אאא

הפיתרון למשבר הדיור? במקביל למשבר הדיור בציבור הכללי, בציבור החרדי מתמודדים עם משבר כפול ומכופל, כאשר כבר מעל עשור שאין פרויקט בניה גדול וזול לציבור החרדי, ואפילו העיר חריש, הועברה לציבור החילוני והדתי לאומי. 

אולם בימים אלו, צוות משותף של משרד הבינוי והמרכז החרדי למחקרי מדיניות, הציגו תכנית עבודה מפורטת לפיתרון, ולו חלקי של המצוקה הקשה בציבור החרדי, כך פורסם ב"גלובס". 

על פי הנתונים, בישראל ישנם כ-910 אלף בני אדם המגדירים עצמם "חרדים", ומהווים 11.1% מכלל האולוסיה. לפי התחזית, בעוד עשור הציבור החרדי יהווה 13.9% מהאוכלסיה, ובעוד עשרים שנה כבר יגיע ל-17.2%. 

על פי ההערכות בשוק הנדל"ן, כיום חסרות 10,000 דירות לפחות במגזר החרדי, ובהתחשב בגיל הנישואין הנמוך יחסית, ועומד על כ-22 בממוצע, כבר בשנה הבאה יצטרכו החרדים עוד 6,700 יחידות דיור. לדברי חברים בתכנית, בתוך שני עשורים יגיע מספר הדירות לכ-188 אלף, ומדובר בילדים שכבר נולדו, ולא באודמן בלבד. 

נתנאל לפידות, ראש אגף תכנון אסטרטגי ומדיניות במשרד הבינוי וחבר בצוות הסביר ל"גלובס", את הצורך בתכנון פתרונות ייעודיים למגזר: "באגף תקציבים באוצר, במשרד הכלכלה, במשרד החינוך ובמשרדים אחרים כבר מבינים שצריך למצוא פתרונות שמותאים לחרדים. התכנון עצמו שונה - מרמת תקן החניה ועד לרמת מבני הציבור ועוד".

בצוות ניסחו שני מושגים, להגדרת הצרכנים החרדים, "החרדי הגולש" - דהיינו אחד כזה הגולש באינטרנט ומשתמש בסמארטפון, ו"החרדי הכובש" - כזה המוכן לצאת לגור בשכונות וערים שאינן חרדיות לגמרי. 

בשל כך גיבשו בצוות שורת פיתרונות המותאמים לסוגים השונים בחברה החרדית, מכאלה הרוצים לגור במקום "הומוגני", כלומר בעיר חרדית, דרך כאלה המוכנים לגור בשכונה חרדית בעיר חילונית ועד כאלה המסכימים גם לסביבה מעורבת. 

ובעקבות כך מציגים בצוות שני תרחישים, באם תגבור מגמת ההשתלבות של הציבור החרדי, הרי שיתאפשר פיתרון ל-35% מהביקושים, כלומר כ-65 אלף יחידות דיור, אך במידה ולא יחול שינוי במגמות, אזי התכניות המבוססות על מגורים בסביבה מעורבת יספקו רק 25% מהביקושים שהם 46 אלף יחידות דיור. 

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בצוות מציינים כי פתרונות של בינוי פינוי ותמ"א 38 יכולים לפתור רק 5% מהביקושים במשך שני העשורים הבאים, וזאת בעיקר על רקע אי השימוש במעלית שבת, מה שמונע תכנון בניינים לגובה, והופך את התכניות הללו לרווחיות רק בירושלים. 

בנוסף, בצוות לא בונים יותר מדי על עיר חרדית חדשה, ומציינים כי תוכל לענות רק על 10% מהצרכים החרדים. 

הבעיות המרכזיות העומדות בפני התוכניות, הן בג"ץ וראשי הערים. בג"ץ לא מכיר בקיומו של "מגזר חרדי", ככזה הזכאי לאפליה על רקע שוני מובהק, כמו למשל המגזר הערבי, ולכן פסל כמה פעמים הטבות המיועדות למגזר החרדי בלבד. 

בנוסף, ראשי ערים רבים חוששים שציבור חרדי יהווה נטל ומעמסה על העיר. 

על הבעיות האלו מנסים בצוות לענות על ידי חקיקה שתחייב לשלב חרדים כחלק מהסכמי הגג, של האוצר מול רשויות מקומיות. הצעה נוספת היא הגדרה של 15% בלבד מכל מתחם חדש ככזה המיועד לציבור החרדי, כאשר בצוות אומרים שמדובר ב"שיעור שכלל אינו משפיע על היישוב".