן, כדאי ונחוץ. השלילה- האם נכונה לנו כחברה? הצורך בלימודים אקדמיים קיים ונחוץ, איך מתמודדים עם החששות?

האישה החרדית- פרנסה ולא קריירה

הציבור החרדי הולך וגדל, עולם התורה פורח כפי שלא היה מעולם. נשים הן עיקר הבית ועיקר פרנסתו.

ברור ומוסכם על כולם כי מקצועות ההוראה והחינוך המקובלים עלינו מקדמא דנא, אינם יכולים להוות פתרון כולל ולענות על דרישות הפרנסה לכלל החברה. יוקר המחיה מחד וקיצוצים בקצבאות מאידך אינם מאפשרים לנו לבחור בדרך אחרת מלבד להשתלב בשוק העבודה.

בוגרות הסמינרים אמנם מוכשרות מאד אך אינן יכולות להשתלב במקצועות מפרנסים ללא התמקצעות וללא לימודים גבוהים. כל בוגרת בית יעקב השואפת להקים בית של תורה יודעת להצהיר שהיא זאת שתישא בעול הפרנסה, על מנת שבעלה יוכל לשבת וללמוד בראש שקט. האם שכר ממוצע של מוכרת או פקידת טלמרקטינג יכול לפרנס משפחה ברוכת ילדים? האם בעידן שבו מקצצים את שכרם של אברכי הכולל ואת הבטחת ההכנסה, משכורת זעומה של עבודה מזדמנת תוכל לאפשר לבעלה ללמוד בראש שקט?

האישה החרדית, בשונה משאר נשות האוכלוסיה, עפ"י רוב אינה יוצאת ללמוד לשם השכלה ואינה עובדת לשם קריירה. היא יוצאת לעבוד על מנת לפרנס את משפחתה ואת בעלה שיושב ולומד.

ההתמודדות עם החשש

על מנת להנגיש את מערכות האקדמיה לבנות החברה החרדית, הוקמו מסגרות לימוד חרדיות ומותאמות. כבר בתחילת שנות האלפיים הוקמו מכללות חרדיות המשלבות מקצועיות מבלי להתפשר על אורח החיים החרדי.

כמי שעסקה שמונה שנים בתחום ההשכלה הגבוהה לחרדים, נחשפתי למוסדות אקדמיים רבים ורכשתי ידע עצום בהבנת והטמעת מהלכים, במשך שנים פעלנו לעידוד ושילוב האוכלוסיה החרדית במערך ההשכלה הגבוהה תוך הקפדה על כל הכללים המותאמים לאורח החיים החרדי

כיום ניתן למצוא מוסדות רבים שעונים על הדרישות ההלכתיות כדוגמת: המכללה החרדית ירושלים בראשותה של הרבנית עדינה בר שלום. מכללת מבח"ר בב"ב שהוקמה ע"י הרב ד"ר הרב אברהם פוס ז"ל, הקריה האקדמית אונו ועוד מוסדות רבים שהוקמו לאחרונה.

כולם מוסדות שעונים על הצרכים והדרישות של בנות המגזר החרדי וכוללים לימודים בקמפוסים נפרדים, אקלים תורני, ליווי ופיקוח על תכני הלימוד ובליווי אנשי חינוך.

כמובן שלימודים במוסדות שאינם עפ"י גדרי ההלכה והצניעות מהווים סכנה רוחנית ועלולים לפגוע בהשקפתן ובחוסן הרוחני של הבנות.

לימודים אקדמאים- תרומה לקהילה

השינויים המבורכים שחלו בשנים האחרונות בשילובן של נשות מקצוע חרדיות, בתחומים רבים ומגוונים הופכים ונהיים לנו לנוף טבעי.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בואו נעשה חושבים לרגע...

האם היינו רוצים לחזור אחורנית? האם היינו רוצים לראות את לשכות הרווחה בערים החרדיות מאוישות בעובדות סוציאליות שאינן לרוחנו? האם אנחנו מעדיפים לקחת את ילדינו לבדיקת שמיעה או לטיפול בבעיות היגוי אצל קלינאית תקשורת שלבושה אינו הולם? האם לא נוח לנו יותר להתייעץ עם רואת חשבון חרדית? להתייעץ עם עו"ד שמבינה את הלך הרוח שלנו? האם פסיכולוגית חילונית תבין את לבטי הנפש שלנו? וכך עם הטכנאית אולטרסאונד והאחות ועוד ועוד....

הלימודים האקדמיים תורמים בראש ובראשונה לנו כחברה. מעבר לפרנסה המכובדת שהן מביאות לביתן, הן עוזרות לנו להבריא את עצמינו!

בדור של בלבול ועליה במספרי הנוער הנושר, בדור של ריבוי חרדות ולחצים, בעידן שבו יש עליה במודעות וילדים רבים נזקקים לעזרה במגוון תחומים

כמה טוב שיש לנו אנשים משלנו שיכולים לעזור לנו!

מיותר לציין שכל אחת הנדרשת לשאלה, תפנה לרב המייעץ לה ותקבל את ברכתו.