המסלול המקוצר למזונות / עו"ד יוסף ויצמן

אולם, נראה כי למרות הרצון האמיתי לעזור לעשרות אלפי נשים וילדים, המסלול החדש בהוצאה לפועל טומן בחובו גם כשלים לא מעטים. למשל, מתברר כי הוא מטיל ללא סיבה אגרה על חייבים שמשלמים את המזונות כסדרם. אגרה זו עומדת כעת במרכזה של תביעה ייצוגית חדשה אשר הוגשה לאישור בבית המשפט המחוזי מרכז על ידי עו"ד יחזקאל סיבק, עו"ד גלי עציון ועו"ד אריאל אלסנר.

תיקים בסך 9 מיליארד שקלים

נשים אשר מתקשות לגבות חוב מזונות יכולות לפעול בשתי דרכים, לפנות למוסד לביטוח לאומי או להוצאה לפועל. במידה שהאישה בוחרת באופציה הראשונה, המוסד לביטוח הלאומי משלם לה את מזונותיה, והוא זה אשר פותח כנגד החייב תיק בהוצאה לפועל. מסלול המזונות החדש מאפשר לאישה לפנות ישירות להוצאה לפועל ומעביר את נטל הגבייה לידיהם של פקידים אשר הוסמכו לכך במיוחד. כן, גם כאשר החוב משולם כסדרו.

זהו מסלול אשר נולד עבור נשים אשר התקשו לנהל תיקי מזונות בהוצאה לפועל, ועבור זכאיות למזונות אשר קיבלו את הכסף אך לא באופן מסודר (חודש כן, חודש לא, חודש אולי, חודש מתי וכו'). במקביל, נקבע כי נשים יכולות לפתוח תיק בהוצאה לפועל גם כאשר הן מקבלות את המזונות כחוק וזאת מתוך מטרה להקל עליהן את הגבייה ולהקטין את החיכוך הכספי מול החייב. הממשלה אף יצאה בקמפיין חוצות אשר מטרתו הייתה לעודד נשים לפנות למסלול החדש.

שימוש במטרה נעלה לעשיית עושר ולא במשפט?

אין ספק שכוונות טובות עמדו מאחורי השקתו של המסלול למזונות. במיוחד כאשר נכון לשנת 2014 היקף החוב בגין תיקי מזונות בהוצאה לפועל עומד על כ-9 מיליארד שקלים (כ-63% מהתיקים נפתחו על ידי המוסד לביטוח לאומי וכ-37% באופן פרטי). עם זאת, מכיוון שהמסלול החדש מאפשר לזוכה לפנות להוצאה לפועל גם כאשר החייב מעביר את התשלומים כסדרם, גברים לא מעטים נאלצים להתמודד עם עננה בדמות תיק בהוצאה לפועל אשר אין להם כל יכולת למנוע את פתיחתו. על פי הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, חייבים אלה אף מוצאים עצמם מחויבים באגרה בעקבות פתיחת התיק על סך של כ-64 שקלים.

"התביעה הייצוגית שהגשנו איננה מבקשת כמובן לחתור תחת העיקרון החשוב של אכיפת פסקי מזונות על חייבים מתחמקים", מדגיש עו"ד סיבק, "מטרתה היא להגן על אלה שכן משלמים. כלומר, למנוע שימוש במטרה נעלה לטובת עשיית עושר לא במשפט וגבייה בלתי חוקית".

"אדם מוצא את עצמו עם תיק בהוצאה לפועל אשר מקטלג אותו כמי שמתחמק מתשלום מזונות ילדיו"

האגרה המדוברת היא "אגרה תפעולית" אשר רשות האכיפה גובה מהחייב עם העברת התיק למסלול מזונות. היא נגבית למעשה כתשלום בגין פעולות עתידיות לגבייה ואכיפה אשר ידרשו לכאורה במידה שהחייב לא יעמוד בתשלום המזונות. כמו כן, מדי שנה נגבית אגרה תפעולית חדשה על סך של כ-60 שקלים וזאת עד לסוף תיק המזונות (לרוב, עם הגעת הילדים לגיל 18 או 21).

"המצב בלתי סביר", קובע עו"ד סיבק בנחרצות, "אדם מוצא את עצמו עם תיק בהוצאה לפועל אשר מקטלג אותו כמי שמתחמק מתשלום מזונות ילדיו למרות שהוא איננו רשאי לעשות לגבי כך דבר. במקביל, רשות האכיפה גובה מאותו אדם אגרה אשר מחושבת על הצד הגבוה לפי עלות ממוצעת של הליכי הגבייה". כלומר, מסביר עו"ד סיבק, חייבים במזונות אשר אינם עוברים על החוק נאלצים לשלם אגרה אשר מטרתה לממן את הליכי הגבייה כנגד חייבים שמתחמקים מתשלום.

יודגש כי עוד טרם הגשת הבקשה לתובענה הייצוגית, עו"ד סיבק הגיש בקשות שונות לחשיפת נתונים לפי חוק חופש המידע והתברר שכ-33% מהתיקים בהוצאה לפועל אשר נפתחו לפי מסלול המזונות החדש הם תיקים שבהם החייבים ממלאים את חובותיהם כחוק. כמו כן, הנתונים מראים שלמעלה מ-50% מהתיקים אשר מנוהלים כיום על ידי המוסד לביטוח לאומי אינם כוללים הליכי גבייה כלל. כלומר, החייבים ממלאים את חובותיהם.

לסיכום

שאף אחד לא יחשוב לעצמו שהמדינה תפעל לייצג אותו בהוצאה לפועל. בסופו של דבר המסלול החדש דרש כספים נוספים ומיותרים מהזוכות בהוצאה לפועל ואף לא ביצע את הפעולות הנדרשות לשם גביית חובם.

אין תחליף לעבודה מקצועית של עורך דין שילחם עבור הזוכים לקבל כספים אשר מגיעים להם על פי החוק.