אאא

לפני כשנה הלך לעולמו בגיל 94 ר' דוד ורדיגר - אבי השושלת המוזיקלית החסידית הענפה, אביהם וסבם של משפחת ורדיגר הידועה. הצעירים במגזר אולי לא מכירים אותו, אך כשתשמעו את מיטב שיריו שבחרנו עבורכם תופתעו לגלות שגם אתם הכרתם את חלק מיצירותיו, בלי שידעתם שהוא, ר' דוד ולא אחר, גרם לשירים הללו להתפרסם.

לשאלתנו, מה המציא וחידש דוד ורדיגר שגרם אפילו לבנו לצאת לקריירה כמרדכי בן דוד, מסביר שדר הרדיו וה"מרן" בכל מה שקשור למוזיקה חסידית אמתית יוסי גיל: ''באותה תקופה דוד ורדיגר היה הכוכב הבלתי מעורער של המוזיקה החסידית ובנו רצה לרכב על הגל המצליח של אביו''.

גיל השמיע עשרות משיריו של ר' דוד ורדיגר במהלך 15 שנותיו כשדר רדיו בתחנות השונות: ''עד לפני ורדיגר, היו רק ר' בן ציון שנקר שהקליט ניגונים של חסידי מודז'יץ ולחנים שלו, קרליבך שבא קצת אחריו הלחין שירים חסידים אישיים ולא היה קשור לחצרות חסידיות, להקת ניחו''ח (ניגוני חסידי חב''ד) שהקליטה רק ניגונים של החסידות וגם להקת חסידי באבוב שהקליטה רק משיריה".

"ואז בא ר' דוד ורדיגר ולקח על עצמו כערך עליון להקליט ולשמר ניגונים מחסידויות שונות. חששו היה שבעקבות השואה שאותה עבר ושרד, הניגונים יישכחו וייכחדו". ממשיך גיל, ''חלוץ בתחומו היה הרב בן ציון שנקר שהתחיל את הקריירה שנים אחדות לפני ר' דוד ורדיגר שהקליט רק שירים מלחני מודז'יץ או מלחניו שלו. בשנת תשכ''א התחיל ר' דוד ורדיגר את הקריירה המוזיקאלית שלו והחל להקליט ניגוני חסידויות".

"שנים רבות לפני כן הוא היה חזן, אבל בשנה ההיא פתח בקריירה של שירה רגילה ולא חזנית, במקביל לפעילותו החזנית. כל מה שחשב ורדיגר שראוי לשימור הוא הקליט ופרסם. חלק גדול מהקלטותיו הפכו לנכסי צאן ברזל, ואלמלא היה משמר ומקליט, הניגונים היו נשכחים ונעלמים''.

יוסי גיל מוסיף, ''דוד ורדיגר החל לשיר עוד כילד במקהלתו של המלחין האגדי לבית גור הרב יעקב תלמוד ז''ל והיה תלמידו המוזיקלי. לאחר שהתבגר, שרד את השואה והיגר לארצות הברית החל בקריירה המוזיקאלית אישית".

מה שמייחד את דוד ורדיגר על פני הזמרים האחרים שבאו אחריו ובתוכם בנו מרדכי (בן דוד) ורדיגר, היא העובדה שבדור ההוא הייתה ''תמימות''. זמרים בסדר גודל כמו ורדיגר לא היו כוכבים ולא היה סביבם מעטה ה'זוהר' שמאפיין היום את הזמרים. מי שהביאו את עולם הזוהר והכוכבות למוזיקה החסידית, היו בנו של הר' דוד - מרדכי, ושנים לאחר מכן גם אברהם פריד.

בהמלצתו של שדר הרדיו יוסי גיל, ליקטנו  עבורכם את השירים המוכרים והמובהקים ביותר ששייכים לדוד ורידגר. מתוך מאות השירים שהוקלטו (כשלושים אלבומים לערך) בררנו, ניפינו ומצאנו את נכסי צאן הברזל שמושרים בכל בית יהודי ובישיבות הקדושות.

אני מאמין 

אני מאמין - זהו הקטע השלישי מתוך ניגון ''אל אדון', יצירה של הרב יעקב תלמוד ז"'ל - המלחין הגוראי האגדי. היצירה חוברה לראש השנה תשט''ז והושרה לראשונה בבית המדרש הגדול של גור בתקופת הבית ישראל זצ''ל. ורדיגר לקח את הקטע הזה והלביש עליו את המילים 'אני מאמין'. מה שמייחד את האלבום הזה, הוא שלראשונה בקריירה של ורדיגר - השירה היא חסידית רגילה ולא חזנית.

ניגון ריקוד  

 ניגון ריקוד - (או כפי שמכנה זאת השדרן ידידיה מאיר "שיר הסוכריות"). מדובר בניגון עתיק שהושר עוד בפולין לפני השואה הנוראה. לא ידוע מי חיבר אותו, ר' דוד הלחין אותו לראשונה ומאז הוא מושר בכל שמחה יהודית כמו בר מצווה או חתונה בבתי הכנסת. מכאן בא הכינוי ''שיר הסוכריות'' זאת מאחר ובאירועים בהם הוא מבוצע נהוג לזרוק סוכריות על חתן השמחה.

 לא תבושי

לא תבושי - הביצוע המוכר מתוך "ניגוני גור". במקור הלחן הושר בראש השנה ויום הכיפורים תשכ''א למילים "היום תאמצנו". ר' דוד ורדיגר העתיק את הלחן עם המילים "לא תבושי" והפך את השיר לקאלסיקה שבתית המושרת בהמון בתי כנסת בישראל ובעולם.

 שיר למעלות

שיר למעלות - בדומה לשיר הקודם, גם השיר הנוכחי מנוגן בחצר גור בסמוך ל''לכה דודי' - מארש קבלת שבת של שנת תשכ''א. ר' דוד ורדיגר לקח את המנגינה והלביש עליה את המילים 'שיר למעלות''

 אחת שאלתי

''אחת שאלתי'' - הלחן הוא של כ''ק האדמו"ר מסקולען זצ"ל, אבי היתומים ברומניה. יוסי גיל מספר כי "עבודת השם של האדמו"ר באה בצורה משמעותית לידי ביטוי בלחנים, והרבי הרבה לחבר ניגונים רבים על פרקי תהילים". הביצוע הספציפי מתחיל בניגון אינטסרומנטלי וממשיך לאחר מכן בשירה של דוד ורדיגר יחד עם בנו מרדכי. העיבוד הוא של ישראל לאם.

 יוודע בגויים

''יוודע בגויים" - כ''ק האדמו"ר מסקולען הלחין את השיר כשישב בבית הסוהר ברומניה הקומניסטית בעוון הפצת דברי תורה. האדמו"ר הלחין כמה וכמה לחנים בתוך כותלי הכלא תחת עינויים קשים. דוד ורדיגר הקליט זאת לראשונה בעיבוד של ישראל לאם. לאחר כמה שנים גם בנו מרדכי הקליט ביצוע לשיר על אותו עיבוד.

 כד יתבין

''כד יתבין'' - מקורו של הלחן בישיבות הליטאיות, אולם דוד ורדיגר הוא היחיד שהקליט אותו. "זהו לחן ישיבתי אמיתי, שמושר בעיקר בשבועות ושמחת תורה" מספר יוסי גיל. סולנים אורחים בקטע: האברך מרדכי ורדיגר ואחיו מענדי.

 וכולם מקבלים

''וכולם מקבלים'' - מתוך "כולנו יחד" של משפחת ורדיגר וחברים. בביצוע הזה מארח מרדכי בן דוד את אביו דוד ורדיגר לדואט. הלחן הוא של כ''ק האדמו"ר מקאליב, העיבוד המוזיקלי של משה מונה רוזנבלום שהפך גם את הפתיח לחלק מהשיר.

 יבנה המקדש

''יבנה המקדש'' - הלחן הוא של ר' דוד ורדיגר שגם הקליט את השיר לראשונה, אולם בחרנו לקחת דווקא את הביצוע מתוך האלבום ''כיסופים'' של מרדכי בן דוד יחד עם מקהלת שירה. סולן אורח בשיר: נער הפלא יהושע אריה מנדל. "לחן מלא ערגה לבניית בית המקדש" מסכם גיל.

 ישמחו במלכותך

''ישמחו במלכותך' - לחנו של כ''ק האדמו"ר ממעליץ זצ''ל שהפך לחלק בלתי נפרד ברפרטואר הקלאסי של ניגוני השבת כמעט בכל בית יהודי.

 אלה חמדה ליבי

''אלה חמדה ליבי'' - לחן של כ''ק האדמו"ר ממעליץ זצ''ל מתוך יצירה ארוכה בשם ''ידיד נפש''. ביצוע שהפך ללהיט יהודי אמיתי.

 ליהודים ליהודים

''ליהודים ליהודים'' - לחן של כ"ק האדמו"ר מסקולען זצ"'ל. "מסופר שקבוצת אברכים חסידי סקולען נכנסה לרבם האדמו"ר, וביקשו ממנו כי יחבר ניגון בזמן שהם נוכחים בחדר" מספר לנו גיל.

"לבקשתם, הרבי חיבר ניגון מידי למילים ''ליהודים הייתה אורה ושמחה וכו". לימים, בשנת תשכ''ט הקליט ר' דוד ורדיגר את השיר, ומאז הכל היסטוריה. אין צורך לציין כי כל אלבום שירי פורים שמכבד את עצמו מבצע את השיר הזה.