אאא

עובדי תרכובות ברום ומפעלי ים המלח מקבוצת כיל מפגינים בשעה זו בבאר שבע, זאת בהמשך להפגנות דומות שנערכו ביומיים האחרונים בדימונה וערד. עובדי תרכובות ברום שובתים מזה שלושה שבועות ועובדי מפעלי ים המלח שובתים מאז יום חמישי שעבר, במחאה על כוונת הנהלת כיל לפטר מעל ל-700 עובדים שני המפעלים בשנתיים הקרובות.

הנהלת כיל החלה בליל אמש (ב') להפיץ מכתבי השימוע לפני פיטורין לעובדי מפעלי ים המלח. לדברי ההנהלה, אתמול אף הותקף שליח שהגיע לבית אחד העובדים למסור את המכתב. העובד שתקף את השליח פגע בו והשליח מאושפז ברגעים אלו בבית החולים סורוקה והעובד עצמו במעצר.

אתמול התערב לראשונה ראש הממשלה בנימין נתניהו ישירות במשבר בכיל. בהוראת נתניהו שלח אתמול היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד יואל בריס, מכתב לכיל בו הוא רומז על אפשרות של שימוש במניית הזהב של המדינה כדי לעצור את הליך הפיטורים, במידה וההליך יפגע בייצור של המפעל ומכאן במשאב אסטרטגי של המדינה.

על פי מניית הזהב של המדינה שניתנה לה עם הפרטת החברה, יש לה זכות וטו על שינוי ארגוני משמעותי כמו סגירת קווי ייצור או העברתם לחו"ל. אפשרות אחרת היא שהמדינה תדרוש להקפיא את הפיטורים עד לבירור בנושא. מכתבי הפיטורים הראשונים ייכנסו לתוקף ב-8 במרץ.

במכתב כותב בריס כי "נבקש לקבל, באופן מיידי, מידע מפורט אודות כוונת החברה לפטר 140 עובדים מחברת תרכובות ברום וכל פרט הנוגע לכוונה זו, לרבות לעניין האפשרות לסגירת קווי ייצור בישראל". לכאורה פיטורים של עובדים אין בהם עניין להתערבות המדינה באמצעות מניית הזהב, אך אם הדבר נעשה כחלק מתכנית אסטרטגית כוללת של כיל להעביר את מרכז העסקים והניהול שלה לחו"ל הדבר עשוי להיות מנוגד למניית הזהב, שדורשת שמרכז העסקים יהיה בישראל, אלא אם כן ניתן לכך אישור מהמדינה. עם זאת, לא בטוח ששאלות אסטרטגיות על עתידה של כיל בישראל הן הסיבה למכתב, שכן בשנה שעברה כאשר מהלך דומה של הוצאת 115 עובדים לפנסיה מוקדמת ברותם אמפרט, אחת מהחברות הבנות של כיל, המדינה כלל לא התערבה או ביקשה הבהרות.

על פי התכנית של כיל, בשלב הראשון יפוטרו או ייצאו לפנסיה מוקדמת 140 עובדים במפעל תרכובות ברום ו-135 עובדי מפעלי ים המלח, שכבר קיבלו את מכתבי השימוע לפני פיטורין. במקרה של ים המלח חלק מהמכתבים כבר יצאו בינואר אלא שאז הוקפאו על ידי בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.

הוויכוח בין העובדים להנהלה הוא בעיקר על השאלה האם ההנהלה תכתיב את שמות הפורשים או שיהיה מדובר בהליך פרישה מרצון, כפי שנעשה בשנה שעברה במפעל רותם אמפרט. השאלה השנייה היא על גובה הפיצויים, כאשר הנהלת כיל מציעה מענק חודשי של עד לכ-20 אלף שקל בחודש לפורשים לפנסיה מוקדמת ומענק חד פעמי של עד 500 אלף שקל. הסכומים הללו נשמעים גבוהים במיוחד, אולם 115 עובדי רותם אמפרט שפרשו בשנה שעברה קיבלו סכום גדול הרבה יותר, כמו מענקים שמגיעים ל-800 אלף שקל. כמו כן, מכיוון ומדובר בעובדים שגם כך משכורתם יכולה להגיע ל-40 אלף שקל בחודש ואף יותר, הדרישות שלהם בהתאם. בסופו של דבר, היותה של כיל חברה רווחית, גם אם פחות מבשנים עברו, גורם לעובדים להתמיד בדרישתם לפיצויים נדיבים יותר. בשנה שעברה רשמה כיל רווח נקי של 695 מיליון דולר והדירקטוריון אישר חלוקת דיבידנד של 125 מיליון דולר לבעלי המניות.

מכיל נמסר כי "השאלה היחידה העומדת כרגע על סדר היום היא האם כיל תאפשר לוועד העובדים הכוחני והאגרסיבי לנהל את המפעלים או שמא זוהי חובתה ואחריותה של ההנהלה להתאים את פעילות המפעלים ותפקודם לסביבה העסקית המשתנה. לצערנו, הסתדרות העובדים מנסה לכפות על החברות במשק מודל העסקה לכל החיים, ללא אפשרות של פיטורים אפילו במפעל מפסיד".

לגבי המכתב מהאוצר נמסר מהחברה: "מכתבו של היועמ"ש של משרד האוצר התקבל היום בצהרים במשרדי כיל. בכוונת החברה להעמיד כרגיל את מלוא המידע לרשות משרד האוצר. לדעת החברה ויועציה המשפטיים, תכנית ההתייעלות שהיא מקדמת הינה במסגרת סמכותה הבלעדית של הנהלת החברה האחראית לניהול החברה באופן מקצועי ובהתאם לסביבה העסקית והרגולטורית איתה היא מתמודדת, גם כשמדובר בתקופת בחירות".