אאא

הימצאותו בניגוד עניינים של יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, בעת שאישר פיצוי לקרן השקעות RP שהייתה בקשרים עסקיים עם משפחתו, לא הסבה נזק כספי לבנק ועל לכן אין לשלול ממנו פטור כספי במסגרת פשרה בתביעה נגזרת נגד הדירקטורים. כך טוען דנקנר, באמצעות בא כוחו עו"ד יוסי בנקל, בתגובה שהגיש היום (ג') לבית המשפט המחוזי בת"א. התגובה הוגשה בעקבות חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שנחשפה ב"כלכליסט", לפיה אין זה סביר לפטור את דנקנר מלשאת בתוצאות של המעשים המיוחסים לו בתביעה האזרחית, משום שמדובר באותם המעשים שבהם הודה והורשע בהליך הפלילי.

הסכם הפשרה המדובר הוא במסגרת תביעה בגובה כ-70 מיליון שקל נגד הדירקטורים בפועלים. זאת בשל פיצוי של 25 מיליון דולר שאישרו לקרן ההשקעות RP בעסקת רכישת הבנק הטורקי פוזיטיף. 14 הדירקטורים נתבעו על כך שלא פיקחו לכאורה על העסקה, שבה נתן הבנק פיצוי חריג לקרן RP, שהייתה בקשרים עסקיים עם דנקנר. הפרשה עמדה בלב כתב האישום שבו הורשע דנקנר במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מרמה והפרת אמונים, פגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי ותחבולה. נגזרו עליו 8 חודשי מאסר וקנס של מיליון שקל. הוא השתחרר מהכלא לפני כחודשיים.

על פי הסכם הפשרה בתביעה האזרחית, שכאמור האירועים הנטענים בה מתבססים על ההליך הפלילי, חברת הביטוח של הדירקטורים ובהם דנקנר, תשלם 6 מיליון שקלים והתביעה תמחק. למעלה מ-20% מסכום הפיצוי ישמשו כשכר טרחה ותגמול אישי לתובעים. שלושת עורכי הדין של התובעים יזכו לשכר טירחה של 1.2 מיליון שקל, בעוד ששני בעלי המניות שתבעו יקבלו 50 אלף שקל כל אחד.

לפני כחודשיים הודיע המפקח על הבנקים, דודו זקן, לבית המשפט על התנגדותו למספר סעיפים בהסכם הפשרה וטען שיש בהם "קושי של ממש". כך למשל ביקש זקן לבחון ממה נובע הפער בין גובה התביעה לפיצוי המוסכם, לצמצם את היקף הפטור מהתביעות ולהקטין את שכ"ט לעורכי הדין. טרם הדיון באישור הפשרה החליט גם וינשטיין, באמצעות מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז ת"א אזרחי, ליאב וינבאום, למסור לבית המשפט את עמדתו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"לדעת היועמ"ש לא ניתן לתת פטור גורף לדנקנר, אשר הודה והורשע בכך שפעל בניגוד עניינים ובהפרת חובת אמונים בפרשות נשוא התביעה", נכתב בחוות הדעת. "קיים טעם לפגם בכך שאדם שהורשע, על פי הודאתו, במעשים קשים ובעבירות קשות (מרמה והפרת אמונים) יזכה לפטור במסגרת הליך אזרחי, גם ביחס למעשים שנעשו בכוונה תחילה ומתוך מודעות למעשה ותוצאותיו. הדבר נכון בין אם לאדם נכסים רבים מהם יכולים הנפגעים ממעשיו להיפרע על נזקיהם כתוצאה ממעשיו, ובין אם הוא חסר כל".

"במסגרת כתב האישום המתוקן שהגישה המדינה כנגד דנקנר בהליך הפלילי", טוען מייצגו של דנקנר, "נקבע במפורש כי: 'הנהלת הבנק והדירקטוריון סברו שהפיצוי שסוכם סביר והולם בנסיבות העניין ותואם את אינטרס הבנק'". כלומר, לטענתו, "אף לשיטת המדינה, לא נגרם לבנק נזק מכל סוג שהוא כתוצאה מחתימת הסכם הפשרה עם קבוצת RP. גם גזר-הדין שניתן בגדרי ההליך הפלילי, קבע מפורשות, כי מעשיו של המשיב בפרשה זו לא גרמו לפגיעה כלכלית בבנק, וכי הפיצוי ששולם לקבוצתRP היה במסגרת הסמכות שניתנה למשיב על-ידי דירקטוריון הבנק וכי הדבר נעשה לטובת הבנק".

"עמדת היועמ"ש מנסה באופן מלאכותי לקשור בין הימצאותו של המשיב בניגוד עניינים, כפי שנקבע בהליך הפלילי, לבין שאלת קיומה (או אי קיומה) של עילת תביעה בידי הבנק עקב פשרת RP", טוען עו"ד בנקל. "אלא שכאמור, משהביע היועמ"ש עמדה ברורה בהליך הפלילי, לפיה מעשי המשיב בקשר עם פשרת RP לא גרמו לבנק לנזקים וכי הפשרה שהושגה הייתה לטובת הבנק – מנוע הוא מלטעון כעת כי יש להגביל את היקף הפטור שניתן למשיב, בשל הנזק שנגרם, כביכול, לבנק".