אאא

התיקון לחוק השידור הציבורי עבר אמש (שני) במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ברוב של 51 תומכים מול 47 מתנגדים. השר גלעד ארדן, יוזם החוק המקורי, נעדר מההצבעה. ארדן לא נכח גם אתמול בהצבעה בממשלה על התיקון לחוק.

במקביל מנסה הקואליציה להעביר את התיקון לחוק לדיון בוועדת הכספים בראשותה עומד ח"כ משה גפני מיהדות התורה, במקום להעלות אותו לוועדת הכלכלה בראשה עומד ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) מהאופוזיציה כפי שמקובל. כך מנסה הקואליציה להביא את התיקון השנוי במחלוקת לאישור מהיר.

התיקון לחוק השידור הציבורי דוחה את תאריך סגירת רשות השידור והקמת תאגיד שידור ציבורי חדש במקומה עד ל-31 למרץ 2016. התאריך המקורי לסגירת הרשות היה אמור להיות מרץ 2015 אך נדחה כבר פעמיים. התיקון הנוכחי הוא הדחייה השלישית ביישום הרפורמה ולפי הערכת הגורמים המקצועיים העוסקים בנושא לא האחרון שיידרש.

התיקון לחוק נובע מחוסר רצונו של ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו לאשר את מינוי הדירקטוריון של תאגיד השידור הציבורי, שעליו המליצה ועדת האיתור. נתניהו שואף למנות אנשים משלו לדירקטוריון ולא להתבסס על בחירת ועדת איתור בלתי תלויה. כדי לעקוף את אישור הדירקטוריון מעניק התיקון סמכות מוגדלת למנכ"ל הזמני של התאגיד אלדד קובלנץ, שיוכל להעסיק עד 400 עובדים במקום עד 20 עובדים כפי שקבע החוק המקורי.

העורך הראשי של רשות השידור יונה ויזנטל צפוי להתפטר לאחר אישור החוק שבעצם דוחה את סגירת הרשות אך אינו מאפשר לה לייצר שידור ציבורי ראוי בתקופת הביניים. גם ועדי העובדים ברשות השידור מתנגדים לתיקון לחוק שאינו מבטיח כי רוב העובדים בתאגיד החדש יגיעו מתוך הרשות.

היעדרותו המופגנת של ארדן מההצבעות מעידה כי התיקון לחוק שיוזם נתניהו אינו מקובל עליו ואינו מייצג את הכוונה המקורית שלו. אולם ארדן מסתפק במחאה פסיבית ואינו יוצא נגד נתניהו. בכל מקרה כל סיעות הקואליציה חתומות עם הליכוד על הסכמים לפיהם אסור לחבריהן להתנגד לחוקים בתחום התקשורת שיוזם נתניהו, ולכן הן מחויבות לתמוך גם בתיקון זה. חברי הכנסת מהקואליציה אינם יכולים להצביע לפי צו מצפונם.