אאא

חזרתי הביתה בשעת לילה מאוחרת, כולם כבר ישנו. שקעתי בכורסא עם כוס קפה מהביל וניסיתי להירגע מהיום הארוך שעבר עליי. יום גדוש בעשייה, מרתק ומלא פעילות, יום בו הצלחתי לגרום לח"כים להצביע נגד חוק הגיור והגיוס (של בנות הסמינר כמובן), יום בו הצלחתי לגרום לשר התקשורת לאשר סבסוד לסלולרי כשר, ושר הדתות אסר פתיחת חנויות הנוחות בשבת, בזכותי.

חלום הכנסת הגדול, אני קוראת לזה. מאז שהייתי קטנה חלמתי שאני עומדת על במת הכנסת ונושאת נאומים חוצבי להבות לכל המעוניין, מתעמתת באומץ מול המתנגדים, מובילה מהלכים ובגדול הופכת את המדינה למקום הרבה יותר טוב, לנשים חרדיות.

רק שסבתא שלי לימדה אותי שמכל חלום מתעוררים בסוף, וסבתות לא טועות.

בעקבות ההודעה על הבחירות המתקרבות, התעוררה בשבוע האחרון מחאת נשים ספונטנית, כשהנושא הוא "לא נבחרות לא בוחרות", והגרסה השנייה החביבה עליי: "מנעי קולך ממפלגות ללא נשים". אלו אמירות משמעותיות שנצרבות בתודעה היטב ומחדדות את ההשפלה שחשות באמת ובתמים אותן נשים דעתניות וחזקות מהעובדה שאף אחד לא רואה בהן פוטנציאל לכהן כחברות כנסת מובילות, שרות בממשלה או עומדות בראשותה. אכן, מעליב.

אמנם זה מחזה מלבב מאד לראות נשים חרדיות סביב לשולחנות דיונים בכנסת ישראל, אך הן לא באמת תורמות לאשה החרדית או מוסיפות לה כבוד, ודעתן אם לומר בעדינות, לא ממש נחשבת ולפעמים גם לא נשמעת, לבוא ולהילחם על ח"כית חרדית זה מעשה אבסורדי, חסר תועלת ופתטי.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הרי ברור שכל הלוביסטים, חברי הכנסת, השרים וראש הממשלה בכבודו יעמדו דום כי הנה חברת כנסת חרדית באה לשנות ולהלחם על זכויותיה העשוקות. "באנו לשנות" נשמע לכם מוכר? כי האחרון שהכריז את ההבטחה הזו מעל כל במה אפשרית, מצא את עצמו השבוע מפוטר.

ישנם חברי כנסת חרדים בכנסת שעובדים קשה מאד, ומטרתם לקדם את מעמד החרדי במדינה ולשמור על זכויותיו כאזרח וכיהודי דתי. הדבר האחרון שהמגזר החרדי זקוק לו היום זה אשה מטעמו בכנסת שלא בהכרח תייצג את המגזר בלויאליות.

צר לי אם אני שוחטת כאן פרות קדושות ומקופחות, אך די להביט קדימה בעיני ההיגיון הבריא ולהבין שזהו קמפיין חסר בסיס, פרובוקטיבי משהו ובעיקר לא רלוונטי.

חבל על האנרגיות.

אתי קצבורג מנהלת משרד פרסום ופעילה חברתית.