אאא

"כאשר הודיעו למורי ורבי הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצוק"ל אודות שחרור הכותל המערבי, נהרו פניו באור מיוחד", העיד תלמידו הרה"ג רבי אליהו אבא שאול. "לאחר מכן החל הגרש"ז לרקוד עימנו בהתרגשות, אך אסר לצאת בריקודים ברחוב שכן אמר בהר הרצל ממול קוברים את המתים של המלחמה. איך נרקוד?".

השמחה שהביע מרן פוסק הדור, משקף את יחס רוב גדולי ישראל לתוצאות מלחמת ששת הימים ואשר הביעו שמחה גדולה לאחר שחרור ירושלים העתיקה והכותל המערבי וראו בניסים שאירעו במהלך המלחמה את יד ה´.

כך למשל, כ"ק האדמו"ר ה´אמרי חיים´ מויזניץ זי"ע, עוד כששמע על הצטרפות ירדן למלחמה ברך על כך משום שכפי שהתבטא בלשון קודשו, "כך יהיה הכותל המערבי בידינו".

הגאון רבי יחזקאל אברמסקי אף הסביר כיצד נעשה הנס בידי אנשים שאינם שומרי תורה על פי דברי מלכים ב´ פרק י"ד שבו מתואר הצלת עם ישראל על ידי ירבעם. כי כך הדבר כאשר הקב"ה רואה צרת עמו הוא מביא הצלה אף בידי ירבעם.

אין פלא שעם שחרור הכותל המערבי נהרו גדולי ישראל, יחד עם מאות רבות מעמך ישראל אל הכותל המערבי לחזות שוב בשריד קודשינו.

כך שאין ספק כי לדעת החלק המכריע של גדולי ישראל, מלחמת ששת הימים, ויום שחרור הכותל היווה לגביהם יום שמחה בו יכלו לשוב לשריד בית המקדש וירושלים.

גם העובדה ששוחרר הרובע היהודי שימח מאוד. שמחה הביעו בפרט תושבים ורבנים שגורשו מהעיר העתיקה בתש"ח כמו למשל ראשי ישיבת פורת יוסף וצדיקי שושלת מלכות הקודש רוזי´ן שביהכ"נ תפארת ישראל שהוקם על ידי ראשי השושלת חרב.

מרבית גדולי ישראל סברו כמו שכתב הגר"א דסלר במכתבו על ניסי תש"ח שכל שאינו רואה את יד ה´ וניסיו במלחמה הינו סומא וכפוי טובה. מעין דברים אלו גם אמר הגר"ח שמולביץ זצוק"ל ראש ישיבת מיר בדברים שמסר לפני בני הישיבה.

עם זאת, למרות השמחה על ניסי ההצלה והשיבה לשריד בית המקדש שכל זמן השלטון הירדני נמנעה הגישה אליו, הייתה שמחה ותחושת הודיה זו מהולה בהבנה שאין שחרור ירושלים עדיין בניין ירושלים השלם, ודאי כל עוד לא התחוללה הגאולה ולא הוקם בית המקדש.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

להיפך, כיבוש הר הבית בעוד אין בידינו היכולת לעלות אליו בקדושה וטהרה, היה מקור לדאגה גדולה שלא יכשלו עמך בית ישראל באיסור כרת.

"זה עדיין אינו הסוף", אמר הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצוק"ל, "איני יודע מה רוצה הקב"ה אבל ברור שזה עדיין לא הסוף".

כ"ק האדמו"ר מצאנז זי"ע שבשל היותו ניצול שואה חשש מאוד ערב המלחמה שח"ו גם עתה ניתן רשות למשחית ועזב את הארץ בחרדה גדולה, שמח מאוד כששמע על ניסי המלחמה ושחרור הכותל המערבי ומיהר לשוב לארץ ישראל ולהגיע לכותל. בהגיעו אמר לפני הכותל המערבי, "והביאותים אל הר קודשי ושמחתים בבית תפילתי, את מי את הגויים? מתי כבר תביא גם אותנו ותשמח גם אותנו". כשהכוונה היא לבניין בית המקדש והבאת הגאולה.

ואנו אין לנו ביום זה אלא לבקש באותה הדרך, יש לבעל הנס להכיר בניסו, ועדיין לבקש ולצפות, מתי תבוא הגאולה ועדיין מבקשים אנו: לשנה הבאה בירושלים הבנויה.