אאא

מה שהחל בזעקה ציבורית והיחלצות לעזרת הנערים התמימים שנתפסו ביפן, הולך ומתברר, לכאורה, כפרשה חמורה של שלומיאליות במקרה הטוב, רשעות ושחיתות במקרה הרע.

מי שחושף בימים אלו את הפרשה במלואה, לאחר תקופה של רסיסי שמועות ובדילי מידע על הנעשה בארץ השמש העולה, הוא אברהם שוורץ – איש עסקים חרדי תושב יפן, המעורב לפרטי פרטים בפרשה הכאובה. בביקורו בימים אלו בארץ, הוא חושף פרטים ומספק מסמכים על השערוריות מאחורי פרשת הברחת הסמים.

מה שהחל כמסע תמים של בחורים, חלקם קטינים, שחשבו להרוויח כמה שקלים בתמורה להברחת מכס קלה יחסית של זהב או עתיקות, הסתבר כהרפתקת סמים מסוכנת עם החוק היפני הנוקשה.

בשלב הזה החל מסע ציבורי חרדי, שעורר את רחמי הציבור על הנערים המסכנים הכלואים בארץ רחוקה. אלא שמה שהחל בבקשות לתפילות, הפך חיש מהר לפסים מעשיים: התרמות ענק בארץ ובכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם, היוו מסתבר, את עיקר הפעילות למען העצורים, אם לא את כולה.

פעילות מזיקה

כבר בהתחלה, הסתברה הפעילות סביב העצורים כמזיקה. לדברי שוורץ, בימים הראשונים לאחר המעצר, הבינו היפנים כי המדובר בנערים תמימים שאינם מבינים כלל מהם סמים. אלא שה'חגיגה' סביבם, גרמה ליפנים לחשוב, כי המדובר בשליחי כנופיה מאורגנת, זו שכעת מתגייסת לשחרורם. מה שהתגבש אצלם סופית עם מעצרו של בן ציון מילר – משלחם של הבחורים.

מאז מסתבר, זה החל להסתבך עוד יותר. בתחילה מונו עורכי-דין פשוטים שאינם מתאימים, ואז החלו להחליפם בתדירות גוברת והולכת, גם גישת צוות ההגנה התחלפה חדשות לבקרים.

התוצאה הייתה כזו, שגורמי מקצוע קבעו, כי בפועל היו הנערים חסרי הגנה משפטית בכל החודשים הקריטיים הראשונים למעצרם.

כל זה התרחש כאמור, כשבכל העולם נאספים סכומי עתק למימון ההגנה המשפטית של הנערים, בצירוף תיאורי זוועות על גזיזת זקנם ופאותיהם של הנערים, דבר שאין לו שום בסיס ואחיזה במציאות.

בשלב הזה בקשה משפחתו של הנער הצעיר יוסי באנדא, מהגר"מ שפרן – שכנם לבניין, לבדוק באופן רציני מה קורה בכל עניין ייצוגם של הילדים, וזאת לאחר שלא היה להם כמעט שום מידע על הנעשה שם.

התוצאות המדאיגות של הבדיקה, הביאו את משפחתו של הנער יוסי באנדא לבקש מיידית מהצוות שטיפל עד אז בבנם, להפסיק לייצגו בכל דרך שהיא, הן בפן המשפטי והן בפן הציבורי / תקשורתי.

עורך-הדין ששכרו הוריו של הנער באנדא, הוא יהודי בן 76 בשם דוד בוקסבוים, שהוא בעליו של משרד עו"ד ענק ביפן, שהיה אמור לכתחילה לייצג את כל הנערים, אלא שעו"ד בוקסבוים לא הסכים בשום אופן לעבוד יחד עם קבוצת העסקנים שניהלה את משפטם של שני הנערים האחרים, תוך שהוא מטיח האשמות באופן התנהלותם.

אלא שמכאן ואילך, חל נתק של ממש בין הצדדים, עד כדי עוינות תמוהה, מה שהגיע לשיאו בכניסת אחד העסקנים לתאו של הבחור גולדשטיין יום קודם עדותו במשפטו של באנדא, תוך שהוא משכנעו להעיד למחרת במשפט, כי שיקר בעדותו בחקירה, כי בנדה טען בפניו שהוא חושב שיש מטילי זהב במזוודות.

התוצאה הייתה עגומה לשני הצדדים. על בנדה נגזרו שמונה שנים בכלא היפני (חמש אחרי הפחתה על התנהגות טובה), וגולדשטיין הוכרז על-ידי השופט כמי ששיקר בעדותו במשטרה.

לדברי שוורץ, לא היה שום מניע משפטי למהלך מלבד נקמה אישית של העסקנים בצד השני. "ספרו לגולדשטיין שבאנדא והרב שפרן הולכים להפליל אותו, ואין לו שום ברירה אלא לומר לרעתו של באנדא".

זאת למרות העובדה הפשוטה שעדותו של הרב שפרן לא הייתה כלל על נסיבות המקרה, אלא עדות אופי כללית על אורח החיים החרדי המרוחק לחלוטין מסמים. לשמוע ולא להאמין.

"קרקס נודד"

גם בימים אלו עדיין לא אמרו הצדדים נואש, ובתואנות שונות הם מנסים לקחת לידם בשנית את ייצוגו של הנער באנדא, ולשכנע אותו להגיש ערעור, מה שלדברי שוורץ לא יאפשר להסגירו לארץ, וישאיר אותו לכמה שנים בכלא היפני, כאשר לדברי כל עורכי הדין היפנים המקסימום שיהיה ניתן לעשות, וגם זה בספק גדול, הינה הקלה של שנה בעונש. "ערעור הוגש, אך לאחר בדיקה מעמיקה משכנו אותו", מסביר שוורץ.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אך הסיפור התמוה לא פחות העולה מדברי שוורץ, הינו מסע גיוס הכספים העולמי, העובר בקהילות היהודיות בחו"ל "כמו קרקס נודד" כהגדרתו של שוורץ. מדובר בסכומי עתק ללא שום פיקוח, ואין לאיש שמץ של מושג למה שימשו. כך למשל מפרסמים אותם עסקנים בחו"ל את שמותיהם של שלושת הילדים כזקוקים לעזרה כספית העומדת על עלות בסך של כ-30,000$ ליום, בעוד שמשפטו של באנדע הסתיים והוא מצוי כבר בהליכי הסגרה לארץ. גם המשפחות עצמן טוענות שלא קבלו פרוטה שחוקה מאוספי הכספים מחו"ל, אלא אך ורק מ'קופת העיר' בני ברק, שהיא הגוף הכספי היחיד שאסף כספים וגם העביר אותם למשפחות.

"מעבר לכל העניין", אומר שוורץ, "יש לי כאב אישי גדול על הנערים הללו, עד לניתוק שאותם עסקנים עשו לי משני הנערים הגדולים, הייתי מבקר את כל השלושה כמעט מדי יום, המדובר בנערים צעירים המצויים בבידוד מוחלט, וביקורי היומי היה כאוויר לנשימה עבורם. כעת אני מגיע לאותו בית כלא בו כלואים השלושה, אולם לצערי מתאפשר לי לבקר רק את הנער הצעיר באנדא".

"בתחילה קבלתי על עצמי שלא לעזוב את יפן כל זמן שהם שם. אלא שכחלוף הזמן הבנתי, כי בהתנהלות השערורייתית של אותם עסקנים, מדובר כאן לצערי, בסיפור של כמה שנים".

"כיכר השבת" מגיש מקבץ מסמכים.

מכתב שכתבו הורי הבחור יוסף באנדא

"הקרקס הנודד". מסע איסוף הכספים