אאא

מטפל: "מדהים עד כמה החיבור ביניכם הדוק".

לאה: "חיבור?"

דוד, מחייך ופולט בחצי הומור: "חשבנו שאתה טוב במה שאתה עושה, אנחנו כבר לא סובלים האחד את השני".

מטפל: "נכון מאוד".

מטפל: "שניכם נלחמים על עצמאות, ושניכם קשורים האחד בשני ללא כל יכולת להשתחרר ולהיות עצמאים".

דוד: "נכון".

מטפל: "זה חיבור גדול מאוד, זה לופת אתכם בחזקה, קשה לכם האחד עם השני אבל לא פחות מזה האחד בלי השני".

לאה: "האמת, זה ממש מדויק.... אתה בעצם אומר, שהחיבור הזה לא מצביע על אהבה גדולה".

מטפל: "אהבה זה חיבור נעים, אתם מחוברים בחיבור מעיק".

דוד: "חשבנו שהמחשבות שלנו על גירושין סותרות לחיבור שאתה מדבר עליו".

מטפל: "זה בדיוק המקום שאנשים חושבים על גירושין".

דוד: "מעניין".

מטפל: "אני גם רוצה להראות לכם מה כתבתי במהלך השתי דקות האחרונות שדיברנו".

לאה: "האמת, קצת הפתיע אותנו שראינו שאתה כותב יותר מידי בזמן שדיברנו".

מטפל: את שניכם זה הפתיע?

דוד ולאה מסתכלים האחד על השני: כן, את שנינו – פלטה לאה.

מטפל: "שכתבתי את התגובות שלכם".

דוד: "אתה לא רגיל לעשות את זה".

מטפל: "רק רציתי להראות לכם עד כמה אתם מחוברים".

לאה: "איך?".

מטפל: "תשימו לב, הנה... תראו... במשך שתי הדקות האחרונות שניכם דיברתם כאילו אין הפרדה ביניכם "אנחנו", "חשבנו". במקרה הזה, שיתפתי אתכם פעולה וגם אני השבתי לכם כאילו אתם יחידה אחת ללא כל הבחנה ביניכם".

דוד, בנימה שקטה ורצינית: "אתה מצביע על משהו מאוד מתסכל".

מטפל: "תסביר לי בבקשה".

דוד: "שנים אני נלחם על עצמאות, אני חושב שגם לאה נלחמת כל הזמן הזה על עצמאות, ואנחנו בעצם עושים בדיוק את הדבר ההפוך, אנחנו מוכיחים כמה אנחנו לא עצמאים, כמה אנחנו מחוברים כל כך האחד לשני, אבל.. כמו שאמרת.. חיבור כזה לא טוב... אהבתי את המשפט הזה, אני מכיר אותו.. "אי אפשר איתה אי אפשר בלעדיה"...

לאה: "כן, כן, תירגע דוד זה גם הפוך "אי אפשר איתך אי אפשר בלעדיך"... הנה שוב, אני מגיבה לו, כי אני מרגישה חייבת לעשות את זה.. מפחיד, כמה שאנחנו מחוברים... אז מה צריך לעשות? להיפרד?..."

מטפל: "בדיוק! כדי להשיג את המטרות שעליהם דיברנו נצטרך לעזור לכם להיפרד, כך שתוכלו להיות נשואים ואוהבים, עצמאיים ומחוברים, אם נתגייס כולנו לתהליך הזה, נמקסם את הסיכויים שלכם להפוך ליחידת נישואין יציבה ומשביעת רצון".

לאה: "וואי.. נשמע לא פשוט.. אבל.. מרגיש לי נכון וטוב... מעניין... אנחנו באים לטיפול זוגי בשביל ללמוד איך להיות נפרדים – פעם ראשונה אני שומעת את זה.. מוצא חן בעיני הפרדוקס הזה"...

דוד: "כן, זה מאתגר, ואני מרגיש שזה פשוט מה שאנחנו צריכים לעשות".

דיפרנציאציה של העצמי

המושג "דיפרנציאציה של העצמי", דהיינו "מובחנות העצמי", הינו מושג מרכזי בתיאוריית הטיפול המשפחתי של מורי בואן, תיאורטיקן בתחום הטיפול המשפחתי. מושג זה מתייחס ליכולתו של הפרט לפתח זהות עצמית מובחנת מאחרים משמעותיים בחייו כגון הורים או בני זוג ומשמש להבנת תהליכים הקשורים בבחירת בני זוג ושביעות רצון חיי הנישואין.

בואן (1976, 1978) ייחס משמעות רבה לדיפרנציאציה של העצמי כגורם המשפיע על התנהגות היחיד ביחסים הבינאישיים, וראה בה השלכות על המערכת הזוגית. הוא אף הדגיש שהפרט מתמזג עם פרטים אשר עימם הוא נמצא במערכות יחסים שונות, כאשר מיזוג זה מגיע לאינטנסיביות הגדולה ביותר בתלות הרגשית של הפרט במערכת יחסים זוגית. רמה גבוהה של דיפרנציאציה בין בני זוג, מתוארת כקרבה בין בני זוג ללא איבוד עצמיות היחיד. רמת דיפרנציאציה נמוכה משמעה תלות רבה באחרים המשמעותיים.

תיאוריית המובחנות באה לידי ביטוי במחקרים רבים שנעשו בתחום הנישואין והמשפחה, ומחקרים שבחנו את הקשר בין רמת הנפרדות האישית לבין הסתגלות לחיי נישואין, מצביעים ברובם על כיוון ברור: ככל שרמת הדיפרנציאציה של בני הזוג גבוהה יותר, כן ההסתגלות לחיי נישואין טובה יותר.

נפרדות ועצמאות

בני זוג החיים בחברות הכוללת קרבה רגשית (אינטימיות) יכולים להרשות לעצמם לשתף האחד את השני בחוויותיהם האישיות ביותר ולבטל את המחיצות ביניהם מבלי לחשוש שהאחר ינצל זאת לרעתם. אנשים החיים במערכת רגשית קרובה מאפשרים לעצמם להתמזג עם האחר מבלי לחשוש שמא יבלעו על ידו. זוהי רמת התקשרות עמוקה שבה כל אחד שומר על ייחודו.

העובדה שאנשים נשואים איננה מעידה על כך שיש ביניהם קרבה רגשית. על מנת להשיג קרבה רגשית צריך לעבוד ולהשקיע בקשר. ככל שאנשים חשים יותר ביטחון בעצמיותם, כך הם מוכנים ליטול על עצמם יותר סיכונים הקשורים להתקשרות. הביטחון הזה מושג בהדרגה בתהליכי ההתפתחות הנפשית שלנו במהלך החיים, וכשאדם משיג את הביטחון האישי בעצמיותו, הוא יכול לעבור ממצב של התמזגות עם בן הזוג למצב של אינדיבידואליות. במילים פשוטות: הוא יכול להקריב מעצמו לטובת האחר, אך מבלי לוותר על מימוש צרכיו האישיים.

יחסי גומלין אלו בין שני אנשים, שמצד אחד יכולים להתמזג עם האחר, ומצד שני לחזור למצב של אינדיבידואליות, מבטאים מערכת נישואין של שני אנשים "נפרדים". הם נפרדים באישיותם, במחשבותיהם, ברגשותיהם ובצרכיהם, ולכן הקשר שלהם יציב ומשביע רצון.

בני זוג החיים ללא נפרדות ביניהם, יהיו קשורים האחד בשני ללא יכולת לחזור לעצמיותם. אז קורה מצב שבו כל מה שצד אחד אומר, חושב ומרגיש, משפיע באופן מידי על האחר, שנסחף לסיטואציה, מתערבב עם רגשות בן זוגו, ואינו מצליח להרגיע אותו, לתמוך בו ולהכיל את רגשותיו. נוכל לראות זאת בדוגמא הבאה: כשדוד כועס, מיד לאה מתגוננת ומתקיפה, היא מתקשה לעצור לרגע, לראות מה הסיבה שדוד כל כך כועס, ואולי להרגיעו, להתייחס למסר, ולשוב מאוחר יותר לדבר על ביטויי הכעס ההרסניים שלו, אך באופן שבו יוכל דוד להקשיב ולשנות את התנהלותו. לאה מתקשה, כי ברגע שדוד כועס, היא קורסת, היא מרגישה לא שווה, אשמה, לא ראויה.

אין לה מספיק ביטחון בעצמיותה, ביטחון שיאפשר לה לומר לעצמה: העובדה שדוד כועס עלי אינה אומרת שאני כל כך אשמה ולא שווה, אני לא חייבת להסכים עם דעתו ועם מה שהוא חושב עלי, אני יודעת שאני ראויה לאהבה ואני גם רואה את הדברים אחרת ממנו. אבל אני רואה שהוא כואב, אני רואה עד כמה הוא במצוקה, ולמרות שאינני מסכימה עם הדרך שבה הוא מבטא את כעסו, ברגעים אלו, הוא צריך אותי, הוא זקוק ליד מבינה, מכילה ותומכת. יותר מאוחר אדאג לכך שנשב יחד, באווירה רגועה ונעימה, ואז אעלה את מה שמציק לי בפניו ונוכל לבוא האחד לקראת השני ולשנות את ההתנהלות הזוגית שלנו להתנהלות בונה יותר.

כשאנשים נפרדים יותר ועצמאיים יותר, הקשר שלהם מתעצם והם הופכים להיות קרובים יותר. אנשים נפרדים ועצמאים במידה גבוהה, מסוגלים לשלוט בצורה טובה על רגשותיהם, ואת זאת הם יעשו אחר שהם ידעו להבחין בין המערכת השכלית למערכת הרגשית. כאשר הם חווים אשמה, או פחד, הם מסוגלים להתעלות מעל החוויה הרגשית ולבחון את הסיטואציה שלא מתוך הסערה, ולפעול באופן שימיר את החוויה הרגשית הספציפית מרגש הרסני לרגש בונה או לפחות להפחית את עוצמתו.

בנוסף לזאת, תמיכה רגשית ממקום של נפרדות, מאפשרת לאחר להיעזר בתמיכה זו בניגוד לתמיכה שאינה אלא התמזגות עם הקושי של האחר. אנשים בעלי נפרדות נמוכה, מתוודעים לקושי הזולת ושוקעים איתו בחוויה הרגשית, לא פעם הם דומעים יחד איתו, והבעיה או הפגיעה הופכת להיות שווה אצל שניהם.

במצב הזה, האדם שהציג את הקושי מתקשה לקבל תמיכה ממי שנפל יחד איתו בעקבות מצוקתו, הוא חש לידו חסר ביטחון, ואם עד עתה היה צריך לתמוך באחד, כעת מישהו שלישי צריך לעזור לשניהם. לעומתם, אנשים נפרדים מסוגלים להכיל את מצוקתו של האחר מבלי לשקוע איתו בחוויה. היכולת שלהם גם להרגיש את המצוקה ויחד עם זאת להישאר מחוצה לה מאפשרת להם להעניק תמיכה ולהשרות ביטחון על הזקוקים לתמיכתם.

ככל שאנשים אינם מרגישים נפרדים האחד מהשני, כך הקונפליקט מהווה בעבורם גורם סיכון לקשר, מאחר והוא מחדד את ההבדלים ביניהם ומבחינתם זה נתפס כסתירה מהותית לקשר. אחרים, יגיבו לקונפליקט באופן שונה לחלוטין אך כזה שמצביע על נפרדות נמוכה לא פחות מאותם הנזהרים מלהציפו.

הללו יביעו את דעותיהם ורגשותיהם, וכשהאחר יביע עמדה שונה, הם יגיבו בתוקפנות שתבוא לידי ביטוי באגרסיביות מילולית ולעתים אף באלימות, או שיסתגרו בעצמם ויתנתקו רגשית משום שבין כך ובין כך, הם לא יקבלו את העובדה שהאחר הוא אדם נפרד החושב ומרגיש שונה מהם. בתפיסה שלהם עובדה זו היא בגידה בקשר ואין להם מקום במערכת.

לעומתם, הנפרדים שמכבדים את עצמאותו של כל אחד משני הצדדים, מסוגלים לקבל את העובדה שחילוקי דעות הם חלק מכל צמד אנשים או יותר. הם מתייחסים לקונפליקט כחלק אחד מהקשר, שככל שיבטא מחשבות ורגשות מנוגדים הוא אינו סותר את מהות הקשר, אדרבא, הוא גורם המוסיף עניין לקשר ביניהם, ומאתגר אותם לפתור אותו, ככל האפשר, באופן שיהיה מקובל על שניהם.

אנשים אלו, אינם נסחפים רגשית במהלך דיון על קונפליקט, הם מביעים את עצמם ומנסים להבין את האחר, מבחינתם, עשויה להיות מציאות מסוימת המתפרשת אצל האחד באופן אחד ואצל האחר באופן שונה לחלוטין. קבלתם את המציאות של האחר כהגיונית לא פחות מכפי שמשתקפת בעיניהם, מאפשרת להם לסלול יחד את שביל הזהב, בו יתמזגו המציאויות השונות למצב שיתקבל על ידי שניהם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

רוצים להיות יותר נפרדים? קחו כמה טיפים!

1. הבחינו בין רגש לשכל– רוצים לדעת אם אתם מצליחים בכך? בדקו האם את מסוגלים להבין לא רק כיצד אחרים מרגיזים אתכם, אלא כיצד אתם בעצמכם משתתפים בבעיות בין אישיות.

2. דברו בשם עצמכם– אתם חושבים על משהו או מרגישים משהו? תלמדו לייצג את עצמכם ולא את האחר. רוצים לדעת מה האחר חושב או מרגיש? אל תנחשו! פשוט, תשאלו אותו. אם אינכם נפרדים, זה יהיה מאוד קשה לכם, אתם תאמרו לעצמם "אני כבר יודע מה היא חושבת, אני מכיר אותה שנים". ברגע שתהיו נפרדים, ותפתחו סקרנות כלפי מה בני זוגכם חושבים או מרגישים תתחילו להכיר אותם באמת.

3. חזרו להיות "זוג"– ככל שאינכם נפרדים, כך ישנם יותר אנשים או גורמים המעורבים בנישואיכם באופן קבוע. זה יכול להיות חבר/חברה רב/רבנית הורה או כל גורם אחר שמרגיע אתכם אך אינו מסייע לכם לפתור את הבעיות ביניכם ובין היתר להשתמש בשני הטיפים הראשונים. רוצים להיות נפרדים? עליכם ללמוד בהדרגה לשבת יחדיו כזוג, ולפתור בעצמכם את מה שקורה ביניכם. אתם יכולים להיעזר בקריאת ספרים או בפניה לייעוץ, אך זה אמור להיות זמני, על בסיס מפגשים קבועים מראש ולא כקביים לכל שעת מצוקה. המטרה בסופו של דבר היא שתחזרו להיות בני זוג בוגרים ונפרדים, אוהבים ותומכים האחד בשני ללא נזקקות קבועה לגורמים מחוץ למערכת הנישואין.

הכותב: הרב שלום אביחי כהן, פסיכותרפיסט, יועץ נישואין ומשפחה בכיר, יו"ר אגודת היועצים והמטפלים במשפחה בישראל ומרצה במרכז י.נ.ר ללימודי נישואין ומשפחה.

מייל: avichai@ksharim.org.il טל: 08-6488867.