אאא

בימים האחרונים פנה אלי שליח מטעם בד"צ באחד מקהילות החרדים בצפון הארץ. שאלתו היתה מה הוראת משפט המדינה בנוגע למעביד לעובדת שלו מזה מספר שנים שלא הפריש עבורה לקרן פנסיה, ממילא לעובדת לא היה ביטוח מפני נכות (שכן זה הינו חלק מובנה מהביטוח הפנסיוני שהחוק מחייב מעביד לערוך לעובד), לימים העובדת חלתה מאד, איבדה את כושר העבודה שלה, והפכה נכה לחלוטין. כעת העובדת ומשפחתה זקוקים מאד לתשלום החודשי שהיו יכולים לקבל אם היה נערך לעובדת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה (במילים אחרות, נכות) אלא שכאמור לעיל לא כך קרה.

שאלתו של שלוחם של הדיינים היתה האם במקרה המתואר לעיל, לפי דיני העבודה בישראל, יחייבו בתי המשפט במדינת ישראל (השאלה האם עניין זה, תביעת נזיקין נגד מעסיק, מסור לסמכותו של בית הדין לעבודה או לסמכותו של בית השפט הרגיל היא מורכבת ואינה עניין למאמר זה) מעסיק לשלם את מלוא התשלום החודשי שהיתה יכולה העובדת לקבל מחברת הביטוח, לו היה נערך הביטוח מפני אובדן כושר עבודה.

לשם הבהרת הדברים הרי שפיצוי בגין אובדן כושר עבודה מלא כמו במקרה של אותה עובדת מביא, בד"כ (שכן, הכל תלוי בפוליסה שנערכה לעובד/ת), לקבלת גמלה בסך של 75% משכרה החודשי של העובדת לפני מחלתו.

נראה כי התשובה על כך חיובית, עם הסתייגות מסוימת.

כלומר, נראה שלפי דיני העבודה והנזיקין בישראל מעביד שלא הפריש לעובדים שלו תשלומים לביטוח פנסיוני בניגוד להוראות החקיקה המחייבות אותו לעשות כן, יהיה חשוף לא רק לתביעה לקבלת כל התשלומים שלא שולמו עד לסוף תקופת העסקתו של העובד/ת אצלו, אלא יהיה חשוף למשל גם לתביעה עקב אובדן כושר עבודה של עובד שעבד אצלו ולא נערך עבורו הביטוח מפני אובדן כושר עבודה כחלק מחובת עריכת ביטוח פנסיוני לעובד.

זאת, שכן סעיף 63(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כי מי שהפר 'חובה חקוקה', כלומר מי שלא מילא אחר הוראת חוק, אשר תכליתה לסייע לאדם אחר, ואותו אדם אחר נפגע מאי-ביצוע אותה הוראה, יכול הנפגע לתבוע תביעת נזיקין מהצד שהפר את ההוראה החוקית. כלומר ממי שלא מילא אחר ההוראה החוקית שהיתה מיועדת לטובתו של הצד הנפגע.

כך מאז שנת 2008 חל במשק הישראלי צו הרחבה לפנסיית חובה בישראל או בשמו המלא: ההסכם הקיבוצי הכללי לביטוח פנסיוני מקיף במשק, מיום 19.7.2007. לאותו הסכם אף נערך תיקון המיטיב, מיום 7.9.2010. הסכם זה הקובע חובת ביצוע הפרשות לקרן פנסיה לעובד ואף כולל הוראה כי על התוכנית הפנסיונית אליה מפריש המעביד לכלול תכנית של ביטוח מפני אובדן כושר עבודה.

צו הרחבה זה אמנם אינו חוק שעבר בכנסת בקריאה שניה ושלישית אך הוא דבר חקיקה לכל דבר ועניין בחינת סעיף 63(א) הנ"ל לפקודת הנזיקין. זאת, גם אם מעמדו הרשמי הוא 'רק' חקיקת משנה (חקיקת משנה הינה חקיקה מכוח צווים ותקנות הנעשית על ידי שרי הממשלה השונים בהתאם לסמכות שהוקנתה להם בחקיקה ראשית של הכנסת)

ודוק, הוראת צו ההרחבה הנ"ל היא 'כל עובד... זכאי להיות מבוטח על פי צו זה' (סעיף 3א), וקובע מייד בהמשך הדברים כי העובד יהיה 'לבחור בהודעה בכתב למעסיקו בפרק הזמן הקצוב שהלן בפנסיה מקיפה לרבות קופת גמל לקצבה'. היה ועובד לא הודיע על קופת גמל בה הוא מעוניין, הצו מטיל חובה על המעביד לערוך ביטוח פנסיוני לעובד ובלבד שאותו ביטוח יכלול רכיבי ביטוח מפני מוות ונכות.

במקרה דנן, הרי שלא יכולה להיות מחלוקת כי חובת ההפרשה לקרן פנסיה, הכוללת ביטוח מפני נכות ומוות, הינה דבר חקיקה שמטרתו להיטיב עם העובדים במדינת ישראל. ממילא, אי מילוי אחר הוראת דבר חקיקה זה משמעו הפרת חובה חקוקה לטובתו של הצד הנפגע. במקרה דנן העובדת שחלתה במחלתה הקשה בתקופת עבודתה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

כך, לפי משפט העבודה ודיני הנזיקין במדינת ישראל יכולה אותה עובדת לתבוע את מעסיקיה לשעבר בגין הנזק שנגרם לה עקב אי עריכת ביטוח מפני אובדן כושר עבודה במסגרת ההפרשה (שכאמור לא בוצעה) לקרן הפנסיה.

יחד עם זאת, וכאמור לעיל, לא ניתן שלא לסייג דברים אלו.

עיקרון יסודי בדיני הנזיקין הינו ה-'אשם התורם'. עיקרון זה משמעו כי גם במקרה בו ברור שצד מסוים התרשל וחלה עליו אחריות בנזיקין הרי שחלה מנגד גם אחריות על הצד הנפגע. שכן במקרים מסוימים לו היה אותו צד פועל כראוי - לפני שנפגע - הוא היה מביא להקטנת הנזק. דומה כי יכול המעביד לטעון כי לפחות חלק מן האחריות רובצת על העובדת שלא עמדה ודרשה הזכיות להן היא היתה זכאית לפי צו ההרחבה הנ"ל. זאת טענה בעייתית משום שבמקרים רבים עמדת המיקוח של העביד אל מול המעביד הינה חלשה מאוד ועמידתו על זכויותיו עלולה להביא לפיטוריו.

בכל אופן, אין משמעות הדבר כי העובדת לא תקבל דבר, נהפוך הוא. היא צפויה לקבל פיצוי משמעותי. אך, ייתכן כי היא לא תהיה זכאית ל-100% פיצוי. כלומר ייתכן והיא לא התקבל מבית המשפט המתאים אליו תפנה סעד שמשמעו העמדתה – באמצעות פיצוי - במצב זהה למצב בו היא היתה מצויה אם היתה נערכת לה פוליסת הביטוח מפני נכות (אובדן כושר עבודה) מלכתחילה. זאת, שכן ייתכן שבית המשפט יבקש לקבוע אחריות מסוימת על העובד על מנת שידרוש את זכויותיו מן המעסיק בזמן אמת ולא רק לאחר התרחשות אסון.

האמור במאמר לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין הוא אמור לשמש תחליף לייעוץ/טיפול משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת צעדים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלבנטיות עושה זאת על אחריותו בלבד.

דוא"ל: mobshovi@gmail.com