אילוסטרציה (צילום: פלאש 90)
תוכן גולשים
אילוסטרציה (צילום: פלאש 90)
תוכן גולשים
כתבה זו נכתבה על ידי גולש כיכר השבת. אין המערכת אחראית לתוכנה ו/או אמיתותה של הכתבה.

החלטתי לכתוב כמה מילים על המושג גיוס בעקבות שיחה ששמעתי בין שני חיילים חרדים המשרתים בפרויקט שח"ר בשיבתי בתחנת האוטובוס. לדעתי הבנת המושג חשובה מאוד דווקא בימים אלו של דיונים על גיוס בני הישיבות.

אקדים ואציין שאני חוזר בתשובה ששירת בצבא ההגנה לישראל בשירות קרבי מלא כך שאני מכיר את התחושות מקרוב ממש.

את האמירה שבכניסתך לבסיס את ההגיון צריך להשאיר בש.ג. (שומר גדודי, והכוונה בשפה הצבאית היא לשער הראשי של הבסיס למרות שראשי התיבות מתייחסים לאדם היושב בשער) אני משאיר מחוץ לדיון.

אני מעוניין להתייחס לעצם המושג גיוס. אני לא יודע מה ההגדרה המילונית של מושג זה אך לצורך הדיון היא לא ממש רלוונטית.

הסיפור ששמעתי הוא כדלקמן (בשינוי פרטים כמובן), החייל אבא לילדים התבקש להגיע לבסיס מחוץ לשעות הרגילות בהן הוא מחוייב בכדי לבצע תירגול כלשהו הנעשה באופן יחידני, כך שאין צורך להתאים את הזמן לכמה חיילים בו זמנית. הוא היה מנוע מלהגיע באותו הזמן מכיוון שהיה צריך לשמור על אחד מילדיו הקטנים. בקשתו הייתה לבצע את אותו תרגול בשעות בהן הוא מגיע לבסיס באופן קבוע או לחילופין לקבל הודעה מראש בכדי להיערך כנדרש. כמובן שאת מפקדו זה לא הרשים והוא דרש ממנו להגיע במועד שנקבע.

החייל , קרי האברך החרדי בעל המשפחה, היה באמת בדרך לבסיס אך בתחושה שסידרו אותו ולא גילו לו את כל האמת על השירות הצבאי. אני מסכים אתו מכיוון שכאשר הציעו לו להתגייס לצבא בפרויקט זה או אחר הסבירו לו על כל התנאים המיוחדים שיקבל ועל התפקיד שיבצע אך לא על עצם המושג גיוס.

במקצועי אני עובד סוציאלי, ולקראת סיום לימודיי הוזמנתי עם עוד כמה מחבריי להגיש את מועמדותי לגיוס לשב"ס (שירות בתי הסוהר). כמובן שמציע ההצעה לא יכל להבטיח לנו שנתקבל לעבודה אך הוא היה בתפקיד מספיק בכיר בכדי לקדם את מועמדותינו. תנאי העבודה בשב"ס הם מהטובים ביותר בתחום העבודה הסוציאלית ולכן שמחנו מאוד על ההצעה. בפגישה השניה בנושא שמעתי שוב ושוב מפי אותו אדם את המילה גיוס, ובאותו הרגע הבנתי שאני מוותר על הנסיון לקבל את המשרה מבלי להרגיש שמץ של תחושת החמצה. בהיותי חייל משוחרר הבנתי שבניגוד לכל מקום עבודה שבו אי עמידה בתנאים שסוכמו מראש נחשבת הפרת הסכם ומפקיעה ממני את המחויבות שלי לאותו אירגון בגיוס המצב שונה.

בעבודה בה אני נחשב מגוייס גם אם במסגרת התפקיד שהוצע לי . לדוגמא, דובר על עבודה באיזור המרכז ושאיננה כוללת שבתות. ברגע שהארגון אליו אני מגויס יחליט תנאים אלו יכולים להשתנות מבלי שתהייה לי היכולת לערער.

אני חושב שברוב המקרים עליהם שמענו בתקשורת בזמן האחרון זאת הייתה ההבנה שהייתה חסרה לחרדים שביננו.

למה פרצה הסערה

זה לא שאנחנו לא מבינים מה זה גיוס. אנחנו פשוט כבר מגוייסים. אנחנו, בלי שום מליצה, מגוייסים לרבונו של עולם. אנחנו מוכנים בכל רגע נתון לשנות את הרגלינו ולהקריב את הנוחות והרצונות שלנו רק כי ההשגחה העליונה החליטה כך. אני חושב ששבת זאת אחת הדוגמאות הטובות. יהודי עוזב הכל משאיר את כל טרדותיו מאחור כי עכשיו שבת. גם במצבים קשים ביותר אנחנו מוותרים על רצונותינו ונכנסים לעולם הקסום ששמו שבת. זה נכון שיש בכך גם תענוג גדול אך זה מתנה צדדית. אני כמובן לא מדבר על כל שבת אך ישנן שבתות כאלו לכל אחד שאם הוא רק היה יכול הוא היה ממשיך את עיסוקיו עוד כמה שעות לפני שהוא משבית אותם למשך יממה שלמה.

את ההבנה הזאת שאנו מגוייסים לרבונו של עולם חסר לצד השני שעדיין לא זכה לשמור תורה ומצוות.

כעת אנסה לבאר את המושג סירוב פקודה בצבא למרות שאני ממש לא משפטן ובטח לא משפטן צבאי. אם זכרוני אינו מטעני ישנן בצבא שני סוגים של פקודות בלתי חוקיות. אחת בלתי חוקית והשניה בלתי חוקית בעליל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ההגדרה של בלתי חוקית בעליל מעורפלת מאוד מכיוון שלשון החוק, אם אינני טועה, היא פקודה שדגל שחור מתנוסס מעליה. בכל אופן לעניננו פקודה בלתי חוקית היא פקודה שאסור היה למפקד לתת אך לעומת זאת החייל מחוייב לבצע. בהמשך יכול החייל להגיש קבילה נגד מפקדו והיא אולי גם תתקבל אך אם הוא סרב פקודה גם הוא יענש על עצם הדבר שסירב לבצע פקודה שאיננה בלתי חוקית בעליל.

לדוגמא בשירותי הצבאי יצאנו לאימון שנקרא "שבוע שדאות" במזג אויר גשום מאוד. אני בתור חייל ממושמע (לצערי) לא ראיתי בכך כל בעיה אך חברי שהבין קצת יותר ממני ידע שבמזג אוויר שכזה פקודות הצבא אוסרות קיום אימון שכזה. הוא סירב פקודה נשפט ונענש. במקביל גם המ"פ שקיבל את ההחלטה להמשיך את האימון ולא להפסיקו קיבל הארה בתיקו האישי, או משהו בסגנון אני לא ממש זוכר, מכיוון שפקודתו הייתה בלתי חוקית. מה שאני זוכר בבירור זה את העובדה שבחזרתי הביתה לשבת אחרי השבוע הנ"ל בקושי הצלחתי ללכת ועובר אורח שראה אותי בדרך לתחנת האוטובוס סחב לי את התיק עד לתחנה.

למי שיקח את הפרשיות האחרונות מהשנה שחלפה יראה שבדיוק על ההבחנה הזאת התעוררו הסערות השונות.

מכיוון שלדעתי בצה"ל לא מתכוונים לשנות את הנקודה המהותית הזאת, לא נראה לי שישנו איזשהו הסדר שיצליח באמת לגשר על הפער ולגייס חרדים לאורך זמן

רוצים גם לכתוב כתבה משלכם ולפרסם אותה בכיכר השבת? הרשמו לאתר ושלחו לנו את הכתבה לתוכן גולשים.