האבל בסערט ויז'ניץ: מי שהיה נחשב לאחד המקורבים הבולטים של כ"ק האדמו"ר מסערט ויז'ניץ זצ"ל הוא איש התקשורת דודי זילברשלג שלמד בישיבה של החסידות בחיפה ומאז נקשר בעבותות אהבה למנהיגו הרוחני.
לאחר ההסתלקות והאבידה הנוראה חושף זילברשלג בשיחה עם "כיכר השבת" מספר עובדות מהתקופה האחרונה של חיי מורו ורבו.
"החודש האחרון", מספר זילברשלג, "התאפיין בחזרה לימים קדומים מבחינת תפקודו של הרבי זצ"ל. אנשים נכנסו לקודש פנימה וקיבלו ברכות ותשובות כמו בעבר. אפילו בטישים האחרונים הרבי התמיד באמירת לחיים לכל החסידים כפי שנהג תמיד, מנער ועד זקן והכל התאפיין בחידוש כנשר נעורים".
"אני אישית עובד ועמל בשנתיים האחרונות על הוצאת ספר מחקר (4 כרכים) שמופיע בימים אלו, ביגורפיה מקיפה על כ"ק רבי אהרון מבעלזא זצ"ל שהיה ידוע בכינוי 'קדוש ה' מבעלזא' ובתוך סיפור חייו שזור מעשה פלא בעת פרידתו מביתו בתל אביב והמעבר לירושלים כשחודש לאחר מכן הוא נפטר לבית עולמו ביקש הרבי זצ"ל להיפרד מילדי התלמוד תורה וחבש את הקואלפיק ואמר: 'כך אני רוצה שהילדים הטהורים יזכרו אותי'. כששמעתי לפני שבועיים שמורי ורבי ביקש לבקר בתלמוד תורה ליבי החסיר פעימה. אמרתי לרעייתי שעננה כבדה מרחפת מעל בקשת האדמו"ר. היתה לי תחושה קשה שהרבי מבקש אף הוא להיפרד חלילה מהילדים".
בנוגע להוצאת הספר מספר זילברשלג כי בשנה האחרונה המתין לשעת כושר לקבל את ברכת האדמו"ר על הופעת הספר אולם הדבר לא יצא אל הפועל. "הסתפקתי במכתב הסכמה של בן האדמו"ר הרה"צ רבי יעקב הגר (שאמש מונה לאדמו"ר. י"כ)", הוא אומר.
"אלא שביום ד' בתמוז בשעת קבלת הקהל הזעיק אותי לפתע המשב"ק רבי ישראל קוהן ואמר: 'עתה זו עת רצון, תגיע מייד לבית הרבי'. נטלתי את הגליונות המוכנים שירדו לדפוס יום למחרת והנחתי על שולחנו של הרבי. האדמו"ר התעניין וסיפרתי לו על הפרוייקט ואז פרש את שני ידיו על הגליונות ואמר: 'אני סומך את ידיי על זה', והפטיר בשפע של ברכות בדיוק כפי שהיינו רגילים בעבר. יוצא שזו היא ההסכמה האחרונה שלו על ספר כלשהוא".
"יצויין כי בעבר כשוחחתי עם הרבי זצ"ל על אופי הסנגוריה שנקט האדמו"ר מבעלזא זצ"ל על יהודי תל אביב שחיללו את שבת קודש ואמר כי וודאי חששו ששבת היום. אמר לי הרבי זה באמת מה שחסר בדורינו סניגור שכזה ומליץ יושר על עם ישראל", הוא מספר.
זילברשלג חושף כי בימי הפיגוע הנורא ביישוב מעלות של תלמידי התיכון הדתי שנחטפו ע"י מחבלים והרבי הגיע לחזק ולעודד את ההורים המודאגים ועשה זאת במשך שעה ארוכה. פעם אמר לי אינני מבין כיצד יש רבנים שסירבו להגיע לחזק את ההורים כיצד ניתן לעמוד מול כאב של יהודי ולסרב".
ייתכן והרבי חש יותר את הישראליות כיוון ששירת בצה"ל, שאלנו. זילברשלג משיב ומסביר: "ייתכן, אבל היות והעניין הזה כל הזמן צף ועולה אולי כדאי להבהיר לציבור את תנאי הזמן של אותם ימים. הרבי גוייס לצה"ל בשנת תש"ח שנה מאוד גורלית לחיי העם היושב בציון כאשר היישוב היהודי היה שרוי בסכנה קיומית. מעטים יודעים שבאותו הזמן גם תלמידי ישיבת דושינסקי לדוגמא התגייסו אף הם לצבא וחלקם לבניית ביצורים. המשתמטים באותה עת היו דווקא צעירים תושבי תל אביב".
"יום לפניי גיוסו קיבל הרבי מסערט זצ"ל פתק בכתב ידו של בעל המקור ברוך (שנמצא ברשותי) שבו כתב: 'הלכה ברמבם פרק ז מהלכות מלכים: כל היוצא למלחמה ונלחם בכל ליבו רק לקדש את השם בלוא פחד ומורא מובטח לו שלא תגיעהו רעה ולא יימצא נזק ויבנה לו בית נכון בישראל, לו ולזרעו עד עולם'", מספר איש התקשורת.
"כחסיד אני גם רואה ניצוץ של רוח הקודש בדברי הרמב"ם שהאדמו"ר בעל המקור ברוך מצטט בהלכה על יותר מרמז על המשך שושלת החסידות דרך הרבי זצ"ל בנו ונכדיו", אומר זילברשלג לסיום.