אאא

תחקיר העיתון "דה מרקר" מעלה התנהלות בעייתית בבית-החולים החרדי "ביקור חולים" בשנים האחרונות. בזמן שבית-החולים נאבק על חייו ומתמודד עם מצוקה כלכלית קשה, מנהליו נהנו מתנאים חלומיים ומשכורות נדיבות, בעוד שהם מטיפים לעובדים כי עליהם לקצץ בשכרם כדי להתייעל ולהציל את בית החולים.

מנכ"ל בית החולים מוטי שטאובר, התפטר בזעם מתפקידו שנה לאחר שנבחר לתפקיד, ובינתיים משמש בתפקיד יו"ר בית החולים דודי זילברשלג, יריבו המר של שטאובר.

זילברשלג אמר כי בקרוב תתכנס וועדה מיוחדת לאיתור מנכ"ל חדש, והודיע כי צפויים פיטורים משמעותיים במוסד בקרוב".

רק לפני שנה, אחרי ששטואבר נכנס לתפקיד, התבטא עליו זילברשלג כי הוא "האיש הנכון בזמן הנכון להוביל את בית החולים ולהצעידו לתנופת שגשוג והתחדשות בשנים הבאות".

לפי התחקיר ב"דה מרקר", שטאובר הצליח להגדיל את הכנסות בית החולים בעיקר על ידי טיפוח וקידום תחום הלידות והצנתורים וחתם מול ההסתדרות הרפואית על הסכם קיבוצי שבמסגרתו יוחזרו לעובדים בהדרגה קיצוצי השכר שבוצעו במשכורותיהם ב-2009. בנוסף, שטאובר אף תיכנן לגייס קבוצת משקיעים שירכשו את בית החולים מארקדי גאידמק ויבנו בניין חדש, שישמש גם למסחר.

התנהגות מזלזלת

צעדיו של שטאובר נראו מבטיחים, אבל לצדם היו גם כאלה שנראו תמוהים לחלוטין והגדילו את הגרעון הענק שבית-החולים שרוי בו. הוא גייס עשרות רבות של עובדים חדשים לבית החולים, רבים מהם בחוזים אישיים ובשכר גבוה מזה המשולם ליתר העובדים במוסד. כך, למשל, שבעה רופאים בכירים גויסו במטרה לשמש מנהלי מחלקות ויחידות בבית החולים בחוזים אישיים אטרקטיביים. רוב המינויים האלה יצרו לא רק מרירות בקרב העובדים הקיימים, אלא גם כפל משכורות, שכן כמה מהרופאים שהוחלפו נשארו לעבוד בבית החולים.

שטאובר הקים גם מחלקה לפסיכולוגיה רפואית שכוללת מנהל מחלקה וארבעה מתמחים שאף מבצעים כוננויות בתשלום - צעד תמוה, לטענת העובדים, בבית חולים קטן שבו בסך הכל 200 מיטות.

אבל המנכ"ל לשעבר לא הסתפק בכך: הוא שדרג את תנאי העבודה של כמה מנהלים בכירים במוסד שהיו מקורבים אליו, והעניק להם רכב שכור עם דלק על חשבון בית החולים.

יו"ר ועד רופאי ביקור חולים, ד"ר אפי הלפרין, מסביר את ההתנהלות הזאת ברצון לבסס את מעמדו על ידי יצירת קבוצה של עובדים הנאמנים לו. זילברשלג טוען כי אין לו מושג כמה עובדים חדשים בדיוק גויסו על ידי שטאובר ומה גובה המשכורות וההטבות שקיבלו במסגרת החוזים האישיים. "על אף שחזרנו ודרשנו את הנתונים, שטאובר ואנשיו לא העבירו לנו אותם", אמר.

שטובר עצמו לא שהה יותר מדי זמן במבנה בית החולים. הוא הרבה בנסיעות לחו"ל, בין השאר, לרוסיה לצורך פגישות עם גאידמק וכן לארה"ב ולאירופה לצורך גיוס תרומות. הנסיעות הללו, מתברר, לא סייעו בצמצום הגרעון הכבד של "ביקור חולים".

בפברואר, חודשים ספורים לאחר שנכנס לתפקיד בשכר של 45 אלף שקל בחודש, החליט הוועד המנהל של בית החולים להעלות את שכרו בכ-50% ל-65 אלף שקל, בכפוף לחוות דעת משפטית. חודש לאחר מכן חזר בו הוועד מההחלטה, אך שטאובר כבר אישר לעצמו את ההעלאה והחל לקבל את המשכורת המשודרגת.

ההעלאה המשמעותית בשכרו הרגיזה את העובדים, אבל יותר מכל היתה זו התנהגותו המזלזלת. "הוא היה מדבר בגסות נוראה לרופאים בכירים וותיקים, ממש נכנס בהם בכל הכוח, או מזלזל בהם ומשפיל אותם בפומבי", אומר בכיר בבית החולים. "פעם אחת הייתי עד לכך שהוא צעק על מנהל מחלקה מבוגר כי הוא 'ימחץ אותו'. האיש כמעט התעלף. זה גרם להרבה אנשים לחפש מקום עבודה אחר ופגע בבית החולים".

למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לא ניתן היה להשיג את תגובתו של שטאובר לדברים.

זילברשלג: שגיתי

ומה לגבי דודי זילברשלג, האיש שמינה את שטאובר?

בתחקיר שפורסם ב"דה מרקר" נטען כי העננה הגדולה ביותר המרחפת מעל ראשו של זילברשלג, היא פרשה מתמשכת שנחקרת כבר יותר משנה על ידי רשם העמותות. במוקד הפרשה סכום של 1.6 מיליון שקל שהועבר מקופת ביקור חולים לחברת מפעל חיים בע"מ - ארגון שהקימו זילברשלג ואשתו, שעסק בסיוע לנזקקים ונקלע לקשיים. ההעברות הבעייתיות אושרו רק בדיעבד על ידי הוועד המנהל - צעד נוסף שמעלה תמיהות.

זילברשלג טוען כי הכסף הועבר לארגון שלו בימי גאידמק כדי להקים מיזם של גיוס תרומות לבית החולים באירופה ובארה"ב.

"ברור ששגיתי", מסביר דודי זילברשלג, ומטיל את האחריות על יועצו הכלכלי, ש"לא הייתי צריך לשמוע בעצתו".

בתחקיר עוד נטען כי זילברשלג מנהל את ענייניו ממשרד הממוקם בבית החולים. לרשם העמותות הוגשה תלונה כי בכך חוסך זילברשלג דמי שכירות ומקבל על חשבון קופת בית החולים גם שירותי משרד מלאים.

זילברשלג אמר בתגובה: "הדברים לא ראויים להתייחסות. רוב זמני מוקדש לבית החולים ושאר פעילויותי אינן משרדיות כך שמדובר בטענה קטנונית".

במארס האחרון זכה זילברשלג לצ'ופר מחבריו בוועד המנהל: החברים קבעו פה אחד כי הוא "מקדיש את כל זמנו ומרצו לקידום בית החולים", ולכן הוחלט לאשר לו החזר הוצאות של 20 אלף שקל בחודש, רטרואקטיבית מתחילת השנה. לפי חוק העמותות, אגב, אסור ליו"ר לקבל שכר מעבר לתגמול נקודתי עבור השתתפות בישיבות. עוד קבעו החברים של זילברשלג באותה ישיבה כי הוא יזכה לעוזר בשכר של 7,000 שקל בחודש. לדברי זילברשלג, הוא לא מימש את שתי ההחלטות - לא קיבל את הסכום החודשי ולא שכר עוזר, "על אף שאני זקוק מאוד לעוזר". תחת זאת, הוא מקבל גמול יו"ר פעיל, כלומר סכום של כ-90 אלף שקל בשנה ב-2009-2010.

ומה לגבי ארקדי גאידמק, האיש שרכש אותו לפני כמה שנים ואיפשר לו להמשיך ולהתקיים תקופה ארוכה? אחרי הכשלון בבחירות בירושלים והעזיבה המהירה את הארץ, חדל גאיידמק להזרים כספים לבית החולים - דבר שאיים להוביל להתמוטטות נוספת ונפתר באמצעות תוכנית חירום שכללה קיצוץ חד בשכר העובדים.

כיום נמצאים כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) של ישראל וגאידמק בעימות משפטי שמקשה על הנהלת בית החולים לשקם ולשדרג את המוסד: בבסיס הסכסוך ארבעה מבנים שבהם שוכן בית החולים, אותם רכש גאידמק. כנ"ר דורש להשתלט עליהם בטענה כי גאידמק התחייב להעבירם לרשות בית החולים ולא עשה זאת. גאידמק, לעומת זאת, מתנגד לכך נחרצות, ובאחרונה אף הגיש תביעה נגד עמותת ביקור חולים באמצעות עורך דינו ישראל שלו, לשלם לו דמי שכירות עבור השימוש בנכסי בית החולים בסכום של 175 אלף דולר בחודש, רטרואקטיבית מתחילת 2008. בסך הכל הוא תובע 5.25 מיליון דולר, לא כולל מע"מ, עד למועד הגשת התביעה במאי השנה.

לדברי זילברשלג, מתקיים עם גאידמק משא ומתן מתקדם ובקרוב צפוי העניין להיפתר.