אאא

לא אחת אנו שומעים מנאשמים במשפטי תעבורה כי הפרקליט הציע להם "לסגור את התיק ללא משפט", מה משמעותו של מושג זה?

בכלל מדינות העולם קיים במסגרת החוק אפשרות של מיצוי הליכי הדין במסגרת "הסדר טיעון".- דיני התעבורה הינם חלק בהגדרה מ"המשפט הפלילי", אולם הואיל והם מסוג "עוון", אזי אין להם השלכות ככלל המשפט הפלילי, בו קיימים עבירות מסוג "חטא" או "פשע". ולכם הם נערכים במערכת נפרדת ממערכת רישום המשפטים הפליליים.

במשטר דמוקרטי בו קיימת "הפרדת רשויות", כלומר, רשות מבצעת ורשות אוכפת, -בית מחוקקים מחד, וצבא, משטרה, ומערכת בתי משפט מאידך- ניתן בשם האינטרס הציבורי להגיע להסדר בין הנאשם או סניגורו, לבין מהערכת התביעה, המנוהלים במרבית המקרים במערכת התביעה המשטרתית, ובמיעוטה הינה מן הפרקליטות, ולהגיע להסכמה אודות סעיפי האישום בו יואשם הנאשם, ובהתאמה לכך אודות העונש שיתבקש בית המשפט לגזור. המדינה מרויחה מחד "הרשעה בטוחה" וכן חיסכון ויעילות של הזמן והמשאב השיפוטי, במקביל הנאשם מודה בעת הקראת כתב האישום נגדו, ולאור כך התביעה תיעתר לענישה מופחתת ממה שהיו דורשים לו לא היו מגיעים להסדר.

במקרה בו מגיעים הצדדים להסדר כאמור, השלב לאחר מכן הינו להציגו בפני השופט אשר בידו הסמכות החוקית לקבל את ההסדר המוצע או לדחותו. במקרה ואושר ההסדר על ידי השופט, בית המשפט יגזור את דינו כמוסכם. במידה ולא אישר ביהמ"ש את ההסדר שהוצג, לא יהיה כל תוקף להסדר וכתב האישום יחזור להקראה ולניהול הדיון לפי סדרי הדין.

"האינטרס הציבורי"- מהו במקרים כגון אלו? הפחת או הקלה בעונשו של הנאשם או ניהול דיונים והוכחות שכלל לא ברור מה יעלה בסופם.

במערכת משפט מתוקנת בעת בה מוכחת אשמתו של נאשם באישומים שיוחסו לו בכתב האישום – יורשע בדין ויגזר עליו העונש המגיע לו בהתאם לחוק בהתאם לנסיבותיו ונסיבות העבירה. ובמידה ויצא זכאי מן האשמות המיוחסות לו, התוצאה הינה תכליתו של קיום משפט - צדק עם הנאשם ועם הציבור.

ההסבר טמון במספר היבטים. הראשון שבהם הוא חיסכון רב במשאב הזמן השיפוטי היקר, כי הלוא במקרה וההסדר אושר לא יעלו להעיד עדים, ולא ישמעו טענות משפטיות לגבי המקרה ואשמתו של הנאשם. הודאה באשמה מסיימת למעשה את ההליך והנאשם נוטל אחריות על מעשיו. ומקבל עונש מוסכם וכך תם אותו משפט.

היבט נוסף הינו הימנעות מהפרעה לעדים והעלאתם לעדות, שכן לעיתים יש קושי רב לתובע לאתרם ולחייבם להופיע בבית המשפט ונוצרים הפרעות רבות באופן ניהולו של המשפט, במקרים קיצוניים ישנו צורך לחזור מן האישום אשר משמעותו שיחרור הנאשם לחלוטין מן ההליכים. בנוסף קיימת גם תופעה רגישה נוספת של עדים החשים אי נוחות להופיע בבית המשפט ולהעיד בנוכחותו של הנאשם ופרקליטו, בפרט כשכל הדיונים נהנים מעיקרון "פומביות הדיון" וכל אזרח רשאי להיות נוכח. כמו"כ סניגורו של הנאשם ראשי לחקור את העד בחקירה נגדית שברוב המקרים גורמת אי נוחות רבה לעדים. הסניגןר תמיד ישאף למצוא סתירות בעדותו של העד, וכתוצאה מכך לחסר באמינותו עדותו.

היבט אחרון נעוץ בעובדה שנאשם אשר הגיע להסדר מודה באשמתו, וע"י כך מקבל על עצמו ומרצונו את הקביעה הפסיכולוגית כי עבר את העבירה המיוחסות לו, ואינו מכחיש אותה, ובכך טמון אספקט משמעותי נוסף לגבי אינטרס הציבור.

כותב המאמר שותף ב"לויתן פאלוך משרד עורכי דין" העוסקים בתחום התעבורה.