ליפא, ב"התנור"
ליפא, ב"התנור"
אאא

עיר כלבבי אשדוד. תאמינו או לא, זה ממש לא בגלל ריכוז הגיאורגים הגבוה שבה. יש משהו בעיר הגדולה הזאת שגורם לי לשוב אליה פעם אחר פעם מלא בתקוות מחודשות. הפעם האחרונה שהעיר הזאת הותירה אותי חסר מילים ונשימה הייתה בשבוע שעבר, באחד מימות חג החנוכה.

מה שכן, אני צריך סיבה טובה בכדי לבקר בעיר המתפתחת הזאת. ואוכל זו סיבה מוצדקת לגיחה. כאמור, באחד מימות חנוכה, אחד מהכותבים הנכבדים כאן באתר, הזמין אותי לביקור נימוסים והיכרות. החלטתי להיענות להזמנתו ולצאת לאשדוד למרות מזג האוויר הקודר שניבא לי עיכובים ומניעות בדרכים.

כך באמת היה, הגשם הכה בעוז על גג הרכב, והפקקים שנתהוו בדרך שבין כפר-חב"ד לאשדוד, גרמו לי להרהר תכופות בדבר פרסת חרטה מהירה היישר אל תוך גדר ההפרדה שמשמאלי.לאחר כשעה וחצי מייגעות, הגענו אני וקיבתי המיוסרת לאשדוד.

"יש פה מקום לשבת לאכול?" אני שואל את מארחי בטלפון. "בטח, סע לתנור! אני כבר מצטרף אליכם", קבע נחרצות. "לאן?! לתנור?! אתה לוקח אותי למאפיית מצות בחנוכה?!" הקשיתי עליו. הוא רק הסתפק ב"סמוך עליי" הקלאסי שמרתיע אותי יותר מכל צורת הרגעה אפשרית ובלתי אפשרית. כאורח, לא נותר לי אלא להישמע להוראותיו ולסור ל"תנור", שם קצר משהו בשביל מסעדה.

כשהגעתי למקום, התברר שהמקום הוא לא בדיוק מסעדה, כך שהציפיות שלי מהמקום התמתנו. ולכו תדעו, אולי בגלל זה דווקא הופתעתי לטובה מ"התנור".

ובכן, מדובר במין "טאבון" משודרג שמציע שלל פיתויים חלביים לרעבים הממהרים. השלט מורה על פעילות נון-סטופ 24 שעות ביממה. אולם יענקי ממהר להבהיר שמדובר בעבודה עד לשעות הקטנות של הלילה.

בליל שישי למשל, אפשר לקפוץ בשעת הדחק אפילו בשעה חמש וחצי בבוקר ואתם לא תגורשו או תזורזו משם. אני מבטיח לכם.

מזג האוויר הסוער בחוץ רק דרבן אותי לגשת למלאכת הלעיסה והביתור ביתר חשק ומהירות. למזלנו, אנחנו האורחים היחידים באותם רגעים במקום, כך שתשומת הלב לצרכינו הייתה מקסימאלית ומענגת.

יענקי שטיין, בעל המקום החביב ניגש אלינו ולאחר אי-אלו מילות נימוס בסיסיות, הוא מנחית בלבביות מנות פתיחה שאפילו הנייר לא יכול לסבול, לא כל-שכן קיבתי העצלה. התחלנו בסלט ענק! שהיה מספק את שבע הפרות השמנות והטובות מחלום פרעה ועוד היה נשאר עודף.

בלילה סגרירי הגיע ליפא למקום וניאות להצטלם

הסלט לווה בשלושה רטבים, כשהמיוחד שביניהם, "רוטב הבית", שם טמיר ונעלם שלא חושף את מרכיביו הסודיים בשום אופן.

אח"כ התכבדנו בלחם פוקצ'ה על בסיס גבינה צהובה ופרוסות חצילים. סמבוסק גבינה בולגרית שהיה "כבד" מרוב גבינה. בורקס תפו"א עם ביצה מבושלת וחמוצים טריים לעילא.

סמבוסק פיצה עם גבינה מותכת בכמויות נכונות. וצלחת אנטיפסטי שחוסלה בדקותיים.

מבלי שאבקש אפילו, במהלך של קריאת מחשבות מדהים, אץ יענקי למטבח וחזר עם צלחת מרק בצל מהביל. המרק היה לא בנאלי כלל ועיקר, אלא אפילו מפתיע במרקם הסמיך שלו. מסיבות של שיגעון אישי פלפלתי עד זוב אש את המרק. הוספתי את הקרוטונים וכל שרציתי היה להתכרבל בסמיכת פוך עבה ולהירדם לאיזה שבע-שמונה שעות עד יעבור זעם או גיהוק, מה שבא קודם...

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'אוכל ומתכונים' ותישארו מעודכנים

הקינוח הצפוי והאולטימטיבי לערב חמים שכזה, בעוד חנוכיית הענק מודלקת ע"י העובדים במקום, חייב לבוא כמובן בצורת סופגניות ממולאות בריבת חלב ובריבת תות. אולם, מה שלא היה צפוי הוא, ששני האנשים שטעמו מהסופגנייה הצהירו חד משמעית: "עכשיו אפשר להבדיל בין סופגנייה טרייה לסופגנייה ממוחזרת..."

כל הבלגאן הזה לווה בשני בקבוקי שתיה גדולים ושתי כוסות אספרסו לסיום. אחד מאיתנו אף הרחיק לכת עם שני כדורי גלידה היישר לתוך כוס האספרסו הרותח. היה ניכר עליו שהתוצאה אהובה עליו במיוחד.

חברים יקרים, תודו ש"לבזבז" 150 ₪ על שרשרת המזון הזאת שהותרנו ממנה עוד על השולחן מחמת חוסר מקום ויכולת לטובה ולברכה, זה באמת מצחיק. הנה לכם הדרך הנכונה ליפול שדוד באשדוד. 

התנור
מורדי הגיטאות 1, אשדוד (בסמוך לגינת בית המשפט)

כשר למהדרין-חלבי בהשגחת בד"צ רבני הקריות-אשדוד

טל': 057-3147223

א'-ה': 7:00-5:00 רצוף!

ו': סגור

מוצ"ש: פתוח משעה לאחר צאת השבת.