אאא

1.

מעשה היה באבא שחשק ׳לשמור׳ על בנו התינוק, קדוש וטהור רם ונישא.

אחרי שהבין בעמקות נפלאה ונשגבה, שאין יכולת נסית גם לא מדעית, להשיג חמצן בקופסת שימורים בגודל תינוק.
קם האיש והניח את בנו בבויידעם הביתי בין שמיכות החורף לסכך הסוכה.

לאחר שנים מספר, כשהינוקא הגיע לבגרות מה, שלה האבא את ׳התכשיט׳ ושלחו ל"עולם הגדול", שטעטל בינוני כזה.
מה מאד התפלא האבא, לשאלת הילד, מה זה? באצבעו חסר נימוסים על נערת השכן.

בקור רוח ובמחשבת קדושה, מן הנדירים שהיו עמו אי פעם, השיב האב שזו... זו, בכלל זן מן הזנים הנדירים של הברווזים הצלויים, של שבת קודש!

ומה זה? שאל ׳המשומר׳ שוב כשעברה ׳ברווזה׳ נוספת? 

עוד ברווזה!  השיב האב הפדגוג נחרצות.

ומה זה שוב שאל, ושוב ושוב ושוב, כל פעם על עניין אחר, והיה האב ממשיך ומרמהו ומאכילו בפטפוטי הבל. 

 

2.

ובמעבר חד מעניין לעניין אך באותו עניין - לבליץ התקשורתי על הזמר ליפא שמלצר.

קם ואמר הסנגור של ליפא בקול טנור בוטח: "שאם לא הקליפ של ליפא, חבל, כי אז נערנו ילחכו בשדות זרים וימצאו שם את הקליפה של הקליפ ר״ל...".

השיבו הקטגור בבוז: "חחח הצחקתני מלומד שכמוך, הרי מזה ומזה לא יניח את ידו או את עיניו המתאוות אותו בחור צעיר המחפש את הריגוש, 'להיפך' יגיד הצעיר לנפשו, 'בא נראה האם החיקוי עולה על המקור?!' ושוב תמצאו בשדות נוכרים". 

שוב יטען הסנגור המתיפייף: "ממה נפשך?! האם עדיף שיעבור הבחור, צמא רגש בהמי חולף, את הכביש לפאב המקומי ולמחוליו? אתן לו מן שליבו חפץ ואולי מעט יחטא, אבל לבסוף ישוב...".

אעזוב לרגע את הסנגור והקטגור המתקוטטים ביניהם מעל כל במה, ואפנה אליך ליפא יקירי: למרבה האבסורד, דווקא הנוער שאליו אתה מכוון ביצירותייך הנועזות אתה מבחינתו פגע אומנותי! הוא לא מכיר בך מזה זמן. דווקא ׳נוער המעבר׳ והחרדים ביותר הם הקליינטורה שלך.

בא נודה בכך, אז אולי תפרוץ תקרות זכוכית בצורה אחרת?
בתוך המחנה פנימה?!

3.

ליפא שמלצר שבצעירותו בודאי כמנהג המקום, הילך במגפי צמר בימי שבת של חמסין אחר הצ'ולנט, כשהוא צועד נינוח במשעולי מדרכות השייכים ל... גברים בלבד!

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'מוזיקה' ותישארו מעודכנים

אך ליפא של היום הוא איש בוגר עם טוב לב נדיר, כישרון להתקנא, שבסך הכל נעבך, מייצג בצורה מושלמת וכואבת דיכוטומיה חמורה של בלבול לא נהיר בין הדואליזם והמטריאליזם (מצוי אצל כולנו מי פחות מי יותר).

אין מה לדון את האיש כשלעצמו. אז הוא, כמשל הברווזה הולך עד הקצה, ויש מי שיאמר אף מעבר.

ליפא שמלצר, אל תעשה שקר בנפשך, נא אל תשחק במוסר כפול, הבט במראה ותשאל את עצמך, את נשמתך.
האם עבור מאה, גג מאתיים, מחפשי דרך שהשיר הזה אולי יגע בהם, שווה לסכן את הרבה מילדי ובוגרי נשמות ישראל התמימים בקליפ עם צלופן מילולי נחמד, כשהתוכן התוכן הוא נכרי למהדרין?!

לאיש מעש וכשרון כמוך, וודאי הפתרונים. ואחרי הבלי'ץ שחטפת בימים האחרונים, תמיד תזכור ש"גם זו לטובה"! בדיוק כמו ששרת כל כך יפה, כל כך נכון, לפני שנות דור! (ביחס המוסיקלי שלך).