בעבר סיפרתי כאן על הסיבה מחמתה מורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל הסכים לקבל את נתניהו כשכיהן כראש ממשלה אך מעולם לא הסכים לקבל את אריאל שרון כשכיהן הוא כראש הממשלה. כששאלנו אותו על כך, תשובתו הייתה מאד נחרצת: שרון הוא מסוכן, בגלל שהוא אידיאולוג, אבל נתניהו הוא "סויחר". אם היום הוא צריך אותי הוא יהיה בצד שלי, ואם מחר הוא כבר לא יצטרך אותי הוא כבר לא יהיה בצד שלי. אצלו, אמר הרב, אתה תמיד יודע היכן אתה עומד.
אני כותב את זה שוב, בגלל שבשבוע שעבר הקדיש עיתונאי חרדי בכיר באחד מהשבועונים את כל הטור כפול העמודים שלו ל"שחיטת" אריה דרעי על כך שביכול בגד בראש הממשלה נתניהו בנושא הגז, כשהעיתונאי מאשים אותו שמה שעשה יכול לגרום שנתניהו לא יקיים את ההבטחות שהתחייב, בנושאים הרגישים שנחתמו בהסכם הקואליציוני.
וכאן אני רוצה להסביר עד כמה פתטיות ושקריות הטענות האלו: לפני הכל יש להזכיר שוב, שבעצם מי שיזם את הגזירה בקיצוץ האכזרי בקצבאות הילדים, הוא נתניהו; מי שהעביר את חוק הגיוס, הוא נתניהו; ובכלל, מי שהעביר את כל החוקים נגד היהדות החרדית בעשור האחרון - הוא נתניהו. וכל זה, כמובן, כשהוא תמיד מצטדק ואומר: אין לי ברירה, בגלל האילוצים של הממשלה בראשה אני מכהן. בואו ננתח את התשובה הזאת: אכן, הוא פעל אז נגדנו, פשוט כי הוא לא היה צריך אותנו. לפי החשבון שהיה לו בממשלה הקודמת, הממשלה היחידה שהוא יכל להרכיב היא עם אותם אנשים שדרכם הוא הלך ועשה גזירות יומיות נגד הציבור החרדי.
אז שיהיה ברור: כל מה שנתניהו התחייב בראשית הקדנציה הנוכחית לתת לנו, זה לא לתת לנו "אקסטרה" כלשהו, שום בונוס. בסך הכל הוא התחייב להחזיר את מה שגזל וגנב מאיתנו. אגב, הוא לא נתן עדיין, אלא רק יתחייב שייתן. כל מה שהוא התחייב עליו כלפינו, זה לא בגלל שהוא מבין שטעה ולכן רוצה לתקן, אלא בגלל שהוא יודע שאין לו ממשלה בלעדינו. זה הכל. כל הטענות שהוא יכל להכניס במקומנו את לפיד, הן פשוט שטות, מאחר שהוא הרי הלך לבחירות אחרי שלפיד רצה להדיח אותו. וגם להכניס את בוז'י הרצוג לממשלה היה לא מציאותי, כי אז תהיה לנתניהו בעיה עם חוק "ישראל היום", שגם על זה כזכור הלכו בחירות.
האופציה האחרונה, אם כן, שנשארה לו היא לעשות קואליציה עם החרדים. אז ללכת ולטעון שכביכול בגלל מה שדרעי עשה יש סכנה שנתניהו לא יקיים את ההתחייבויות שלו להחזיר את מה שלקח לנו, זה פתטי. כי בלעדינו אין לו ממשלה, ונתניהו יהיה מוכרח לקיים את דבריו, כי רצונו למשול הוא הרבה יותר חזק מהרצון שלנו להיות בקואליציה.
ואם כך, אינני מבין מה גרם לאותו עיתונאי, שאת כל מה שכתבתי כאן לעיל הוא יודע בוודאות, ללכת ולשפוך את דמו של דרעי על פני שני העמודים בעיתונו. בלית ברירה אחרת אני נאלץ להאמין לשמועה שמסתובבת, שיש עיתונאים שהתחייבו לאותו טייקון ידוע שהם יעבירו לו על מגש של כסף את אריה מכלוף בן אסתר, אבל בשעת מבחן ה"מכלוף" התעורר והאוניות שלהם טבעו בבת אחת.
לגופו של עניין אנוכי הקטן חושב שטוב עשה ידידי אריה דרעי בזה שהוא לא לקח אחריות על הנושא הפרובלמטי של הגז, במיוחד לפני שיש החלטת בג"ץ שנוגעת אליו.
למי אין "חזקת מסורת"?
שוב אני רוצה להזכיר סיפור שכתבתי פה בעבר, שבשעת בוקר מוקדמת, כשליוויתי את מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל מהבית לתפילת שחרית, הגיע יהודי בדרך ושאל: האם ניתן לצרף כעשירי למניין אדם שאינו חובש כיפה? התשובה המידית של הרב הייתה: אם הוא ספרדי, אפשר, ואם הוא אשכנזי - לא. והסיבה לכך, הסביר בהמשך, היא שלספרדים, גם אם אינו חובשי כיפה יש "חזקת מסורת" ואילו לאשכנזים לא.
המשיך ושאל השואל: ומה עם "תינוק שנשבה"? הרי החזו"א טוען שיש מושג כזה באשר לחילונים? אמר לו הרב: החזו"א לא סבר כמוני, וכיום, כאן בארצנו על כל פנים, אין את המושג של "תינוק שנשבה".
אני מספר זאת שוב כעת, אחרי הסאגה שהייתה בשבוע שעבר בנושא הספורטק בירושלים. חברי סיעת ש"ס בעירייה שאלו את נשיא מועצת החכמים חכם שלום כהן מה לעשות בנושא, והוא אמר להם להצביע נגד. ואכן כולם בלב אחד וללא משחקים הצביעו נגד התקציב לספורטק, בלי שטיקים, זאת בניגוד לסיעה אחרת שכמחצית ממנה נעלמה מההצבעה ולא הצביע, ורק בגללם אושרה בניית הספורטק.
להזכירכם, לסיעה החרדית שהצביעה "נגד" יש חזקת מסורת, מה שאצל חלק מכם - פשוט אין.
הטור פורסם הבוקר בעיתון "כל ישראל" מבית 'קו עיתונות'