אאא

דיוני ועדת הכספים על החוק שיאפשר לכנסת לאשר תקציב דו שנתי בנובמבר נעצרו לעת עתה, וזאת לבקשת ראש הממשלה שמבקש להפוך את התקציב לתלת-שנתי, מנובמבר 2015 ועד דצמבר 2017. בשלב זה, השיחות בנושא הן בדרג הפוליטי, ועדיין אין הסכמה על המהלך.

ישראל פועלת ללא תקציב מאושר, ומכיוון שהקמת הממשלה לאחר הבחירות היתה רק באמצע מאי, הוסכם כבר בהסכמים הקואליציוניים שהתקציב הבא שיאושר יהיה דו שנתי ל-2017-2015. בנוסף, לבקשת שר האוצר הנכנס כחלון, הוחלט להאריך את משך הזמן להכנת התקציב כך שיאושר בנובמבר. שינויים אלה דורשים את תיקון חוק יסוד: תקציב המדינה, והממשלה פעלה במהירות ובכוחניות כדי לאשר אותו בקריאה ראשונה כבר לפני שבועיים וחצי, עוד לפני שהוקמה ועדת הכספים. לפי הצעת החוק הממשלתית, יינתנו לממשלה 175 יום מרגע כינונה ועד אישור התקציב, כלומר עד 5 בנובמבר.

אולם אז החל התהליך להתעכב. רק ביום שני השבוע נפגשה הוועדה לדיון ראשון בנושא, כאשר היו"ר גפני הודיע במהלכה כי לא יקיים הצבעה על החוק. בנוסף, דרש מהאוצר להגיש נוסח אחר, שבו יעוכב מועד אישור התקציב ב-15 ימים נוספים - עד 20 בנובמבר, וזאת כדי לאפשר לכנסת עוד ימי עבודה על התקציב.

אולם מאחורי הקלעים, הוויכוח המרכזי לא היה על דחיית מועד התקציב, אלא משך התקציב. למעשה, אנשים הקרובים לתהליך אומרים שהדחייה הנוספת שהעלה גפני שלשום, הוסכמה בינו לאוצר כבר לפני שבועות רבים. ייתכן שהממשלה הצביעה על טיוטת חוק שמדבר על דחייה של 175 ימים, כאשר לכולם ברור שהנוסח הסופי יהיה על 190 ימים.

הסוגיה שבאמת מעסיקה עתה את המשולש נתניהו-כחלון-גפני, היא הפיכת התקציב לתלת-שנתי, מנובמבר 2015 ועד סוף 2017. לפי בדיקת "כלכליסט", הנושא עדיין נמצא בדיונים עקרוניים, ולא כל לשכות השרים הכלכליים וגם הפקידות באוצר עדיין לא מודעת לדיון.

למרות זאת, ייתכן שהקואליציה מתכוונת לאשר את נוסח החוק בקריאה שנייה ושלישית ביום שני הקרוב. ככל הנראה, החוק יאפשר דחייה של 190 יום לאישור התקציב, אך עדיין לא ברור למשך כמה זמן יהיה התקציב" עד סוף 2016 או עד סוף 2017. אם יוחלט שהתקציב מתארך בשנה, תיקון החוק צריך לעבור מחדש אישור ממשלה.

האינטרס להארכת המועד הוא פוליטי. נתניהו יודע שכל העברת תקציב משמעותה חודשים של מתח בין מרכיבי הממשלה ובין שרי הליכוד, ובמציאות שבה הוא מחזיק ברוב זעיר במליאה הנשענת בין השאר על ח"כ שעשוי להיות שורר, אורן חזן, וכן ברוב זעיר בוועדת הכספים שבראשה עומד גפני שיש לו עמדות עצמאיות, הוא יודע שיעמוד מול לחצים קשים. הוא מעדיף להימנע ככל הניתן מרגעי החיכוך האלה וכאשר התקציב יהיה עד סוף 2017 הוא גם חוסך רעש, וגם מרוויח שקט כשהגורמים השונים יודעים שהכסף בדרך.

מצד שני, יש עם המהלך בעיות מקצועיות וחוקתיות. המשמעות של תקציב ל-26 חודשים הוא שגם למשרד האוצר יהיה קשה להגיב להתפתחויות כלכליות, וגם לכנסת לא יינתן כוח אמיתי לפקח על תקציב המדינה במשך כמעט חצי מהכהונתה. גורם באופוזיציה כבר הגדיר את הדבר "שערורייה", ויש הסבורים שחוק כזה לא יעמוד במבחן בג"ץ. גם בקואליציה יש גורמים המתנגדים לתקציב דו-שנתי על מגרעותיו, קל וחומר לתקציב תלת-שנתי.

גם באוצר יש התנגדות מקצועית ליוזמה, לאחר שהביעו את דעתם על כך שיש קושי אמיתי לקבוע כבר עכשיו תחזיות כלכליות הנכונות לשנתיים מעכשיו, ובוודאי כשבישראל ייתכנו אירועים בלתי צפויים.