אאא

בגמרא ברכות כא. מובאת דרשת רב יהודה הלומד מהפסוק "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו" שיש חובה לברך את ברכת התורה לפני הלימוד.

רש"י מבאר את דרשת הגמרא, שלפני שמשה התחיל לומר את פסוקי שירת האזינו, אמר משה לישראל, אני אקרא את שם ה' ע"י ברכה ואתם תענו , הבו גודל לאלוקינו ע"י אמירת אמן.

הראשונים נחלקו האם דרשת הפסוק כי שם ה' אקרא וכו' , היא לימוד גמור וממילא ברכת התורה מוגדרת כמצות עשה מדאורייתא או שדרשת הפסוק היא רק אסמכתא בעלמא וממילא ברכת התורה תחשב כדין דרבנן.

הרמב"ן בהשגות לספר המצוות עשה טו' מוסיף על מניין המצוות של הרמב"ם את החובה לברך ברכת התורה ומבאר כי בברכה זו אנו מודים לשמו הגדול על הטובה שעשה עמנו בנתינת תורתו ובמצוותיה ננחל את חיי העולם הבא.

כשיטת הרמב"ן סובר החינוך במצוה תל' דכתב שכל הברכות כולן הן מדרבנן חוץ מברכת התורה לפני הלימוד שחיובה הוא מדאורייתא וצריך לומר כי הרמב"ן והחינוך ילמדו את דרשת הגמרא בברכות כא. כלימוד גמור לדין דאורייתא.
ברכת התורה לשיטת הרמב"ם.

שאגת אריה בסימן כד' מקשה מדוע הרמב"ם השמיט את ברכת התורה ממניין המצוות שלו והרי הגמרא ברכות כא. לומדת את חיוב ברכת התורה מהפסוק כי שם ה' אקרא וכו'. מכוח שאלתו לומד השאגת אריה כי הרמב"ם סובר שברכת התורה הוי דין דרבנן ודרשת הגמרא בברכות כא. היא רק אסמכתא לחיוב של חכמים לברך.

הנפקא מינה במחלוקת הראשונים אם ברכת התורה הוי מדאורייתא או מדרבנן היא במי שמסופק אם בירך את ברכת התורה, לרמב"ן הסובר שברכת התורה הוי מדאורייתא הרי הספק הוא דאורייתא ולכן המסתפק צריך לחזור ולברך, אך להבנת השאגת אריה בשיטת הרמב"ם שברכת התורה הוי מדרבנן הרי הספק הוא ספק דרבנן ולכן המסתפק אינו צריך לחזור ולברך.

הקרית ספר בהלכות תפילה פרק יב' לומד בשיטת הרמב"ם כי ברכת התורה הוי מדאורייתא ולמרות שהרמב"ם לא מנה את ברכת התורה במניין המצוות שלו, בכל זאת אומר הקרית ספר שאין זו סיבה מספקת לקבוע כי הרמב"ם סובר שברכת התורה הוי מדרבנן.

כי ניתן לומר שברכת התורה הוי מדאורייתא, אלא שהרמב"ם לא מנה אותה כמצוה נפרדת משום שהיא כלולה במצות תלמוד תורה וכך גם תתפרש דרשת הפסוק כי שם ה' אקרא וכו' בברכות כא. שחלק ממצות תלמוד תורה היא ברכת המצוה לפני הלימוד.
אך האבי עזרי בהלכות ברכות פרק ד' הלכה ב' כתב כי לא ניתן ללמוד בשיטת הרמב"ם שברכת התורה הוי מדאורייתא מפני שהרמב"ם בהלכות ברכות פרק ח' הלכה יב' פוסק שהמסתפק אם בירך ברכות הנהנין דינו שאינו חוזר ומברך מפני שברכות הנהנין הן מדברי סופרים.

כך גם מצינו בהלכות ברכות פרק יא' הלכה טז' פסק הרמב"ם שהמסתפק אם בירך איזו ברכה מברכת המצוות, דינו שאינו מברך ומקיים את המצוה מבלי שיברך.

מנגד בהלכות ברכות פרק ב' הלכה יד' פסק הרמב"ם שהמסופק אם בירך ברכת המזון, הרי צריך הוא לחזור ולברך.
לאור פסיקת הרמב"ם עולה כי רק בברכת המזון שהיא מדאורייתא פסק הרמב"ם שהמסופק צריך לחזור ולברך, אבל בשאר הברכות כולל גם ברכת התורה לא מצינו שהרמב"ם סובר כי המסופק צריך לחזור ולברך.
ממילא מוכח כי לשיטת הרמב"ם אין חיוב ברכת התורה מדאורייתא וממילא גם דרשת הגמרא בברכות כא. הוי אסמכתא לדין דרבנן.
מהי ברכת התורה
הגמרא ברכות יא: מביאה כמה שיטות מהי ברכת התורה. רב יהודה אמר שמואל סובר שמברכים לעסוק בדברי תורה.
רבי יוחנן סובר שמברכים והערב נא ה' את דברי תורתך בפינו וכו' וחותמים ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל.
רב המנונא סובר שמברכים אשר בחר בנו מכל העמים וכו' וחותמים ברוך אתה ה' נותן התורה.

נחלקו הראשונים האם ברכת והערב נא היא ברכה עצמאית או שרב יוחנן תיקן אותה כהמשך לברכת לעסוק בדברי תורה.

רש"י הרשב"א והתוס' בכתובות בדף ח. נוקטים כי ברכת הערב נא היא המשך לברכת לעסוק בדברי תורה ורב יוחנן הוסיף אותה כדי שהיא תשמש כחתימה לברכת לעסוק בדברי תורה.

הרמב"ם בהלכות ברכות פרק ז' הלכה י' – יא' והרי"ף סוברים שברכת הערב נא היא ברכה עצמאית.

בשלטי גיבורים על הרי"ף באות ז' כתב כי הרי"ף גורס הערב נא בלי " ו " החיבור, מפני שהרי"ף סובר שברכת הערב נא היא ברכה עצמאית שאיננה קשורה לברכה הקודמת.

אבל התוס' הסמ"ג והרא"ש סוברים שצריך לומר והערב נא עם " ו " החיבור, מפני שברכת והערב נא נתקנה כדי לשמש כחתימה לברכת לעסוק בדברי תורה.

לאור הדברים צריך לומר בפשטות כי גם לשיטת רש"י הסובר שברכת והערב נא היא המשך לברכת לעסוק בדברי תורה יש לומר והערב עם " ו " החיבור.

למסקנת הגמרא בברכות יא: ברכת התורה מורכבת משלוש ברכות הראשונה היא לעסוק בדברי תורה, השניה היא ברכת והערב נא והשלישית היא בברכת אשר בחר בנו.

ביאור ברכת לעסוק בדברי תורה

הרי"ף וכן הרמב"ם בהלכות תפילה פרק ז' הלכה י' כתבו כי נוסח הברכה הוא "וציונו על דברי תורה" וכן הביא הבית יוסף בשם האבודרהם בהלכות ברכות השחר.

אך הרבינו מנוח על הרמב"ם בהלכות תפילה פרק ז' כתב כי יותר נכון לומר "לעסוק בדברי תורה" מפני שדברי התורה מתבררים ונלמדים על ידי עיסוק במשא ומתן של תורה.

הט"ז באו"ח סימן מז' כתב גם כי נוסח הברכה הוא לעסוק בדברי תורה, מפני שהתורה מתקיימת רק במי שממית עצמו עליה וכמו שדרשו חז"ל על הפסוק אם בחקותי תלכו וכו' שתיהיו עמלים בתורה.

הפרי חדש או"ח סי' מז' סע"ק ה' הקשה כי על פי ההבנה שברכת לעסוק בדברי תורה, מתפרשת על יגיעת לימוד התורה, אזי כיצד עם הארץ יברך את ברכת לעסוק בדברי תורה.

ותירץ הכתב סופר באו"ח סי' כ' כי מאחר שהמחזיק תלמידי חכמים הריהו שותף בתורתם ונחשב לו כאילו הוא בעצמו למד, אם כן עם הארץ יכול לקיים את חלקו בעסק התורה על ידי החזקת תלמידי חכמים ועל כן יכול הוא לברך לעסוק בדברי תורה.

ביאור ברכת והערב נא

רש"י בברכות יא: מבאר שברכת הערב נא היא תפילה שדברי התורה יערבו עלינו לעסוק בהם מאהבה.

ומבארים האחרונים שלרש"י הוקשה כיצד אנו מתפללים ומבקשים שדברי התורה יהיו ערבים לנו והרי לכאורה בתפילה זו טמונה בקשת פרס עבור לימוד התורה וכבר ידוע כי עבודת ה' וקיום המצוות שלא על מנת לקבל פרס היא העבודה היותר מעולה והיותר משובחת.

לכך ביאר רש"י שהסיבה לבקשת ערבות דברי התורה היא לא על מנת ליהנות גרידא מהלימוד, אלא בקשת העריבות היא כדי שנוכל ללמוד את דברי התורה מתוך אהבה ובכך נוכל להוסיף באיכות הלימוד ולקיים טוב יותר את מצות תלמוד תורה.

ומוסיפים האחרונים לבאר כי ע"י ההוספה באיכות הלימוד תתרבה הנחת רוח שיש לקב"ה מלימוד התורה שלנו וממילא תפילת והערב נא היא תפילה על עניינים רוחניים ולא לצורך קבלת פרס.

ביאור ברכת אשר בחר בנו

הטור באו"ח סימן מז' כתב שבברכת אשר בחר בנו יש לכוון על אשר ה' בחר בנו וקירבנו להר סיני ונתן לנו את תורתו הקדושה שהיא בית חיינו וכו' (ועיין שם בפירוט דבריו).

וביאר הב"ח את דברי הטור, שהרי לא מצינו בשום מצוה שמברכים כמה ברכות על קיום המצוה ולכאורה בקיום מצוות תלמוד תורה מצינו כמה ברכות על מצוה אחת ולכן הוקשה לטור במה שונה מצות תלמוד תורה משאר המצוות.

לכן מבאר הטור כי באמת אין כל הבדל בין מצות תלמוד תורה לשאר המצוות וגם על מצוות תלמוד תורה מברכים רק ברכה אחת משום שרק ברכת לעסוק בדברי תורה היא מוגדרת כברכת המצוה.

ממילא ברכת "הערב נא" איננה נחשבת כברכת המצוות, אלא היא תפילה ובקשה מהקב"ה שהוא המלמד תורה לעמו ישראל שיעזור לנו ללמוד את התורה וכן שיעזור לנו להבין את דברי התורה על בוריים ולעומקם.

כך גם ברכת "אשר בחר בנו " איננה מוגדרת כברכת המצוות אלא היא ברכת שבח והודאה לקב"ה על שבחר בנו מכל האומות וקירבנו להר סיני ונתן לנו את תורתו הקדושה.

וזאת כפי שמצווה הפסוק בדברים פרק ד' "רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך וכו' ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בוער באש וכו'".

לתגובות: stern1416@gmail.com