אאא

הטבח בפריז: נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו ספדו בצהריים (שלישי) בהלוויית הקדושים פרנסואה מישל סעדה, פיליפ ברהם, יוהן כהן ויואב חטב הי"ד, שנרצחו בטבח המזעזע במרכול "היפר כשר" בפריז, שעה קלה לפני שבת.

הספדו המלא של נשיא המדינה ראובן ריבלין: 

יואב, יוהן, פיליפ, פרנסואה מישל. לא כך, רצינו לקבל את פניכם בארץ. לא כך, רצינו שתבואו לארץ ישראל. לא כך רצינו לראות אתכם, שבים הביתה, למדינת ישראל, לבירתה - ירושלים. ביקשנו אתכם חיים. ביקשנו אתכם חיים.

ברגעים אלו אני עומד מולכם, בלב שבור, נרעד וכואב, ואיתי עומדת, בוכה, אומה שלמה.  פיליפ. רצית,  כך סיפרו לנו, לערוך קניות לשבת.

וכי מה יותר יהודי, מלערוך קניות, ביום ששי, לכבוד שבת קודש. 'אבא שלי גיבור',  ממרר עכשיו בבכי, בנך רפאל. 'הוא נרצח רק בגלל שהוא יהודי'. מה נגיד לרעייתך, פיליפ. מה נגיד לשלושת ילדיך הקטנים שיקראו 'אבא' וקריאתם תישאר יתומה?  פרנסואה מישל.

הדירה שרכשת, כאן בישראל, כבר מוכנה לבואך . כל כך רצית לעלות, לחיות כאן אתנו. אבל אתה, לא תספיק, לקבוע בה מזוזה. והרי נאמר "מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב  לביתו פן ימות במלחמה" כך אומרת התורה. ואתה, המלחמה באה אליך, יד המרצח קטעה הכל.

יואב. לפני שבועיים היית כאן, בירושלים. בפעם הראשונה. ביקרת בכותל. הצטלמת - עטוף בדגל המדינה. היום אתה מגיע לכאן, בפעם השנייה והאחרונה. כגיבור יהודי, כאחד מאתנו.  יוהן. יכולת להתחמק, להתעלם, לברוח, אבל לא ויתרת. נאבקת  ברוצח, כדי להציל את חייו של ילד קטן, בן שלוש.הצלחת במאבקך, אך שילמת על כך בחייך. רק בן עשרים, וכבר גיבור. חייל העם היהודי.  

משפחות יקרות, בית ישראל. פיליפ ברהאם, יואב חטאב, יוהן כהן ופרנסואה מישל סעדה נרצחו בערב שבת ב'היפר כשר' בפריז -  בדם קר, בגלל שהם יהודים. המרצח וידא שמדובר במקום יהודי, ורק אז ביצע את הטבח. זהו רשע  מזוקק. מצמית. מעורר זיכרונות רעים. זוהי שנאת יהודים לשמה. תהומית. אפלה. נוקבת. כזו שמבקשת להכות בנו בכל מקום בו אנו מקיימים חיים יהודיים.  בפריז ובירושלים. בטולוז ובתל אביב. בבריסל, ובמומביי. ברחוב ובבית הכנסת. בבית הספר, ובמכולת השכונתית. בתחנת הרכבת ובמוזאון.

כמו רבים אחרים, צפיתי גם אני, במיליונים שצעדו, ברחובות צרפת.  זו הייתה הפגנת הזדהות עמקה, שחיממה את הלב. אמנם השבועות והחודשים האחרונים, מוכיחים שהטרור  לא מבחין  בין דם לדם. יחד עם זאת,  לא ניתן להתעלם מכך, שהטרור הזה, רודף במצהיר את בני העם היהודי. את לובשי הציצית, וחובשי הכיפה, את אוכלי  הכשר, מתפללי בית הכנסת, ותינוקות של בית רבן.

מסוכן להתכחש לעובדה שמדובר באנטישמיות, בין אם זו אנטישמיות ישנה, או אנטישמיות חדשה. אין זה משנה, מה המניעים החולניים, של הטרוריסטים, על מנהיגי אירופה לפעול באופן אקטיבי ולהתחייב לנקוט, ביד קשה, להחזרת תחושת הביטחון, של יהודי אירופה, בטולוז,  בפריס, בבריסל  או בבורגס.

 (צילום: פלאש 90)
(צילום: גיל יוחנן - ynet)
הגדלה

לא יתכן, שבשנת 2015, שבעים שנה, מתום מלחמת העולם השנייה ויהודים חוששים לצעוד, עם כיפה לראשם, וציצית בבגדם, ברחבי אירופה. לא יתכן שחדשות לבקרים נשמע, על השחתת בתי קברות יהודיים, על יהודים מוכים, ועל בתי כנסת וקהילות הנתונים למתקפה. אי אפשר להתעלם יותר, לשמור על עמימות, להתנהג בסלחנות וביד רכה, כלפי הסתה אנטישמית פרועה. קיני הבערות והאלימות, לא ייעלמו מאליהם.  

אחי בני קהילת צרפת, בשנים האחרונות  אנו עדים להתחזקות והתהדקות הקשר החי והאמיץ בין הקהילה היהודית בצרפת,  לבין מדינת ישראל, אזרחיה והעם היושב בציון. קשר אמיץ והדוק זה בא לידי ביטוי ברגעי שמחה ואבל, בשעות קשות וברגעי הלל והודיה. כאן עמדנו יחד, ולווינו למנוחת עולמים, את מרים ונוסונגו,  ואת הרב יונתן סנדלר, וילדיו הפעוטים, גבריאל  ואריה.

רק בקיץ האחרון, עמד העם בישראל כאיש אחד, וליווה, למנוחת עולמים, את ג'ורדן סימון, חייל בודד, בן צרפת. פגשתי את  יאמין וג'וזיאן הוריו של ג'ורדן, ואת לורן וקרן אחיותיו. הכרתי אנשים מיוחדים; משפחות גדושות באהבת ישראל; אהבת המסורת היהודית,  ואהבת מדינת-ישראל. ברגעים הקשים האלה למדתי עד כמה אנחנו באמת עם אחד. הבנתי עד כמה חשוב  שנישאר  ביחד, קרובים אחד לשני, למרות המרחק.

גם היום, אחים אנו.  בני משפחה אחת אנו. עם שמרכין ראש, זועק דומם ודומע. זהו אותו הקשר הבלתי נפרם שמרחק הימים ומרחק הגבול-  לא יכול לו. קשר דם בדם, רוח ברוח. רבות דבר  מאז הרצח  על עלית יהדות צרפת.  אחי  היקרים, אזרחי צרפת היהודים, ברוכים אתם בבואכם. ארצנו ארצכם. ביתנו ביתכם. זרועותינו פתוחות ועינינו  כלות לראות אתכם  בשיבת ציון.

אולם - השיבה למולדת לא צריכה לבוא מתוך המצוקה מתוך הייאוש מתוך החידלון מתוך רגעי האימה והפחד. הטרור לא הכניע אותנו מעולם. ואין אנו רוצים שהטרור יכניע אתכם. ארץ ישראל היא ארץ הבחירה. רוצים אנו שתבחרו בה, מתוך אהבה.  

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

משפחות יקרות. מעל קברי יקיריכם,  יואב, יוהן, פרנסואה מישל ופיליפ, אנו מבטיחים לכם, נמשיך להיאבק על זכותכם לחיות כיהודים - באשר תהיו. נמשיך להיאבק על זכותכם לפתוח ולהאיר את בתי הכנסת. לחנך ילדים ללמוד תורה, לאהבת ישראל, ולתיקון עולם. דם יהודי אינו הפקר. דם האדם אינו הפקר. הארץ לא תכסה על הדם. דבר לא ירפא את הכאב. כאן, בין הרי ירושלים, על הר המנוחות, נטמנים אחינו שבאו מרחוק, אחינו בני צרפת אבל גם בני ירושלים.

יהי זכרם ברוך. יקום השם את דמכם.

הספדו המלא של ראש הממשלה בנימין נתניהו:

המשפחות השכולות - כשחיבקתי אתכם בפריז, אמרתי לכם שאני מכיר את כאבכם, כאבן של בנות זוג, של הורים של בנים ובנות, של אחים ואחיות, שאיבדו את היקר להם מכל. כך עם ישראל ומדינת ישראל כולה מחבקים אתכם באהבה, ביום זה בו ארבעה קברים חדשים נכרו באדמת ירושלים. הם ישמשו כמקום מנוחתם האחרונה של פיליפ, של יואב, של יוהאן ופרנסואה-מישל זכרונם לברכה.

ארבעה אנשים יקרים, ישרי דרך, אוהבי אדם. ארבעה אנשים שכמו הקורבנותהאחרים מטולוז שטמונים פה, נרצחו אך ורק בשל היותם יהודים. חייהם נגדעו בהתקף של שנאה של מרצח שפל. אבל לא נכביר מילים על הרוצח הנקלה, וגם לא על הרוצחים האחרים שקטלו חפים מפשע נוספים על אדמת צרפת, שכן מעשיהם הם שמעידים על קנאותם הרצחנית. זאת הקנאות המורעלת של תנועות הטרור של האיסלאם הקיצוני, שמחוללות מעשי זוועה ברחבי העולם. אני אומר שנים רבות ואומר זאת גם כאן היום: אלה אינם רק אויבי העם היהודי, אלה אויבי האנושות כולה והגיע הזמן שכל בני התרבות יתאחדו ויעקרו אויבים אלה מתוכנו.

שבתי אתמול מפריז. השתתפתי בצעדה עם מנהיגים שבאו מרחבי העולם. אני חושב שרובם מבינים או לפחות מתחילים להבין, שהטרור הזה של האיסלאם הקיצוני מהווה איום ממשי ומוחשי על שלום העולם שבו אנו חיים. שם בפריז גם נוכחתי שוב בעוצמת הרוח וחום הלב של קהילת יהודי צרפת, קהילה שתרמה תרומה עצומה לצרפת ושהיא מחוברת בכל נימי נפשה לעם ישראל, לתורת ישראל ולארץ ישראל. זהו החוט המשולש שמעולם לא נותק, שהבטיח את קיומנו ושהוא סוד תקומתנו.

במעמד זה ראוי שנתמקד ברוח הגדולה ששורה כאן – רוח ישראל שאומרת: לעולם, לעולם לא תנצחו אותנו. סוד כוחו של עמנו הוא האחדות פנימית, האמונה והערבות ההדדית שקושרת בין כולנו. זה מקור העוצמה והחוסן שלנו, חוסנו של עם עתיק שגבר על כל מכשול ומיצר והציל לקום מעפר. ברוך השם, הסתכלו סביבכם, כאן בהרי ירושלים: הנה היום יש לנו מדינה משלנו, מדינה פורחת ומתקדמת, שמפיצה אור גדול כמגדלור מוסרי לעולם. מדינה שלוקחת את גורלה בידיה.

צדק נשיאנו שאמר שיהודים זכאים להתגורר בארצות רבות וזכותם לחיות בהן בביטחון מלא, אבל אני מאמין שהם יודעים בעומק ליבם שיש להם ארץ אחת, מדינת ישראל, שהיא מולדתם ההיסטורית, שתקבל אותם תמיד בזרועות פתוחות כבנים אהובים. היום, יותר מתמיד, ישראל היא הבית האמיתי של כולנו, וככל שנהיה רבים יותר ומאוחדים יותר בארצנו, כך נהיה חזקים יותר במדינתנו האחת והיחידה. זו היא התקווה של העם היהודי כולו.

תהא נשמתם של פיליפ, יואב, יוהאן ופרנסואה-מישל, צרורה בצרור החיים. בשגשוג עמנו ובבניין ארצנו ננוחם.