אאא

בימים האחרונים מספר הגאון רבי משה יהודה שניידר החברותא של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן על זהירותו הרבה והקפדתו בעניינים של בין אדם לחבירו וכבוד הזולת ומזכיר כי בימי הספירה ידוע מחז"ל שמלמדים אותנו על חובת הזהירות בעניינים שבין אדם לחבירו.

"ודבר מופלא היה אצל מרן לאחרונה", כותב הרב שניידר, "שהניחו לפניו שאלה שיש בה צד אחד של חשש פגיעה בזולת, לאחד שעשה שלא כדין... וחשב והתבונן בזה ראש הישיבה שעה ארוכה מאד, ולא השיב, וכששאלו מה עושים למעשה, אמר: 'איך אפשר לענות כשמדובר על חשש 'סכנה...'".

בהמשך התייחס מרן לשאלה שהובאה בפניו הודות השימוש בחשמל בשבת, ונשאל האם יש מקום להקל בשעות הראשונות של כניסת השבת, בחשמל הרגיל של חברת החשמל, בהסתמך על זה דמסתמא עדיין לא נעשתה מלאכה. והשיב ראש הישיבה שאין לסמוך על זה, כי אחד מהדברים שכותב מרן החזו"א זצוק"ל שמחללים שבת בחברת החשמל, הוא לתיקונים, וזה שייך כבר ברגע הראשון של כניסת השבת.

הרב שניידר מתייחס גם לניחומי האבלים שערך השבוע מרן הגראי"ל ומספר כי ‫לדאבוננו בשבוע האחרון הוצרך מרן לנחם ב' משפחות חשובות בישראל, א' משפחת כהנמן - ברמן, שישבו שבעה על פטירת הרבנית הצדקנית מרת אלישבע כהנמן ע"ה אשת הרה"ג ר"א כהנמן נשיא ישיבת פוניבז' ובתו של ראש ישיבת פוניבז' הגר"ש ברמן זצ"ל, ב' אצל הגאון אציל הרוח רבי מאיר י. הוניגסברג מראשי ישיבת סלבודקא לצעירים, שישב שבעה על אחיו ז"ל, ונסתפק האם יש דין קדימה מצד וקדשתו לנחם תחילה כהן, ולמעשה הכריע לילך תחילה לכהנים.

והביא שם מה שסיפר לו מרן הפונביזער רב זצ"ל שבעת לימודו בראדין אצל מרן החפץ חיים זצ"ל שלחוהו לדבר בלימוד עם מרן הגר"ח מבריסק זצוק"ל, ששהה באותה עת במקום נופש, והיה יותר קל לשוחח אתו. וכשבא אצלו אמר לו מתחילה איזה דבר תורה, והסכים עמו הגר"ח. אח"כ התחיל להקשות בלשון זה "מען דארף פארשטיין פאר וואס..." צריך להבין למה? והפסיקו מיד הגר"ח ואמר לו "מען דארף נישט פארשטיין פארווס, מען דארף פארשטיין וואס" לא צריך להבין למה, רק צריך להבין מה! ואמר מרן הגרי"ש זצ"ל שדברים אלו עשו אצלו מהפיכה בכל דרך הלימוד, היות ומתחילה למד בטלז אצל מרן הגאון רבי שמעון הכהן שקופ זצוק"ל ושם הי' דרך הלימוד לגמרי אחרת.

וכשנשאל מרן הגראי"ל כמה דברים על העבר, ועל ההיסטוריה כגון מנין הכירו מרן הפונביזער רב זצוק"ל, וכן מתי ראה את מרן בעל הקהילות יעקב זצוק"ל לראשונה, השיב שאינו זוכר.. והוסיף: "אז איך פארגעס אתוס' טוט מיר וויי, אבער די זאככין מילא... כשאני שוכח תוספות כואב לי, אבל דברים אלו מילא...".

וכשראה רבינו את הגאון רבי גבריאל קנאפלער ראש ישיבת שערי תורה במנטשסטר שישב שם אף הוא לנחם האבלים, הזכירו מרן את שהייתו בביתו לפני כעשר שנים, ומעשה נסים שקרה לו בביתו...

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ומספר הרב שניידר על אשר אירע שביקש הגאון הנ"ל מרבינו למסור שיעור כללי בישיבתו, והתכונן רבינו לכך, אמנם כשפתח רבינו את דבריו האריך כחצי שעה בעניני מוסר, ובעיקר סיפר מעשים נוראים שהיו עם מרן החפץ חיים זצוק"ל ועם מרן החזו"א זצוק"ל, ואמר שיש לנו לראות האיך היו נראים גדולי עולם, והלואי ונזכה ללמוד מהם משהו בעמל התורה ובדרגות העצומות. ולא דיבר כלום מהסוגיא שרצה לדבר עליה, והי' הדבר לפלא בעיני כל. ומקורבי מרן אף חרדו אולי נחלש ראש הישיבה ח"ו ואין לו כח למסור שיעור.

אך מיד לאחר השיעור נסע רבינו לאכסניה שלו ואמר לנגיד שמעון הכהן גליק שהיה האחראי על כל סדר המסע, שהכל בסדר ב"ה, ונמשיך לכנס חינוך שצריך להיות עוד מעט, ומה שלא מסר שיעור היות ונתעורר אצלו איזה חשש בנקיות, וחשש לדבר בדברי תורה, לכן סיפר מעשה צדיקים, שיש בזה גם כן תועלת גדולה וחיזוק לתלמידי הישיבה הק', לדעת להיכן צריך לשאוף.

בסוף הניחום לאחר שאמר המקום ינחם אתכם בתוך אבלי ציון וירושלים, והפסקה מעט, הוסיף ולא תוסיפו לדאבה עוד, ובדרך כלל אינו מוסיף את זה, ואמר שמוסיפין דברים שלא נזכר.

אחר כך הלך לנחם את הגאון רבי מאיר י. הוניגסברג שזכה להיות מחותן עם רבינו כמה פעמים, ראשית עם בנו היקר מאד הרה"ג ר' גדלי', וכן עם כמה מנכדיו, כה יתן ה' וכה יוסיף.. וציינו את הדבר בפני רבינו, שהוא מחותן עם רבינו כמה פעמים. והעיר רבינו דעל פי דין אין שום הבדל אם אדם מחותן עם חבירו פעם אחת או כמה פעמים... וקרי לה בלשון אין איסור על איסור.