אאא

אמש שלח אריה מכלוף דרעי, שר הכלכלה, מכתב לראש הממשלה, בו הוא מונה רשימת "תנאים" בטרם יחליט להפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, שמאפשר לנתניהו לבצע את זממו – סגירת עסקה עם חברות הגז בחדרי חדרים ורחוק מעין הציבור, בכסות של הקבינט המדיני-בטחוני.

אמרתי היום בשתי הזדמנויות שונות, הן בוועידת האנרגיה והכלכלה השנתית, והן בכנס שארגנה בכנסת, חברתי לסיעה ח"כ שלי יחימוביץ, שעל פי החוק, חייב שר הכלכלה להגיע להיוועצות בוועדת הכלכלה, עוד בטרם תתקבל ההחלטה בקבינט.

האם השר דרעי יבוא ויאמר לוועדה שההסכם המתגבש בין הממשלה לחברות הגז, מאפשר לשקופים, וללא-שקופים, כהגדרתו, ליהנות מהנס הזה? האם דימונה תהנה מהגז כמו רמת השרון? האם הגז יפסח על ג'אסר א-זרקא וידלג היישר לוילות של קיסריה?

אני בהחלט רוצה שחברות הגז ירוויחו, אבל אני יותר רוצה שהציבור בישראל ירוויח, ולא אתן את ידי לעסקה גרועה לציבור – בעניין הזה הממשלה תפגוש את ועדת הכלכלה מאוחדת ונחושה.

במידה ונתניהו ודרעי יחליטו לפעול בניגוד לחוק, כפי שהסברתי, הם צפויים לקבל ממני בג"ץ בין העיניים.

לא נולדתי בכנסת הגעתי לכאן במקרה, אבל שיהיה ברור – כל עוד אני יו"ר ועדת הכלכלה האינטרס הציבורי הוא נר לרגליי ולא אתן לממשלה לרמוס את הוועדה ואת אזרחי ישראל.

המאמר המלא פורסם בדף הפייסבוק של כבל.