אאא

רשות המסים בניהולו של משה אשר מעלה לשולחן הכנסת תיקון חקיקה שמבקש להסדיר את מנגנון הדיווח והעברת הנתונים מצד בנקים על לקוחותיהם. תיקון החקיקה בישראל מגיע לאחר גל החקיקות בעולם בנושא ובראשן החקיקה האמריקאית (FATCA), ששינתה את חוקי המשחק במערכת הבנקאית כשביטלה את מרכיב הסודיות שממנו נהנו לקוחות הבנקים.

הסעיף הבולט בתיקון הוא הכנסת סנקציות והטלת אחריות אישית על נושאי משרה בבנקים. מנהלים ועובדים בבנקים שיסייעו ללקוחותיהם להעלים מס או שינסו להתחמק מהליך של מסירת מידע מלא כפי שנדרש, יעמדו בפני עונש חמור מאוד - עד שבע שנות מאסר או קנס אישי, ובמקרים חריגים אף שני העונשים יחד.

תזכיר החוק צפוי לעלות לוועדת שרים כבר בשבועות הקרובים ומשם לעבור את התהליך הפרלמנטרי המלא הכולל קריאה ראשונה, דיון בוועדת כספים וקריאה שנייה ושלישית. כיום ישראל נחשבת לאחת המדינות המפגרות בעולם בנושא זה ובאימוץ האמנות החדשות בנושא המס ושיתופי המידע בין מדינות. כך למשל, משנת 2010 ישנה דרישה של ה־OECD ממדינות הארגון, כמו גם ממדינות נוספות, להצטרף לאמנה המולטיטרלית בעניין המס שמאפשרת חילופי מידע גורפים. אף שמאז הצטרפו לאמנה כ־84 מדינות, ישראל היא מדינת ה־OECD היחידה שטרם הצטרפה.

הסכם שחתמה ישראל ביולי 2014 עם ארה"ב בנושא עדיין ממתין ליישומו, שיתאפשר רק לאחר תיקון החקיקה הנוכחי. שינוי הגישה ברשויות האמריקאיות הביא אותן לפתוח בחקירה נגד 120 בנקים בעולם. בדצמבר חתם בנק לאומי על הסדר עם הרשויות בארה"ב, שבו הודה כי סייע ללקוחותיו להעלים מסים ושילם על כך קנס כבד של 400 מיליון דולר. כעת נמצאים תחת חקירה בנק מזרחי טפחות והפועלים בחשד לסיוע דומה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הציבור כבר הצהיר על 10 מיליארד שקל

בחודש ספטמבר 2014 פרסמה רשות המסים נוהל גילוי מרצון שמטרתו להגביר את הדיווחים ולצמצם את ההון השחור. מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי עד כה קיבלה רשות המסים כ־2,100 בקשות לגילוי מרצון שמסתכמות בהצהרה על הון בהיקף של כ־10 מיליארד שקל. נוהל הגילוי מרצון הוא בתוקף לשנה, אך ההערכות הן כי הרשות תאריך אותו בעוד כמה חודשים לנוכח היקף הבקשות שקיבלו עד כה.

הצהרות על הון בהיקף של כ־10 מיליארד שקל צפויות להכניס לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ממסים.

בנוהל נכללו שני מסלולים אפשריים שאמורים לעודד את הציבור לפנות לרשות המסים ולדווח על ההון שלו. המסלול העיקרי הוא האנונימי, שלפיו יוכל אדם לפנות לרשות המסים דרך מייצג (עורך דין או רואה חשבון), שיציג לרשות את הנתונים ללא זיהוי של הפונה עצמו. אם יגיע לסיכום מול הרשות, ייחשף שמו של אותו אדם והוא ימשיך בנוהל הגילוי מרצון.