בעיצומו של יום צום עשרה בטבת בו החל המצור על ירושלים בירתנו שהביא לחורבן בית המקדש, בוחר מרן ראש ישיבה פוסק הדור, הגאון הגדול רבי מאיר מאזוז שליט"א, לשגר מכתב ליו"ר ש"ס אריה דרעי, ובו הוא מבהיר כי אין לתנועת יחד או מי מאנשיה, יד ורגל בפרסומה של הקלטת, ואף תוהה מדוע ולמה בחר אריה דרעי להתפטר.
גל עכור פוקד אותנו. מכאן ומכאן עומדים ניצים על סיפונה של ספינת יהדות ספרד המטלטלת. טענות, חירופים וגידופים, חוצים את מימיה המפכים של תורתנו הקדושה - המהווה חיבור אמיתי ובלתי אמצעי בין גדולי ישראל מכל החוגים והעדות, וחיצי שטנה מפלחים את לב העם הזה.
ובתוך ההמולה הרבה, ניצב בהדר מכתבו של מרן ראש הישיבה שליט"א לאריה דרעי. מכתבו זה, הוא סימן ההיכר המרכזי של אישיותו הנדירה. מחד, תעוזה ואומץ לומר את אשר על-ליבו ללא חת וללא מורא, דעת תורה תקיפה ואיתנה, חדה וברורה. מאידך, יד אוהבת המושטת לקירוב לבבות, רוך ונעימות, אהבת אמת ורדיפת שלום, המוסיפים נופך ייחודי לעוצמתו וגדלותו.
לא ניתן להתעלם מכך שישנם לבלרים ויועצי תקשורת למיניהם, העושים ניסיון לעמעמם מאורו הגדול של מרן ראש הישיבה שליט"א. שאון הקולות והפרשנויות, לקח את החלטתו של אלי ישי להקים מפלגה כהחלטה אישית שלו ולא משהו שהוא הונע אליו בהחלטת גדול הדור. סיבות רבות לדבר, אבל המרכזית שבהן, היא סירוב מתמשך של חוגים וקהילות, עיתונאים ואנשי תקשורת, להכיר במעמדו, גודלו וקומתו של מרן ראש הישיבה שליט"א, כאחד מדמויות המופת וההוד של דורנו, ובעובדה, כי רבבות הולכים לאור פסיקותיו והנהגותיו.
חזותו הייחודית של מרן ראש הישיבה, כמו גם שיחו, הם אכן נדירים. אבל כגודל נדירותם, גודל יופיים, גודל עוצמתם, סוד קסמם. מרן ראש הישיבה, הגר"מ מאזוז שליט"א, הוא איש אמת, ענק רוח, הבקי בחדרי התורה כולה מחד, אך מצוי בהוויות העולם מנגד, ואינו חת וירא מלומר את אשר על ליבו. מעולם, אינו עושה חשבונות של רווח והפסד אישיים (אם בכלל קיימים אצלו כאלה), כאשר מולו עומדת אמת צרופה.
הבליץ התקשורתי לו אנו עדים, מטרתו אחת ויחידה: להפעיל לחץ כבד על מרן ראש הישיבה שליט"א, לחזור בו מהחלטתו להקים את תנועת "יחד", וכאן טמונה הטעות. מי שמכיר את אופיו של מרן ראש הישיבה, יודע ששום לחץ שבעולם, לא ספין ולא בכי, לא סקרים ולא דרמות, ישנו את החלטותיו.
לכולם זכור מכתבו של מרן ראש הישיבה בפנייתו הנרגשת לחבר מועצת חכמי התורה הגאון הגדול הגר"ש בעדני שליט"א, ובו ביקש את השלום. הגר"ש בעדני עשה מאמצים כבירים למען הענין, אך לדאבוננו העלה חרס בידו, ומרן ראש הישיבה פעל כפי שהתרה מראש שיפעל, באם לא תמצא הדרך לקירוב לבבות ואחדות השורות.
לא ברור, מדוע בחרה תנועת ש"ס שלא להתעסק בקמפיין בחירות חיובי, בהקמת מטות וצוותות ובהכנות ליום הבחירות. במקום זאת, עוד קודם פרסומה של הקלטת, הבעירו יועצי תקשורת וספינולוגים למיניהם את אש המחלוקת, הדגישו את המפריד במקום לדבר על המאחד, התעסקו עם החלטתו של אלי ישי לפרוש, במקום להסביר לעם ישראל על יתרונותיה של ש"ס.
האם מישהו חולק על העובדה כי אכן מנדטים רבים נמצאים מחוץ לש"ס? על העובדה כי קהלים רבים של יראי ה' רואים בש"ס מפלגה חרדית עם נטיה מובהקת שמאלה ולפיכך נמנעים מלהצביע לה? כל אלה ועוד, מהווים את היתרון הברור בהקמת מפלגה דתית-חרדית ימנית, שתביא מנדטים מקהלים חדשים, ותאפשר מכפיל כוח משמעותי בנציגות הדתית-חרדית בכנסת הבאה.
לא לחינם, בחרתי שלא לעסוק באלי ישי האיש והמנהיג הפוליטי, ויותר במורו ורבו פוסק הדור. הגיעה העת שכולם יפנימו: אלי ישי היה ונותר אדם המתבטל לדעת תורה. משנסתלק מאיתנו מרן רועה הדור וראש כל בני הגולה זצוק"ל, בחר האיש שהיה מקורבו ונאמן ביתו להיצמד למי שהוא ידע שמרן זצ"ל הוקיר והעריך, ביכר את גדולתו, ואהבו אהבת-אמת, אהבה-עזה, הלא הוא מרן ראש הישיבה שליט"א, והוא, הוא שהורה לו לפעול ולעשות כפי שפעל ועשה.
אין כאן מקום למילים שנונות ומושחזות. יש כאן מקום למילים פשוטות. זהו טיבו של טור זה. זוהי השעה וזהו הרגע, לעצור את הכל. להניח את קולות הני והבכי על לכתו של מנהיג פוליטי שככל הנראה יחזור, ולהתעסק בטוב ובחיובי שבכל אחד מהצדדים.
זוהי זכותם של גדולי הדור לחלוק בניהם כי זוהי דרכה של תורה. אך מנגד, חובתנו היא אחת: לציית לדעת תורה ולקיים בחדווה "ועשית ככל אשר יורוך".