אאא

השבוע אנו קוראים בפרשת שלח את סיפור המרגלים. משה רבינו שלח "אנשים מכובדים", נשיאי שבטים. הוא שלח אותם למבחן אחד. על פיו יבינו את טיב הארץ. "הבמחנים אם במבצרים". מי שזקוק לביצורים סביבו, סימן שהוא חלש.
אבל הם, (בהעדר מצלמות ואמצעים טכניים להמחשה) הביאו אתם את הפירות הענקיים, וישאו במוט בשניים. הסוף ידוע עד היום, אותם נשיאים מוקעים כמרגלים, מלבד שניים "יוצאי דופן" שהבינו שהם בעצם לא מבינים כלום, ואין די במראה עיניהם ובתחושותיהם כדי לחוות דעתם על ארץ ישראל.

ונהי כחגבים בעיניו וכן היינו בעיניהם, הם סיפרו על תחושותיהם. ועל זה אומרים המפרשים כי בגלל שהיינו בעיניינו כחגבים, גם בעיניהם היינו כאלה. גם בימינו אלה. אם אתה רוצה לתהות על טיב איש ציבור בתפקיד זה או אחר, תבדוק אם הוא מוקף במבצרים (יועצים) או שהוא במחנים ואתה יכול לגשת ישירות אליו לדיבור, לעצה, לעזרה. השבוע, למראה עוד תמונת יח"צ (לא יודע לאיזה צד לשייכה), חשבתי על אנשים שמעתה ואילך ירגישו עצמם כחגבים, כי כן הם בעיניהם. הפעם בלי מפרשים.

אקדים באפיזודה קטנה. בשעתו, כאשר השר לשעבר הרב שלמה בניזרי הואשם בהאשמות חמורות, הוא לקח כעורך דין אדם אותו הוא יכול לפגוש באותם ימים בבית כנסת. שמעו זאת "חבריו" והפטירו לעברו בלעג. כשקונים פנטהאוז יוקרתי, לא מגיעים למשרד המכירות עם סובארו אברכים. ואם רוצים לחם יוקרתי, קונים אותו בסופר, ולא במכולת השכונתית.

 (צילום: דוד זר)
חשב שיש גלגלי צדק במדינת ישראל וטעה. הרב שלמה בניזרי, היום מרביץ תורה בעדרים ועוסק בחיי נצח (צילום: קובי גדעון, פלאש 90)
הגדלה

במילים פשוטות יותר. אם מאשימים אותך במיליונים, אל תשכור עורך דין בגרושים. אתה צריך לקחת עורך דין שסועד באותן מסעדות עם השופטים והפרקליטים, עושה כושר באותו מכון, ושוחה באותה בריכה. לא שוחד חלילה, הם רק אומרים שלום אחד לשני, וקוראים אחד לשני בשם הפרטי, ואולי אפילו בוז'י או פואד לדוגמה. בניזרי היה בטוח שיש צדק במדינת ישראל, והתוצאה ידועה.

נשיא העליון היה מגיע לאירוע של עורך דין שמופיע בפניו?

וכאן אני חוזר לתמונה המקשרת בין החוליות שהוזכרו עד כה, ויוזכרו בהמשך. למרות המפגשים שצויינו לעיל בין עורכי דין לראשי מערכות, קשה למצא תמונות של נשיא בית המשפט העליון או שופטים במחוזי, באירוע מתוקשר של אחד מעורכי הדין המופיעים בפניהם באופן תדיר. אולי יש, אבל קשה למצא. וזה במערכת שרבים האזרחים הסבורים שהצדק רחוק משם כרחוק מזרח ממערב. הם נזהרו נזהרים ויזהרו לבל ייתפסו בעיני המצלמה באירוע זה או אחר היכול לגרום למאן דהו לסמן אותם כידידים של זה או אוייבים של אחר.

לראות את שני הרבנים הראשיים - אחד מהם נשיא בית הדין הרבני והשני דיין באותו בית דין, לראות דיינים בבתי דין שונים, לראותם מופיעים באירוע מתוקשר של עורך דין (אולי גם טוען רבני) המופיע בפני בתי דין - בין היתר של הרבנות הראשית לדיונים שונים ומשונים - זה יותר ממביך. ולא זו אף זו, יש מי שדואג ליח"צן את התמונות, זה דוחה, זה מגעיל, זה פסול, זה מסריח גם אם זה כשר. מעתה, כל מי שיופיע בפני דיינים אלה ואחרים ששמעו את שמע עורך הדין, עלול להרגיש עצמו כחגבים בעיניהם. כי כן הם בעיניהם...

 (צילום: מיכל פתאל, פלאש 90)
הרבנים הראשיים לישראל הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הגדלה

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

במקום להביע רחשי לב, אביא כמה ציטוטים מהמקורות.

אמר רב פפא: לא ידין אדם לא לאוהבו ולא לשונאו. לאוהבו – כי אינו רואה לו חובה, ולשונאו – כי אינו רואה לו זכות" (כתובות, קה, ב). אסור לדיין לדון למי שהוא אוהבו, אף על פי שאינו שושבינו ולא רעו אשר כנפשו. ולא למי ששונאו, אף על פי שאינו אויב לו ולא מבקש רעתו. אלא צריך שיהיו שני בעלי דינים שוין בעיני הדיינים ובלבם. ואם לא היה מכיר את אחד מהם ולא מעשיו - אין לך דיין צדק כמוהו". (רמב"ם, סנהדרין, כג, ו): ר' שמואל עבר על הגשר, בא אדם אחר ונתן לו ידו. אמר לו מה אתה? אמר לו דין יש לי. אמר לו פסול אני לך לדין" (כתובות קה, ב). ר' ישמעאל בן ר' יוסי, היה רגיל אריסו שהיה מביא לו כל ערב שבת סל פירות. יום אחד הביא לו הסל בחמישי בשבת, אמר לו: מה שונה עכשיו? אמר לו: דין יש לי ואמרתי, אגב דרכי, אביא לו לאדוני. לא קיבל ממנו, ואמר לו: פסול אני לך לדין. הושיב זוג חכמים, והיו דנים אותו. בתוך הזמן שהיה הולך ובא, אמר(ר' ישמעאל בליבו): אם היה רוצה היה טוען כך, ואם היה רוצה היה טוען כך, אמר: תיפח נפשם של מקבלי שוחד, ומה אני שלא נטלתי שלי נטלתי, כך, מקבלי שוחד על אחת כמה וכמה. ואצוה את שופטיכם בעת ההיא לאמור: שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו, לא תכירו פנים במשפט, כקטון כגדול תשמעון, לא תגורו מפני איש" (דברים, א, טז-יז (דברים, א, טז - יז). שמע בין אחיכם ושפטתם - אמר ר' חנינא: אזהרה לדיין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבוא בעל דין חברו, ואזהרה לבעל דין, שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבוא בעל דין חברו" (סנהדרין, ז, ב) (שבועות, לא, א) - מנין לשנים שבאו לדין, אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלית בת מאה מנה, שאומרים לו: לבוש כמותו או הלבישוהו כמותך - תלמוד לומר 'מדבר שקר תרחק' (שמות כג, ז).  

 (צילום: דוד זר)
הרבנות הראשית, הפכה לקדושה בעיני החרדים (צילום: פלאש 90)
הגדלה

איני בא חלילה בדברים אלה להצטרף למעגל מטילי הדופי והחשד במוסד הרבנות (שהפך לקדוש בעיני החרדים), אבל טוב יעשו אותם מבצרים (יועצים) בהם הוקפו הדיינים, אם יבינו שתמונה מעין זו יכולה להיראות כ"רבב על בגדו".

נכון שציטוטים אלה מתייחסים למתדיינים עצמם, אבל מה לעשות שבבתי הדין הרבניים כיום, עורך הדין או הטוען הוא למעשה המשמיע את דבריו, ויש הטוענים שגם מפעיל את קשריו. ספרו לי בבקשה על מספר האנשים המופיעים בפני בתי הדין ללא ייצוג...

'משמר הכנסת' הוא טור המתפרסם מידי שבוע ב"כיכר השבת" ועוקב אחר פעילות פוליטיקאים ובעלי תפקידים ונאמנותם לציבור. בשל הרצון לאפשר לכותב לפרסם את הדברים בלא שיהיה נתון למסע לחצים, שמו אינו מופיע. הדברים הנכתבים הינם על דעת הכותב.