בפרשה מסופר על יתרו המגיע לפגוש את משה ורואה אותו שופט ודן את העם מבוקר ועד ערב כאשר הוא יושב והם עומדים. יתרו מייעץ למשה לייסד מערכת בתי דין היררכית שתוכל להקל על סבל העם ועל סבלו של משה, ובכך יבוא הכל על מקומו בשלום.
יתרו זוכה לפרשה שלימה שנוספה בתורה על שמו. רבים מפרשני התורה תמהים מה זכות הייתה לו ליתרו שתיכתב פרשה שלימה על שמו, על אף שנתן עצה טובה למשה, עדיין אין זו זכות מספקת לפרשה מיוחדת.
ואכן, משיבים המפרשים שזכות יתרו איננה בגין עצותיו אלא דווקא בזכות יכולת ההקשבה שלו. חז"ל אומרים על הפסוק "וישמע יתרו" – מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. שמועת המלחמה הגיעה מן הסתם לרוב העולם, אך הם לא טרחו לברר את טיבה של השמועה ולנסות להכיר את האמת. דווקא יתרו ממרום מעמדו, אף שהיה כהן מדין, הכיר באמת וזיהה היכן היא נמצאת.
ייתורה של פרשה זו הוא סיפורו של יתרו באופן ספציפי אך הוא גם סיפורו של כל אדם השומע את האמת ומוכן לקבלה.
הצורך במהלך ציבורי לאיחוד השורות, הקהלים והמגזרים ביהדות הנאמנה הוא צורך קיים. תנועה של העם למען המטרות הנעלות, תורת ישראל ארץ ישראל ועם ישראל היא הכרחית בעת הזאת. וכל מי שמוכן לבוא ולשמוע את הבשורה, כל מי שהוא בעל יכולת הקשבה ומוכן לבוא ולברר את האמת האו בעל זכות.
כל זאת מצינו בעצתו של יתרו - הקמת מערכת שתוכל להגיע אל כל חלקי העם באופן אישי על-מנת לתת מענה לצרכיו.
שבת שלום ומבורך.