1
כמו שכתבנו כאן בשבוע שעבר, במהלך הימים האחרונים אנחנו מגלים יותר ויותר את עוצמת הקרע העמוק שיש בין ארה"ב לנתניהו, עד כדי כך שהשבוע אפילו אובמה בקולו דיבר בחריפות רבה נגד נתניהו ומדיניותו ואף האשים בימים האחרונים את ישראל בריגול אחריהם.
אין ספק שהמצב העכשווי הולך להיות רע מאד, במיוחד כשאנחנו יודעים ושומעים שבעל-הבית האמיתי של ניצחון הבחירות האחרונות הוא אותו יהודי מלאס וגאס שהתכבדנו לקבל אותו בארץ בסוף השבוע, שמהיום מה שיעניין אותו זה רק הבחירות בארה"ב בעוד שנתיים, ומעתה יעניין אותו כשלג דאשתקד מה יקרה לנו לתושבי ישראל בשנתיים הללו. מעתה המערכת תתנהל לפי האינטרסים שלו בבחירות העתידיות בארה"ב בעוד שנתיים. אם נגיע בזמן הזה ח"ו לסכנות או מצבים מסוכנים, זה לא ממש מעניין אותו, כי מבחינתו הנושא כרגע הוא האינטרסים שלו בבחירות לנשיאות בארה"ב. צריך גם לזכור שהשקפת עולמו של אותו אחד היא לסעוד במסעדות "לא כשרות" בלשון המעטה, ולא בדיוק מעניין אותו שלבן טיפוחיו יהיו חרדים בממשלה.
אבל אחרי כל זה נרגעתי קצת כאשר שמעתי השבוע את הגברת שעומדת בראש המעצמה העולמית, איילת שקד, שלא פחות הלכה והזהירה את אובמה לא להתערב בהרכבת הקואליציה בישראל...
2
בימים האחרונים אנחנו שומעים ח"כים בכירים מהליכוד שתוקפים את השמאל, בכך שאם הם היו מרכיבים את הממשלה, הם לא היו מעזים לדרוש שדרעי לא יכהן כשר הפנים.
אז אני רק רוצה להזכיר לאותם אנשי ליכוד, שח"כ ציפי חוטובלי מהליכוד, היא זו שדחפה בכל הכח בזמנו את החוק לחסימת אריה דרעי מכניסה בחזרה לכנסת בגיבוי המלא של אותו איש שעומד בראש הפירמידה במפלגה שלה, ורק בזכות ידידי הטוב ר' יענקל ליצמן שאיים בשבירת כלים טוטאלית מול הקואליציה, נחסם החוק.
אתם רוצים להגיד שלא בסדר להעמיד את דרעי כשר הפנים, תגידו, זכותכם. אבל אל תגידו שזה קשור לשמאל ולימין. גם אתם ניסיתם לחסום אותו.
3
משום מה, אנחנו עדים בימים האחרונים לכל מיני הדלפות מכוונות בתקשורת בנושא "כמה מילארדי שקלים תעלה הכניסה של החרדים לקואליציה". מבדיקה קצרה, ובאמת לא צריך הרבה קשרים כדי לבדוק את ההדלפות האלה, עולה כי התדרוך של ההדלפות הללו מגיע בצורה מסודרת מסביבתו של נתניהו, שעושה זאת כבר מעכשיו כדי להעכיר את האווירה נגדנו משתי סיבות: כדי להוריד את המחיר של החרדים, וזה שבדרך הוא מכפיש אותנו לא ממש מעניין אותו, וכן כדי לקרוץ למפלגות אחרות להיכנס פנימה.
כחלון כעת דורש את משרד האוצר, את ועדת הכספים וכן את האחריות על ועדות התכנון הארציות במשרד הפנים, מה שבעצם מרוקן את תוכנו של משרד הפנים. ואין ספק שמה שעומד מאחורי זה הוא פשוט הרצון לתקוע את המערכת. הרי 'דגל התורה' בוודאי תעמוד על זה שהיא תקבל את ועדת הכספים, ולכן היא לא תתקדם במשא ומתן. וכמו כן דרעי לא יוותר על משרד הפנים שהוא כולל את ועדות התכנון, ואם כחלון נלחם בדיוק בשני הנושאים האלה, זה שוב, בשביל לתקוע את המערכת. ואני לא אפול מהכסא אם כחלון מנהל בשקט מו"מ עם 'המחנה הציוני' כדי לבנות ממשלה רחבה. הוא הרי יודע שבלעדיו אין לנתניהו ממשלה. יש רק לציין שהכיוון אינו להשאיר את החרדים בחוץ, אלא להכניס את החרדים - אבל במחיר "פכים קטנים".
אז אולי כדאי עכשיו לחשוב, שמכיוון שבלי החרדים אין לנתניהו ממשלה, לבוא ופשוט להקדים את כחלון ולסגור עם 'המחנה הציוני' שהם יעמדו גם על הדרישות שלנו, ואנחנו מצדנו נגיע איתם לאיזשהו הסדר, וכך לנתניהו לא תהיה ברירה אלא להכניס את שתינו. כך גם נרוויח רווח כפול: גם את רגיעת העולם שהוא כמעט כולו נגדנו כעת, וגם את זה שמהלך כזה יקנה לנו הרבה יותר שקט, מאחר שברגע שתהיה ממשלה יציבה ורחבה - לא יבואו ויתקפו אותנו כל שני וחמישי.
הטור פורסם הבוקר ב"כל ישראל" מבית 'קו עיתונות'