אאא

את הארגונים במדינה ישראל היום נהוג לחלק לשלושה מגזרים: המגזר הראשון הוא המגזר הציבורי שממומן במסים אותם אנחנו ממשלמים ומסדיר את רווחת חיינו כאן; המגזר השני מכונה המגזר העסקי, ועסקינן בחברות עסקיות, שמטרתם השאת רווחים עבור בעלי מניותיהם, וכמובן המגזר השלישי בו פועלים ארגונים ללא כוונת רווח ודוגלים בהתנדבות ובתרומה לקהילה.

תכלית החברה (עסקית) ע"פ חוק החברות 1999, התשנ"ט, סעיף 11: "תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה..". כלומר המטרה המרכזית של החברה היא למקסם את הרווח של בעלי המניות בה. לעומת זאת, לארגונים של המגזר השלישי מטרות שונות ולעתים אף נוגדות את שיקולי הרווח, מדובר בעיקר במטרות חברתיות, סוציאליות, תרבותיות ואף פוליטיות - אך לא עסקיות.

יחד עם זאת, חרף השוני המובהק בין שני המגזרים הללו בשנים האחרונות הולך ומטשטש הגבול הדק בין פעילותם של מלכ"רים ובין פעילותם של חברות עסקיות. כבר היום אנו מתקשים למצוא את האכסניה המתאימה עבור מוסד אוניברסיטאי, האם במהות זו חברה שצריכה להשיא את רווחיה או שמה לפעול לעידוד החינוך כעמותה. אך אם מדובר בעמותה איך יתכן כי מנהלי אותו מוסד אוניברסיטאי ימשכו משכורות עתק מדי חודש? הרי על פעילות העמותה חלות מגבלות נוקשות,המתייחסות לגובה המשכורות שניתן למשוך כשכר. ואם כבר עסקינן במוסדות אוניברסיטאיים, מה לגביאופי ההתאגדות המומלצת לבתי חולים?

החלוקה הדיכוטומית הנוהוגה כיום, בין פעילות עסקית לבין פעילות חברתית, לא רק שאינה תואמת את המציאות, אלא מניעה את האנשים לבחור בפעילות חד מימדית מסוימת. כאשר הגשר המרכזי  המחבר היום בין שני המימדים הללו הן תרומות שחברות מהמגזר השני מעבירות לטובת המזר השלישי, וזאת ככלל רק לאותם ארגונים בעלי סעיף 46 (הכרה בתרומה כהוצאה  מוכרת).

מדבריו של ד"ר אלי נכט, מומחה לענייני רגולציה, ניתן להיווכח כי בארה"ב ובמספר מדינות בעולם המערבי כבר הגיעו לתובנה כי אין בהכרח סתירה בין השאת רווחים ופעילות חברתית.

"קחו לדוגמא מפעל שהחליט לתת מענה לאנרגייה נקיה או העסקת אוכלוסיות מודרותמוחלשות כמו אנשים עם מוגבליות או נוער בסיכון. האם מטרת המפעל היא להרוויח – כמובן. האם הוא עושה זאת על דרך עזרה לחלש ותרומה לקהילה? חד משמעית כן", 

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

כך גם רוה"ח גרמן פייקין שהיה במשך 8 שנים יועץ חשבונאי של רשם העמותות אומר כי בחלק מהמקרים בהם אני נותן ייעוץ בשאלה מה היא צורת ההתאגדות המועדפת, "אני מרגיש ואקום מסוים, וכי אנחנו  כחברה מפספסים הזדמנות לתמרץ, ולעתים אף מונעים בפועל מעסקים לתרום חזרה לקהילה, גם כאשר רצונם בכך".

הניסיון מלמד כי ישנו רצון מצד אנשים להתאגד כחברה בע"מ, אך לא לעסוק במקסום רווחים רק עבור עצמם בלבד, אלא להשקיע אותם במיזמים חברתיים ולהחזירם לחברה. אחד הראשונים שטבעו את המושג – "המגזר הרביעי" היה מוחמד יונס, זוכה פרס נובל וכותב הספר "עולם ללא עוני". מוחמד יונס הקים את הבנק הראשון להלוואות בסכומים קטנים  לעסקים זעירים בבנגלדש. לתפישתו יש חשיבות רבה בהקמת חברות בעלות אופי עסקי לכל דבר, אך מטרתם חברתית.

רו"ח גרמן פייקין אומר כי, "היום יותר מתמיד חשוב לעודד את פיתוחו של המגזר הרביעי במדינת ישראל, זאת עקב המבוי הסתום אליו נקלע הקפיטליזם וחוסר הרצון לחזור לשיטה בה השלטון המרכזי שולט על הרווחה עם מדיניות סוציאלית. יתרון המגזר הרביעי בכך שהוא מסוגל לקשר ערך חברתי לערך כלכלי ולחבר כסף למשמעות נעלה יותר מאשר צבירתו.

"חשוב כי המדינה תשכיל לייצר כלים חקיקתיים ומיסויים מתאימים, על מנת לתמרץ ולהגביר את פעילות המגזר הרביעי, שכה נחוץ במציאות של היום", טוען ד"ר נכט. השילוב בין כלכלה לחברה אינו חייב להיות עוד סיסמא ריקה מתוכן או נושא הרצאה מתוך כנס שדרות. כבר היום ניתן להגדיל משמעותית את מספר החברות הפועלות לטובת הקהילה, כשכל אחת מייצרת לא רק צרור מזומנים, אלא ערך מוסף לחברה.