אאא

העיתונות החרדית של סוף השבוע שעסקה בהרחבה בדו"ח מבקר המדינה והליקויים שהציג, בפרט בהקשר החרדי, בחרה להתעלם במופגן מהקטעים הקשים בדו"ח כנגד רשת הגנים של אגודת ישראל, מהמעסיקים הגדולים במגזר החרדי, ושלילת זכויות הנשים בה.

מערכת ´כיכר השבת´ כאן כדי להגיש לכם את עיקרי דו"ח המבקר בכל הנוגע לרשת הגנים וההמלצות שלו לטיפול מיידי.

רשת הגנים של אגודת ישראל היא אחד המעסיקים הגדולים במגזר החרדי, ורוב עובדיה הם נשים. הרשת החלה לצבור גירעונות כספיים כבר בשנת 1994, ובסוף שנת 2007 הסתכם גירעונה המצטבר ביותר מ-100 מיליון ש"ח. משנת 2001 עסקו משרדי החינוך והאוצר בהכנת תכנית הבראה לרשת, ורק בנובמבר 2008 הם חתמו על הסכם הבראה עם הרשת. על פי ההסכם, תנאי מוקדם לכניסתו לתוקף הוא קבלת הסכמתם של העובדים לשינוי בתנאי העסקתם.

בדצמבר 2008 הגיש ארגון גננות חרדיות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו תביעה נגד הרשת והמשרד (בשא 6150/08) בבקשה להוצאת צווים זמניים האוסרים לפגוע בזכויות עובדות שמועסקות ברשת, מכוח הסכם ההבראה. בתביעה נטען, בין השאר, כי הסכם ההבראה כולל הסכמות לגבי תנאי העסקתן ואופן פיטוריהן של עובדות הרשת; כי הסכמות אלה התקבלו בלי שהתקיים משא ומתן כלשהו עם נציגות העובדים; וכי הן פוגעות פגיעה קשה בזכויות עובדות הוראה.

בדו"ח מבקר המדינה נמצא כי את המחיר על שנים רבות של ניהול לא תקין של הרשת ועל פיקוח ובקרה לא מספקים של המשרד ישלמו עובדים (בעיקר עובדות) בלתי מיוצגים, אשר מצדם מילאו במהלך השנים את התפקידים שהוטלו עליהם. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החינוך ולמשרד האוצר כי ראוי שיימצא פתרון שימזער את הפגיעה בזכויות השונות של העובדים.

מלבד הביקורת שהוטחה ברשת על פתיחת מוסדות וגנים ללא אישור, מתמקד מבקר המדינה בזכויות העובדים:

הרשת ממלאת תפקיד ציבורי חיוני, והיא ממומנת בעיקר מכספי ציבור. הרשת היא מעביד, מהגדולים במגזר החרדי, ועליה להקפיד לקיים את זכויות העובדים לפי דיני העבודה, לרבות חוקי המגן וצווי ההרחבה, ולא לפגוע בזכויותיהם הסוציאליות. על כל מעביד, וקל וחומר מעביד הממלא תפקידים ציבוריים, חלה החובה לנהוג כלפי עובדיו בהגינות, בתום לב, באופן סביר ועל פי שיקולים ענייניים.

נמצא שבמשך חמש שנים קיצצה הרשת בשכר עובדיה באופן שרירותי וחד-צדדי, לעתים שלא לפי דיני העבודה וזכויות העובדים. הרשת הפחיתה 10% משכר עובדיה באופן שרירותי, וגם לאחר שהמשרד התנה את הפחתת שכר העובדים בכך שהרשות תקבל מהם הסכמה אישית לכך, לא דאגה הרשת לעשות זאת. הרשת התנתה את המשך עבודתן של גננות ותיקות בצמצום ניכר של מספר שנות הוותק שלהן לעניין החישוב לצורכי שכר, ודרשה מגננות לעבוד ללא תוספת שכר גם לאחר שעות העבודה הנדרשות לפי היקף משרתן. על אף התנאים והדרישות האמורים שהציבה הרשת לעובדיה, היא לא קיימה משא ומתן קיבוצי או אישי עמם, שלא לפי דיני העבודה וזכויות עובדים. המשרד ידע על כך והנחה את הנהלת הרשת לפעול בעניין, אולם לא וידא שהיא פעלה בהתאם לכך.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

8. צו הרחבה של שר העבודה והרווחה משנת 1995 בדבר תשלום ימי הבראה מקנה לכלל העובדים במשק זכות לקצובת הבראה, ואף על פי כן בשנים 2000-2007 לא שילמה הרשת לעובדיה דמי הבראה וגם לא שילמה להם קצובת ביגוד.

9. בשנת הלימודים התשס"ז (2006-2007) פיטרה הרשת 267 גננות וסייעות, ואף על פי שמאז ועד ינואר 2009 עברה יותר משנה, היא לא שילמה להן פיצויי פיטורים, שלא כחוק . הרשת אמדה את התחייבויותיה בגין פיצויי פיטורים בכ-16.4 מיליון ש"ח. מנהלי הרשת פעלו באופן לא הוגן ולא אחראי ומסרו לגננות המפוטרות מידע שהשתמע ממנו שהן יקבלו פיצויים כחוק. בעקבות כך שוכנעו עובדות להתפטר, ומאות עובדות פוטרו מרשת שמפעילה מוסדות חינוך בלי שהיא שילמה להן פיצויי פיטורים, ועקב כך הן נותרו ללא מקור הכנסה.

סיכום והמלצות

חוקי מדינת ישראל העוסקים בחינוך מקנים זכות להפעלת מוסדות חינוך שאינם רשמיים. למטרה זו ניתן סיוע מכספי הממשלה. שיעורם של כספים אלה נקבע לפי החלטת שר החינוך. מול אלה עומדת חובתן של בעלויות על מוסדות החינוך לפעול על פי כללים מסוימים, לרבות תשלום שכר לעובדים לפי השיעורים והכללים הנהוגים בחינוך הרשמי.

הביקורת התמקדה בשתיים מהבעלויות הגדולות על גני ילדים במגזר החרדי, שנמנות עם המעסיקים הגדולים במגזר זה. מרבית עובדי הבעלויות האלה הם נשים, רבות מהן מפרנסות יחידות במשפחותיהן שאפשרויות התעסוקה העומדות לרשותן מצומצמות.