ראיתי אמש קישור בפייסבוק לכתבה מרגשת שפורסמה בידיעות אחרונות, בליווי סרטון קצרצר, אודות קשיש שרצה לערוך אזכרה לרעייתו, הגיע לבית העלמין, ותר אחר מניין. הועלתה קריאה בפייס שישנו אדם בודד בבית העלמין, ומי שבסביבה שיעשה מצווה ויקפוץ, תוך זמן קצר מפרסום הידיעה, מעל מאה אנשים עם לב זהב, עזבו את כל עיסוקיהם והגיעו לבית העלמין להשלים מנין לזר מוחלט.
קראתי, ומצאתי את עצמי דומעת מהתרגשות...
אחרי תקופת בחירות כל כך סוערת, מלאת אמוציות אינטריגות והשמצות, הכפשות לכלוכים וטינופת... סוף סוף כתבה שכולה מתיקות ורגש, כתבה שנוגעת בנימי הנפש הדקים, אודות טוב ליבם של אנשים, כשנקראים להטות שכם.
אף אחד לא בירר על איזו מפלגה הישיש הנ"ל נמנה, מהן דעותיו המדיניות/פוליטיות או כלליות.
הם שמעו שיש מישהו שזקוק לעזרה, והתייצבו כולם, בהמוניהם, בלי חישובים וחשבונות.
אחרי שניגבתי את דמעותי, עשיתי מה שעושים תמיד אחרי כתבה שגורמת להרהור שני, קראתי את הטוקבקים... וראיתי את הלייקים...
בתוך זמן קצר מפרסום הידיעה, הפוסט קיבל מעל 30,000 לייקים, אלפי שיתופים ואלפי תגובות, כאשר על חלק מהתגובות, (אלו שראיתי ברפרוף) גם הם קיבלו כל אחד מהם בין מאות לאלפי לייקים, וכולם פה אחד התרגשות והתפעמות מהסיפור המקסים הזה.
ומכאן אני פונה אליכם עורכי המדיה השונים, בהצעה פשוטה.
משום מה, ישנה תחושה, שככל שכתבה תהיה יותר מלוכלכת / צהובה / משפילה / או מזלזלת יותר... כזו שתגרום למישהו נוסף לא לרצות לקום בבוקר, כך ייטב.
שווה לכם לעשות ניסיון למכור סיפורים "טובים" כאלו, שיגרמו לקוראים בסיום הקריאה / צפיה לחשוב פעמיים, ולרצות פשוט להיות טובים יותר, כתבה שתגרום לדמעות של התרגשות, להערכה, לחיוך, לאופטימיות, ולתקווה.
בעיקר לתקווה גדולה...
זה מגיע לכולנו אחרי תקופה כל כך סוערת מלאת אמוציות... זה מגיע לאזרח הקטן שיושב בסוף היום ומרפרף באתרים, קצת לזקוף את הכתפיים, זה מגיע לכולם, וגם לכם.
ובנוסף, בטוחני שזה יביא רייטינג, win win קוראים לזה...
נסו ונהנה כולנו.