פרשת הסחיטה בלאומי קארד: הפרקליטות הגישה כתבי אישום

פרשת הסחיטה בחברת לאומי קארד: פרקליטות מחוז תל אביב הגישה כתבי אישום נגד אלירן רוזנס וחבריו שחשודים בגנבת פרטיהן של למעלה מ-2 מיליון כרטיסי אשראי וניסיון לסחוט את החברה כנקמה אל אי קידומו של רוזנרס בעבודה ובמטרה להפיק רווח (משפט)

קובי רוזן | כיכר השבת |
(צילום: Hadas Parush/Flash90)

פרשת הסחיטה בלאומי קארד: פרקליטות מחוז ת"א הגישה היום (חמישי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב את כתב האישום כנגד אלירן רוזנס, עובד לשעבר בחברת לאומי קארד, אשר מואשם כי בעקבות העובדה שלא קודם בחברה החליט לגנוב את מאגר הנתונים של החברה, כשהוא עושה זאת על מנת לנסות להרוויח בהמשך הדרך מהמאגר העצום שגנב. יחד עם רוזנרס גם שני חבריו, דרין זיו ואבי דוד, נאשמים בכך שסייעו לנאשם המרכזי בעבירות סחיטה.

הנאשם המרכזי, אלירן רוזנרס, מואשם בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גנבה בידי מורשה, סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע, הפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בפרטיות, הפרת סודיות, התחזות כאדם אחר, הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות, שינוי זהות של רכב, שימוש והחזקת מאגר מידע ללא רישום ושיבוש מהלכי משפט. בעקבות רגישותו הרבה של מאגר המידע הגנוב, חלק מן האישומים נותרו תחת צו איסור פרסום.

על פי כתב האישום, הנאשם העתיק מידע על יותר מ-2 מיליון פרטי כרטיסי אשראי, של למעלה ממיליון לקוחות החברה, כשהוא עושה זאת באופן מתוחכם ומתוכנן היטב, תוך ניצול ההרשאות לגישה למאגר הסודי והמאובטח, אותו קיבל כעובד בחברה. לאחר שהעתיק את המאגר, ניסו רוזנס וזיו בדרכים שונות לגנוב מלאומי קארד כרטיסי אשראי של הלקוחות בצירוף קוד סודי ולמשוך באמצעותם מיליוני שקלים.

בנוסף לניסיונות הגניבה, על פי כתב האישום, הנאשמים קשרו קשר לסחוט את בנק לאומי ואת חברת לאומי קארד. לשם כך ובמטרה להקשות על איתורו, טס רוזנס לתאילנד, ובאמצעות חשבון דוא"ל פיקטיבי הודיע להנהלת בנק לאומי שהוא מחזיק במאגר מידע של הבנק, הכולל פרטים על אודות 1.5 מיליון לקוחות הבנק, ומעל 100 שדות נתונים על אודות כל לקוח.

במהלך השיחות איים כי במידה ולא יאותו בבנק לשלם לו סכום של 3 מיליוני דולרים, תמורת השבת המאגר וגילוי פרצת האבטחה, יפרסם את המאגר או ימכור אותו לכל המרבה במחיר.

על פי כתב האישום, מעשי הסחיטה והאיומים עוררו חששות כבדים בהנהלת הבנק, שפרסום המאגר או עצם גנבתו עלול יהיה לגרום נזק עצום ללקוחות הבנק ולציבור בכללותו, וכן לתגובה ציבורית שתביא לאובדן האמון בבנק.

גם אצל הפיקוח על הבנקים התעוררו חששות לפיהם פרסום כאמור עלול לפגוע ביציבות אחד משני הבנקים הגדולים בארץ או לגרום לקושי מהותי בתפקודו. חששות אלו התבססו על מידע שבדיעבד התגלה ככוזב בחלקו. בחקירה התברר שרוזנס לא החזיק במאגר הלקוחות של הבנק ובפרטיהם האישיים אלא במאגר כרטיסי האשראי של לאומי קארד.

על פי ההערכות, במידה ומאגר המידע היה מתפרסם, הנזק שהיה נגרם ללאומי קארד מוערך ב-80 עד 100 מיליון שקלים, זאת מלבד הנזק העצום שהיה נגרם למוניטין של החברה ואמון הציבור במערכת הבנקאית כולה.

במקביל, הגישה הפרקליטות בקשה להאריך את מעצרם של רוזנס וזיו עד תום ההליכים, ולשחרר את דוד לחלופת מעצר בתנאים מגבילים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר