אאא

העליות שנרשמות מתחילת השנה בשער השקל מול הדולר, ובמיוחד מול היורו, פוגעות לא רק ביצואנים, אלא גם בבנק ישראל, שהוא הגוף שאמור למנוע את התחזקות המטבע המקומי. מנתונים רשמיים של בנק ישראל מתברר כי בעקבות התחזקות השקל מול הדולר והיורו נגרם לבנק בחמשת החודשים הראשונים של השנה הפסד מצטבר "על הנייר" גדול במיוחד של כ-10 מיליארד שקל.

בשלב זה מדובר כאמור בהפסד "על הנייר" שנובע מהשינויים בשערי החליפין. יחד עם זאת צריך לזכור כי להפסדים שצובר בנק ישראל, מכל סוג שהוא, יש משמעות מעשית רבה. על פי החוק, חייב בנק ישראל להעביר את רווחיו לממשלה, והם משמשים למימון הגירעון בתקציב. אולם את רווחיו השנתיים רשאי הבנק להעביר לממשלה רק כאשר יש לו רווח מצטבר.

מאז הרפתקת הדולרים הקודמת שלו בשנים 1996 ו-1997, ובמיוחד בעקבות רכישות המט"ח הגדולות שהוא מבצע ב-7 השנים האחרונות, צבר בנק ישראל הפסד עצום, שמסתכם כעת בכ-51.5 מיליארד שקלים. ההפסד הנוסף שנגרם לבנק ישראל בחמשת החודשים הראשונים של השנה מרחיק לכן את המועד שבו יוכל הבנק המרכזי לתרום את חלקו במימון הגירעון הממשלתי, כפי שמורה לו החוק.

הסיבה להפסד הגדול של בנק ישראל היא כאמור ההתחזקות שנרשמת השנה בשער השקל מול המטבעות החשובים בעולם. התחזקות זו מקטינה את השווי השקלי של יתרות מטבע החוץ העצומות שמנהל הבנק, שמסתכמות כיום בכ-86 מיליארד דולר. יתרות המט"ח נקובות אומנם בדולרים, אולם בפועל בנק ישראל מחזיק חלק מהן גם במטבעות אחרים. ההרכב המטבעי של יתרות המט"ח נקרא בשפה המקצועית בשם "נומרר", ונכון להיום כולל בעיקר את המטבעות הבאים: 65% דולר, 32% יורו ו-3% לירה שטרלינג.מתחילת השנה ועד סוף מאי נחלש סל המטבעות ("שער החליפין האפקטיבי") מול השקל בשיעור מצטבר של כ-5%, וגרם כאמור לבנק ישראל הפסד של כ-10 מיליארד שקל. הפסדי הבנק כעת אף גדולים יותר, שכן מסוף מאי ועד היום נחלש סל המטבעות מול השקל בכ-2% נוספים.