כנות, פתיחות, שקיפות ואמינות הם מהעקרונות החשובים ביותר במערכת היחסים שבין לקוח ועורך דינו. ואכן, על מנת להבטיח ייצוג משפטי נאות, ובכדי לוודא כי הקלפים יונחו במלואם על השולחן, המחוקק קבע לטובת הלקוח הגנה רחבה בדמות חיסיון עורך דין לקוח. חיסיון זה קובע כי עורך הדין איננו רשאי לחשוף ללא ההסכמה פרטים או מידע אשר נמסרו לו במסגרת מילוי תפקידו המקצועי.
האם החיסיון הוא זכות מוחלטת אשר אפילו עיקרון חקר האמת נסוג לפניה? ובכן, סוגיה מעין זו נדונה לאחרונה בבית המשפט. במקרה הנ"ל, מדובר היה בתביעה כספית אשר הוגשה על ידי אישה כנגד עורך דין בשל חילוקי דעות על איכות העבודה אותה קיבלה, ודרישה להשבת כספים. עורך הדין הנתבע ביקש מבית המשפט להורות על חשיפת מסמכים אשר הוצגו לפניו בהליך אחר בו הוא ייצג את בן זוגה של התובעת. לדבריו, היה מקום להסיר את החיסיון לגבי המסמכים הרלבנטיים ובראש ובראשונה משום שהם יסייעו להגיע ל"חקר האמת" ולהוכיח את טענותיו בתביעה.
כב' השופטת נועה גרוסמן, המשנה לנשיא בית המשפט השלום בתל אביב, בחנה את טענות הצדדים ואף הפנתה אותם לקבלת חוות דעת מקצועית מטעם וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את הבקשה לחשיפת המסמכים תוך כדי הדגשת משקלו הרב של חיסיון עורך דין לקוח גם מול אינטרסים עקרוניים לא פחות כחקר האמת. כיצד השופטת הגיעה למסקנתה זו? ובכן, התשובה לפניכם.
חיסיון לטובת הלקוח ולא לטובת עורך הדין
על פי הוראות החוק, אשר מצויות בפקודת הראיות ובחוק לשכת עורכי הדין, חיסיון עורך דין לקוח הוא הסדר לטובת הלקוח. קרי, הלקוח, ורק הוא, רשאי לוותר עליו. מהספרות עולה כי ויתור על חיסיון יכול להיעשות בשתי דרכים – ויתור במפורש או ויתור במשתמע. ויתור במפורש הוא מקרה שבו הלקוח מוותר באופן מודע על החיסיון והוא עושה זאת מרצונו החופשי תוך שהוא מבין את ההשלכות, וויתור במשתמע הוא וויתור על חיסיון שנלמד מהתנהגות. למשל, כאשר הלקוח מעיד בעצמו על פרטיה של ההתקשרות או חושף את המסמכים הרלבנטיים באופן יזום.
במקרה הנ"ל, בית המשפט קבע כי לא היה כל ויתור במפורש או במשתמע על חיסיון עורך דין לקוח מצד בן זוגה של התובעת. כב' השופטת גרוסמן הדגישה גם כי ויתור על חיסיון זה, אשר מהווה זכות עקרונית ראשונה במעלה, איננו מעשה כלאחר יד. כן, גם כאשר מועלות טענות כבדות משקל לכאורה כנגד "חקר האמת".
דבריה של השופטת מתכתבים עם שורה ארוכה של פסקי דין אשר עסקו בסוגיות דומות ובין השאר ניתן לציין את פסיקתו של בית המשפט העליון, "יש לאזן את התכלית של גילוי האמת עם ערכים אחרים, הראויים אף הם להגנה. החסיונות השונים משקפים איזון כזה גם אם באים להגן על אינטרסים חשובים תוך ויתור אפשרי מסוים על גילוי האמת" (כב' השופט אליעזר ריבלין).
לסיכום
חיסיון עורך דין לקוח הוא אחד העקרונות המהותיים ביותר במערכת היחסים שבין עורך דין ולקוחו. מטרת החיסיון היא לאפשר ללקוח להציג בפני עורך הדין את מלוא הנתונים הרלבנטיים לתיק, לרבות כאלה אשר עלולים לפגוע בו לכאורה. החיסיון מאפשר ללקוח לעשות כן מתוך ידיעה שעורך הדין לא יהיה רשאי לחשוף את שנאמר בחדרי חדרים ללא אישורו.
אגב, חיסיון עורך דין לקוח מסייע גם לעורך הדין עצמו. כידוע, רק כאשר עורך הדין מכיר היטב את כל הפרטים הנוגעים לתיק, יהיה בידיו לגבש אסטרטגיה משפטית נכונה. לסיכום, וכפי שניתן לראות ממקרה זה וממקרים רבים אחרים, חיסיון עורך דין לקוח הוא זכות בעלת עוצמה רבה אשר אפילו עקרונות חשובים ומהותיים יכולים לסגת מפניה. כן, גם חקר האמת אם הדבר דרוש.
אני מברך על הפסיקה החשובה של כב' סגנית הנשיאה, זהו עוד נדבך חשוב בייחודיות של עורכי הדין.
אמור מעתה: "אפשר להיות בטוח שהנאמר לעורך הדין במסגרת תפקידו (לכאורה..) לא יעבור לגורם זר".