הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל (פוטו בירנפלד, תל אביב - הספרייה הלאומית, אוסף שבדרון, CC BY 3.0)
תוכן גולשים
הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל (פוטו בירנפלד, תל אביב - הספרייה הלאומית, אוסף שבדרון, CC BY 3.0)
תוכן גולשים
כתבה זו נכתבה על ידי גולש כיכר השבת. אין המערכת אחראית לתוכנה ו/או אמיתותה של הכתבה.

נחלי חוצפה ויהירות שזורים בהיעדר חן וענווה - ניגרים הם לאורכם של כתבות... מטחי אש מופצים בעוז וחוצפה - כי כשאין תורה אין יראה.

אשמה חמורה מוטחת ברשות הרבים על עולם הישיבות הליטאי, לאחר שדווקא מציבור זה הוקם, בוסס ובוצר חומות כתלי הישיבות בעולם, לאחר שנות בצורת בסיומה של תקופה רווית דם ומכאוב לאחר השואה.

הרב מפוניבז' - כן הוא ששם ישיבתו מתנוסס בכותרות שליליות אצל כל לבלר דומם. הוא - ניצב כיחיד תימהוני, על אדמה שעדיין לא נחרשה - בנועצו חרב באדמת הגבעה - כאן תקום עולה של תורה!

ומאז הכל הפך להיסטוריה, ישיבות על ישיבות, שיטות שהוחלפו, משום שיש מראשי הישיבות שחשו צורך למתן את עומק הלימוד וכך עשו.

אך העולם הליטאי ניצב איתן, נאמן הוא למורשת ראשי הישיבות זי"ע ויבלחט"א, לא זע ימין ושמאל מהדרך המסורה מדור דור. דורות של בני תורה התחנכו וגדלו בישיבת פוניבז' האם, דורות שהצמיחו דור המשך לראשי הישיבות.

בלתי נתפס, כיצד בקלות ראש בלתי מתיישבת על הדעת, מרשים לעצמם תימהוניים בעלי מקלדת להטיל ביקורת על גדולי הדור ובראשם על מרן ראש הישיבה מנהיג הדור הגראי"ל שטיינמן, אשר מנהיג את עולם התורה על שלוחותיו וזרועותיו - ליטאי חסידי וספרדי, כאשר מנהיגי העדה מציבים דוגמה חיה בכפיפות ראשם לענק הרוח שריד אחרון לדור דעה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מרן ראש הישיבה, אשר תחתיו מצויים מאות ישיבות שלומדים כמסורת רבותיהם מימים ימימה - ושיטת הלימוד כמו סדרי הישיבה נהוגים על פי מוצא פיו.

דורות של מחנכים עומדים הכן למוצא פיו - בבחינת כל אשר יצא מפיו יעשה.

התמיהה הזועקת מרה - היאך וכיצד מתירים הם את רסן פיהם וחרצובות לשונם בדברי לשון הרע ורכילות מהנמוכים שאנו מכירים?

אין אנו בורחים מאחריות, יודעים אנו לומר בקול ברור שאותו עשב שוטה שכרגע בכותרות הוא פרי טיפוחנו. אך באותו גרון אנו יודעים לומר שאין לנו חלק בו, והוא בגדר סורר ומורה שאינו שומע.

נוסיף ונחדד כי המדובר הוא בעשב בלבד.. עשב קוצני הגדל בינות לפרחים. אך גינותינו המפוארות, מלאות בפרחים מלבלבים אשר ריחם הנודף למרחוק - אינו משאיר ספק ולו הקל, לאיזה קהל משתייכים אותם הפרחים..

מתפארים אנו בילדנו ובדרכם – דרך התורה בה נלך באש ובמים, לקדש שם שמים.

רוצים גם לכתוב כתבה משלכם ולפרסם אותה בכיכר השבת? הרשמו לאתר ושלחו לנו את הכתבה לתוכן גולשים.