אאא

גזר הדין בפרשת הולילנד: המכה שניחתה על ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט - שש שנות מאסר בפועל - הייתה צפויה, והיא המשך ישיר להכרעת הדין אותה נתן השופט דוד רוזן. אך כעת מתחיל הקרב על הערעור בבית המשפט העליון.

אם בוחנים את פסק הדין והכרעת הדין של השופט רוזן, ניתן לחשוב כי אין לאולמרט דרך מוצא מהדברים הקשים שנאמרו עליו - "נוטל השוחד הינו בבחינת בוגד" ו"אולמרט הוא פושע שמרבית זמנו הוקדש לפועלו הציבורי" - אך שופטים לשעבר דווקא חושבים כי סיכוייו של אולמרט בערעור לא נמוכים כפי שניתן לחשוב.

השופט לשעבר אמנון סטרשנוב אמר כי "אני לא חושב, בניגוד לפרשנים או לדברים ששמעתי, שהסיכויים לערעור במקרה זה הם מבוטלים או בטלים. אני חושב שכל ערעור יש בו סיכוי ובהחלט בערעור שמבוסס על ממצאים שהם בבחינת ראיות נסיבתיות, כשהאמירה ראיות היא חשובה. מה שבית המשפט קבע פה זה על סמך ההיגיון, על השערות, על הנחות, על מסקנות שאולי יש בהן היגיון אבל ספק רב אם יש בהן ראיות של ממש".

סטרשנוב הבהיר כי בית המשפט העליון לא נוטה בדרך-כלל להתערב בממצאים עובדתיים, "אך הוא יכול לשקול אותם מחדש. קביעת בית המשפט והסתמכותו על נימוסיו של מר יוסי אולמרט שכן צלצל ואמר תודה לאחיו או על צחוקה המתגלגל של הגברת שולה זקן, עדיין אינם מהווים ראיות חותכות".

(צילום: ynet)

לדבריו, "נאשם - גם אם נקבע שהוא שקרן, נאשם שקרן אינו בהכרח נאשם אשם כפי שנקבע על ידי בית המשפט. לכן לבית המשפט העליון יש את מלוא הכלים לבחון אחת לאחת את מה שעמד בפני בית המשפט המחוזי וייתכן שהוא יכול להגיע למסקנות אחרות".

"יש בעיות עם הכרעת הדין"

גם השופט בדימוס דן ארבל אמר הערב כי "קשה לי עם ההרשעה. אחת הזכויות הבסיסיות ביותר של נאשם זה הזכות לחקירה נגדית, זה זכות של כל נאשם שבמשפט הזה היא התחילה, אבל היא נגדעה עקב פטירתו של העד המרכזי, שגם ככה היו לגביו הרבה ספקות עקב כל מיני מידעים עליו בעבר, מעבר לעובדה שעד מדינה מלכתחילה הוא שותף לדבר עבירה".

לדבריו, "בחקירה נגדית לפעמים מתגלים דברים שלא נחשפו בחקירה ראשית ולפעמים כל הגלגל מתהפך והייתה פה אפשרות לחקירה נגדית רצינית מאוד".

"יש בעיות עם הכרעת הדין הזאת ואלה לא דברים עובדתיים" אמר ארבל. לדבריו, "אני חושב שהיה ראוי להשתמש במינוחים קצת יותר מינוריים. שופטים צריכים להתבטא באנדרסטייטמנט, הם לא צריכים מילים כאלה. העונשים מספיק חמורים ואפשר היה להתבטא בצרוה קצת יותר עדינה. במיוחד מפריעה לי המילה בוגד".

לגבי סיכוייו של אולמרט בערעור אמר ארבל כי "אני חושב שיש לו קייס בערעור".

"אין תשובה חד משמעית"

עם זאת, שופטים ומשפטנים אחרים טוענים כי העונש לאולמרט היה ראוי, גם אם קצת אכזרי. "ציפיתי לחמש שנים, ויש אולי פתח לרחמים בבית המשפט העליון לנוכח העונש", אמר השופט בדימוס הרן פיינשטיין. לדבריו, "אחרי כל הדברים החמורים בעניינו של אולמרט, השופט אמר שלא הוכח נזק לציבור ולכן יש כאן מקום להקל".

 (צילום: פלאש 90)
אולמרט בבית המשפט, היום (צילום: פלאש 90)
הגדלה

"יש פה סוגיה שאין לה תשובה חד-משמעית: האם אדם שהיה איש ציבור בכיר צריך לשאת בעונש חמור יותר? בתי המשפט ובכללם העליון סברו מפעם לפעם כי בעלי תפקידים רמים צריכים להיענש בחומרה רבה יותר" אמר פיינשטיין.

הוא התייחס לדברים החמורים שאמר השופט רוזן בגזר הדין, ואמר כי "בגידה זו העבירה כמעט הכי חמורה, למעט רצח. לתת לאדם את התואר בוגד זה קצת קיצוני. היה אפשר להשתמש בביטויים אחרים. זה לא היה במקום".

השר לשעבר רוני בר-און, מהאנשים הקרובים ביותר לאולמרט, תקף בחריפות את השופט דוד רוזן. "למי אתה קורא בוגד, כבוד השופט?". לדבריו, "לא הופתעתי מגזר הדין, שמתכתב היטב עם הכרעת הדין. מה שהדהים אותי ואת אולמרט זה הביטויים של השופט בגזר הדין: בוגד, פושע, חזירות. בית המשפט העליון קורא לצדדים המתדיינים בפניו להתבטא בריסון ובאיפוק. בכתיבת גזר הדין היום לא היה ריסון".

"מי שלוקח שוחד אינו בוגד" 

"מי שלוקח שוחד אינו בוגד. הוא עבריין שעובר עבירות קשות, אבל הוא לא מי שמכונה בוגד בחוק העונשין. לו היה מורשע בבגידה היה צריך לגזור עליו מיתה".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

"דיברתי עם המון אנשי מקצוע, שופטים בכירים, מכהנים ובדימוס, ולא אגזים אם אומר ששמונה מעשרה ששוחחו איתי קבעו כי זהו פסק דין שצריכה להיות בו התערבות של בית המשפט העליון".

בנוסף לכך העריך בר-און כי התבטאויותיו החריפות של השופט רוזן בגזר הדין עשויים לסייע לאולמרט בערעור. בראון העריך כי אולמרט לא יישב בכלא.

אחר הצהריים שלח פרקליט המדינה, שי ניצן, איגרת מיוחדת לעובדי הפרקליטות, בה אמר כי "הרשעתם ושליחתם של המעורבים בפרשת הולילנד למאסר אינה מעוררת שמחה או נחת. יחד עם זאת, היא מובילה אותנו לתקווה כי פרשה זו תגרום להקטנה משמעותית של הסיכוי שעבירות דומות לאלה יעברו בעתיד".

גם השופט בדימוס שלי טימן סבור כי שש שנות מאסר מהוות עונש ראוי. לדבריו, "כגודל התפקיד שהוטל עליך, כשהציבור סומך עליה וכשהשוחד נועד לשינוי עניין ציבורי, כך עומק הירידה. השופט רוזן עשה שימוש במקסימום של המתחם ובעניין הזה אני בעדו".