אאא

שב, ביקש ממני הרבי זצוק"ל בחום. ניסיתי לסרב, אך הוא הפציר שוב, התבונן בי בעיניו האצילות ובמבטו הרחימאי. לא הרפה, עד שישבתי. זו היתה פעם אחת מני רבות, נכנסתי לקבל עצה וברכה לקראת מהלך כלשהו.

ניסתי לתמצת את הדברים בכמה משפטים קצרים, לפרוש את תמונת המצב מבלי להלאות בפרטים. הרבי התבונן בי בחיוך חם ואמר: "אתה תקבל ברכה מיין טייערע זיסע קינד, אל תדאג, אבל בוא נחשוב אם זה הדבר הנכון".

במשך דקות ארוכות ירדנו לפרטים ולפרטי פרטים, חשתי כאילו ההכרעה אותה אני צריך לקבל היא הדבר הכי חשוב בעולם עכשיו. התחושה היתה שיש לו את כל הזמן שבעולם עבורי, עד שהובררו הפרטים ונמצא הכיוון וזכיתי לברכת קודשו הלבבית. כזו היתה התחושה של כל מי שדרך על מפתנו, אהבה אין סופית לכל אחד, אכפתיות, תשומת לב ואחריות לכל אחד ואחד מגדול ועד קטן.

נכנסנו פעם רעייתי ואני, לבקש ברכה לפני טיפול רפואי. לא מסובך מידי. לאחר שהתעניין מתי, איפה ומי הרופא שיבצע, בירך בחום. התחלנו לצאת מחדרו אך הוא קרא לנו לחזור, ביקש שנשב שוב. 

"אני רואה שאתם לא רגועים עדיין", אמר לנו. "אני אסביר לכם איך עושים את זה וכמה זה פשוט". וכך, במשך כ-5 דקות, הסביר לנו במתיקות נפלאה, מה כולל התהליך. רק כשראה שנחה דעתנו ואנו מחוייכים, חייך ואמר: "עכשיו אתם יכולים ללכת".

כמה וכמה פעמים היתה לי הזכות להיכנס למעון קודשו של האדמו"ר זצוק"ל עם אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, מנהלי שיווק מחברות שונות, מהם רחוקים מאד משמירת תורה ומצוות. תמיד מצא הוא מסילות לליבם, מילה מיוחדת אל כל אחד ואחד מהם, מילים שהשאירו חותם בנפשם לאורך ימים ושנים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

סיפורים אין ספור יש על ראייתו המפוקחת, על רוח קודשו, על ברכות שהתקיימו במלואם, זכינו לראות במו עינינו מופתים רבים, אך אני מקדיש את הטור דווקא לנקודות האחרות, לגאונות של הרבי בחמלה, באהבה, בהזדהות עם מצוקת הזולת ובהרגשה של הקלה אדירה לאחר שהיית שופך את לבך בפניו. התחושה היתה כי מרגע זה והלאה, ההכרעה איננה שלך בלבד, מישהו נושא אתך את המשא.

לפני ההחלטה על השם לילדינו שיחיו, נהגנו תמיד להיוועץ בו. באחת הפעמים, התקשרתי ופירטתי בפניו את האפשרויות, הספקות, והמשמעות המשפחתית של שם ששייך לצד כזה ולצד אחר במשפחה. "מה הגברת חושבת?", הוא שאל. עניתי שההתלבטות היא משותפת ואנחנו רוצים לשמוע את עצתו. "אבל איזה שם הגברת יותר אוהבת?, לא הרפה הרבי. השבתי על שם מסוים, - "אז כך תקראו".

זכינו לפני שבועיים ימים בדיוק להיכנס אליו בפעם האחרונה לעשות חלאקה לבנינו. משנכנסנו והתקרבתי עם הילד, הוא החל לבכות. הרבי הסתכל עליו ברחמים וסימן בראשו, לא.

הגבאי ר' ישראל הבהיר לי כי אם הילד יבכה הרבי ברחמיו לא יגזור לו משערות ראשו. המוני אנשים חיכו בחוץ, אך לרבי יש זמן. המתין שנצא, נרגיע את הילד ומשחזרנו והילד נרגע, התרצה האדמו"ר זצוק"ל לערוך לו את החלאקה ולהרעיף עליו ועלינו שפע ברכות. ברכות פרידה.

תהא נשמתו הטהורה מליצת יושר עבור כלל ישראל.