אאא

החלטה תקדימית שקיבלו שלטונות בגדד עשויה להצית תקווה בלבן של רבבות משפחות יהודיות שעלו מארצות ערב בכלל ומעיראק בפרט, והשאירו מאחור רכוש רב: לראשונה מאז יציאת היהודים מעיראק בראשית שנות ה־50 הסכימו הרשויות להחזיר למשפחה אחת את רכושה.

היומון העיראקי "אל־זמאן" גילה השבוע כי מדובר בבית פרטי שהיה בבעלות יהודית בשכונת בתאווין בדרום בגדד, על שפת החידקל, שרוב תושביה היו יהודים. אחת מבנות המשפחה הגישה תביעה לממשלת עיראק, ולמרבה ההפתעה זכתה. גורמים במינהלת הנכסים של ממשלת עיראק ציינו כי תחילה הזדהתה האישה כנוצרייה, אולם בדיקה בארכיונים הוכיחה כי היא יהודייה וכי הבית אכן היה שייך למשפחתה.

האישה תבעה את הזכויות על הבית באמצעות עורך דין מקומי שאת שירותיו שכרה. לא נמסרו פרטים מזהים על אודותיה, אולם אין מדובר בתושבת ישראל. לזכייתה עשויות להיות השלכות על תביעות עתידיות של משפחות רבות מיהודי עיראק, המתגוררות כיום בישראל ובמערב (ראו מסגרת‭.(‬

אותם גורמים במינהלת הנכסים של ממשלת עיראק הוסיפו כי הרשויות בבגדד מעוניינות בפתרון בעיית רכושם של היהודים, אלה שעזבו משנת 1968 ועד נפילת משטר הבעת´ של סדאם חוסיין ב־‭.2003‬ עם זאת, הם הודו כי עי־קר הבעיה היא היהודים שיצאו מארצם בין השנים 1950 ל־‭,1951‬ שבמהלכן עז־בו רוב יהודי עיראק לישראל. "הכתובת לתביעות אלה היא בתי המשפט האזרחיים ומינהלת הכספים המוקפאים של ממשלת עיראק‭,"‬ אמרו.

סוגיית הרכוש היהודי בעיראק עלתה לסדר היום בעיקר בשנתיים האחרונות, בעקבות ההתפתחויות בבגדד. גורמים הבקיאים בנושא מעריכים כי מוקדם ללמוד על מדיניותה של ממשלת עיראק בסוגיה זו מסיפורו של הבית בבתאווין שאותו החליטה ממשלת עיראק להשיב עתה ליהודיה.

"כספי היהודים הם סיפור ישן‭,"‬ אמר מוופק עז א־דין, ראש מינהלת הדת והנכסים הציבוריים במשרד האוצר העיראקי. "אני סבור כי בנק ´אל־ראפדין‭,´‬ הוותיק בבנקים בעיראק, עשוי לטפל בסוגיה, אחרי לימוד מעמיק שלה‭." ‬