התנהלותו של שר הדתות זכתה ללא מעט ביקורות, בעיקר סביב התבטאותו האחרונה נגד הרפורמים שהתקבלה כאמירה קשה הגורמת נזק רב והוא התנצל על כך, וכן, גם על חלק מהמינויים ובאופן כללי, בהחלט הייתה תחושה, אולי מוצדקת, שמשרד הדתות לא הולך למקום טוב.
אבל המהפכה שמציע כעת שר הדתות בהסדרת מעמדם של רבנים ומקובלים היא תקדים שעשוי לשנות את פני הרבנות בישראל בפרט, ואת מגמתו של משרד הדתות בכלל. דרוש אומץ פוליטי ואישי רב למהלך כזה. ובעיניי יש במהלך זה שינוי רדיקלי של מעמד הרבנים כלפי עצמם וביחס לציבור כולו.
הצעד הזה יכול להשיב את האמון באותן מערכות רבניות וחצרות המקובלים שמפאת הסיבה שהתנהלויות הכספיות שם אינן מוסדרות כראוי, פועלם נתפס כגובל במעשים לא ראויים ולעתים אף מושחתים.
מהפכה בתחום זה, אותה מוביל כעת שר הדתות, תעשה סדר בתחום שדרוש בו סדר. כי מי אם לא נושאי התורה והמוסר צריכים לשמש דוגמה במישור הציבורי והפוליטי לאחרים.
לכן, יש לראות בצעד שעשה שר הדתות, צעד אמיץ. כזה שישדרג את עולם הרבנות ומשרד הדתות למאה העשרים ואחת. נקווה שהשר יצליח לעמוד מול כל הלחצים ויש להניח גם האיומים האישיים והפוליטיים כלפיו, ושזו תהיה התחלה של רפורמות אחרות הנחוצות במשרד הדתות ורק לשם הדוגמה: רפורמות בכל מבנה המועצות הדתיות בישראל.