אאא

מלם־תים, טלדור ו־HP הן ספקיות מערכות המידע (IT) המועדפות על הממשלה, כך עולה מסיכום כל הוצאות הממשלה בתחום ה־IT במהלך ארבע השנים האחרונות, כפי שהופיעו ברשימות הספקים שנשלחו לעמותה לחופש המידע ובאתר הפטור ממכרז של מנהל הרכש הממשלתי. בחינה מדוקדקת של הכנסות החברות הללו מגלה כי חלקן תופסות מקום של כבוד בצמרת הספקיות המועדפות, בין השאר, הודות לעסקאות שקיבלו פטור ממכרזים.

ספקיות ה־IT הגדולות מרוויחות מליונים ללא מכרז

לדוגמה, מלם תים, שנמצאת בשליטתו של איש העסקים שלמה אייזנברג, בולטת במיוחד ביחס לשאר ספקיות מערכות המידע הישראליות. למלת־תים נתח שוק של כ־31% מכלל התקציבים הממשלתיים, ששווה לה 626 מיליון שקל. עם זאת, 565 מיליון שקל מתוך סכום זה הם תוצר של עסקאות ללא מכרז. הבולטות של מלם־תים ברשימה היא המשך היסטורי להיותה חברה ממשלתית שהופרטה לפני כ־30 שנה. תים מנהלת עבור הממשלה פרויקטי IT גדולים כמו פרויקט מצלמות הכבישים, חישוב המשכורות בממשלה בפרויקט שעלותו 45 מיליון שקל בשנה, וכן מערכת ניהול המכס עבור רשות המסים. בנוסף, אגף המכס באוצר סגר בסוף השנה עסקה חדשה עם מלם־תים בשווי של 248 מיליון שקל עד שנת 2033.

הבאה אחריה בדירוג היא HP האמריקאית. חברת HP קיבלה לפחות 250 מיליון שקל במהלך השנים האחרונות במגוון פרויקטים, כאשר 92% מהתשלומים הללו היו על עבודות שבוצעו בפטור ממכרז. HP מצויה כעת בעיצומו של פרויקט ענק במערכת הבריאות שעלותו מוערכת במאות מיליוני שקלים וביוני האחרון אף קיבלה פטור ממכרז לעסקה להמשך מחשוב בתי החולים והקמת מערוכת מידע רפואיות עד שנת 2020 בסך 80 מיליון שקל. שלושה חודשים קודם לכן אושר תקציב נוסף של 63 מיליון שקל להמשך בניית המערכת לניהול מרכזים רפואיים.

גם המדורגות במקומות הבאים מבצעות את רוב עסקאותיהן עם הממשלה ללא מכרז: 65% מהתקציב של נס ישראל ו־54% מהתקציב הממשלתי של טלדור, המנהלת עבור הממשלה פרויקטים עבור שלל גופים ממשלתיים כמו מערך ההכשרה במשרד הכלכלה, מחשוב הרבנות הראשית, ופרויקטים נוספים עתירי תקציב ברשות המקרקעין ומערך הבחינות האקסטרניות של משרד החינוך.

הממשלה מעדיפה חברות המדורגות נמוך במכרז

באופן מפתיע, המידע שנחשף סותר את תוצאות המכרז שקבעה הממשלה עצמה בשנת 2010. המכרז, אשר נערך במסגרת מכרז הגג ל־IT של החשב הכללי באוצר (חשכ"ל), דירג את חברות ה־IT המומלצות לעבודה עם הממשלה בכל הנוגע לעובדי מחשוב במיקור חוץ. מסתבר שדווקא חברות שהוצאו מהמכרז, או שדורגו במקום נמוך, תופסות מקום של כבוד בצמרת הספקיות המועדפות, בין השאר הודות לעסקאות שקיבלו פטור ממכרזים.

לדוגמה: מלם־תים הוצאה מתוך המכרז ומעמדה של HP שונה בו כך שלא תוכל יותר לספק שירותי מחשוב, אלא רק לפקח עליהם. לעומת זאת, רוב החברות שדורגו במקום גבוה במכרז החשכ"ל אינן ספקיות גדולות עבור הממשלה.

הזוכה בניקוד הגבוה ביותר במכרז היא אלעד מערכות, שמתמחה בטכנולוגיות לניהול תיקים רפואיים. עם זאת, אלעד מדורגת שישית בין הספקיות הגדולות, עם 84 מיליון שקל בהזמנות. בזק בינלאומי, שעוסקת כיום בפרויקט תשתיות הענן לבתי ספר, מדורגת אחריה עם 80 מיליון. שאר המדורגות גבוה, סיסנת ואס.קיו לינק, מגלגלות יחד הכנסות של 40 מליון דולר בלבד במהלך השנים האחרונות.

הסכומים שמקבלות החברות ללא מכרז אמנם גדולים למדי, אך בכל המקרים מדובר בחידוש של מכרזים קיימים שדורשים עוד מימון על מנת לסיים את הפרויקט. טיבו של פרויקט הוא שלאחר הזכייה מתנהל תהליך משפטי מצד המתנגדים לזכייה, ולאחר מכן ישנם עיכובים רבים עד שהפרויקט יוצא לדרך, מה שדורש מהממשלה להזרים עוד כספים לחברות. מדובר במהלך חוקי, אך כזה שמוכיח את עלותם הגדולה של פרויקטים ואת חוסר היכולת לצפות את מחירם הסופי, כך שחידוש הפרויקט מגיע לעיתים ל־90% מעלותו הכוללת.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

עוד יש לציין כי החשכ"ל דורשים כבר היום מרבות מהחברות מתווה 'התנתקות' מהממשלה, ותמורת הפטורים ממכרז דורשים מגבלה של שנה עד שנה וחצי לסיום הפרויקט והתנתקות מהספק. כך, למשל, נדרש מ HP בכל הנוגע לפרויקט בן מאות מיליוני השקלים במשרד הבריאות.

"אין מכרז שאין בו קונפליקט", אומר ג'ימי שוורצקופף, מנכ"ל חברת המחקר STKI המסקרת את שוק ה־IT הישראלי. "שלא כמו קניית מכונית, בפרויקט ממשלתי חוסר הוודאות הוא גבוה וקשה לדעת אילו טכנולוגיות יהיו שמישות בעוד מספר שנים. בנוסף, אסור למנהל הממשלתי לדבר עם הספק ולשנות את כללי המכרז, אלא רק לצאת במכרז חדש". הוא מסביר כי "זו הסיבה שמרבית הפרויקטים נגמרים בהתפוצצות".

יש לציין שהמידע שנחשף אינו מלא וכולל רק מידע שהסכימו משרדי הממשלה לחשוף. כמו כן המידע אינו אחיד: בכמה מהמשרדים מדווחים על הוצאות בשנת 2013 בלבד, בעוד שבאחרים מדווחים על הוצאות לספקים הנפרסות על פני מספר שנים. בנוסף, הסיכום כולל אך ורק מידע ציבורי משום שמשרד הבטחון וצה"ל אינם מסגירים רשימות של ספקים, כך שהמידע אינו כולל נתונים על הוצאות מערכת הבטחון.

ממשרד האוצר נמסר כי: "במהלך השנה האחרונה ועדת הפטור הנחתה את משרדי הממשלה לסיים התקשרויות ממושכות. נבהיר כי הנתונים המופיעים באתר מינהל הרכש הממשלתי מציינים את היקף בקשת המשרד ולא את הסכומים שאושרו, כאשר ביניהם קיים פער משמעותי. נימוקי והערות ועדת הפטור מופיעים בפרוטוקול הוועדה שמפורסם באתר של מינהל הרכש הממשלתי".