אאא

דו"ח ועדת לוקר על תקציב הביטחון פורסם היום (ג') לאחר שבועיים בהם הסתובב במסדרונות האוצר ומשרד הביטחון וזכה לביקורות מכאן ומכאן. הוועדה ממליצה על קביעת תקציב חומש של 59 מיליארד שקל בשנה מ-2016, כאשר הגידול יהיה בהתאם למדד המחירים בלבד.

המלצה זו זכתה לביקורת משני הצדדים שכן בעוד שבמשרד האוצר היו מעוניינים בתקציב שנתי של כ-55 מיליארד שקל, במשרד הביטחון טענו בפני הוועדה כי הם זקוקים ל-75 מיליארד שקל בשנה כדי לתת מענה מלא לכל האיומים.

"שני מצבי קיצון שבראייתנו יכולים לזעזע את מסגרת התקציב זה מלחמה או מיתון"

עם זאת, יו"ר הוועדה, האלוף במיל' יוחנן לוקר ציין כי "שני מצבי קיצון שבראייתנו יכולים לזעזע את מסגרת התקציב, זה מלחמה או מיתון, וזה צריך להוביל להתאמות תקציביות". כלומר לא הוגדרה המסגרת הקבועה של מהי הוצאה חריגה ומה אמור להיות חלק מההוצאות השוטפות של משרד הביטחון שאמור להיות ערוך לתרחישים שונים. בנוסף, החלטות ממשלה שיתקבלו במהלך השנים הללו ידרשו לבוא עם החלטה - האם הן חלק מבסיס התקציב הנ"ל או מצריכות תוספת.

"שקיפות איננה שליטה בתקציב, היא תשנה את כללי המשחק"

ההמלצה החשובה ביותר בעיני לוקר היא בכל הנוגע לשקיפות. "בשנת 2015 לא צריך להסביר את חשיבותה של השקיפות. לא מצאנו סיבה אחת שלא תהיה שקיפות מלאה של תקציב הביטחון למשרד האוצר ומשרד רה"מ. שקיפות תשנה את כללי המשחק, אך שקיפות איננה שליטה בתקציב הביטחון".

"הוועדה ממליצה כי מימוש ההמלצות בנושא שקיפות יהיו תנאי לאישור תקציב משרד הביטחון לשנת 2016"

בעוד שגורמים במערכת הביטחון מתנגדים בתוקף להמלצה הזו, במשרד האוצר מרוצים ממנה מאד. המלצות הוועדה קובעות כי משרד הביטחון יחשוף את כל נתוני מימוש התקציב, ההתקשרויות השונות על פני השנים וכן נתונים בכל הנוגע למצבת כח האדם של משרד הביטחון וצה"ל יחד עם נתוני השכר והגמלאות בפני משרד האוצר. היום החשבת הכללית באוצר חשופה רק לחלק מהנתונים על ביצוע התקציב ובאגף התקציבים אין נגישות למסוף של משרד הביטחון שם מוצג התקציב.

"בשנת 2015 לא צריך להסביר את חשיבותה של השקיפות. לא מצאנו סיבה אחת שלא תהיה שקיפות מלאה של תקציב הביטחון"

לוקר הבהיר כי "שקיפות איננה שליטה בתקציב, היא תשנה את כללי המשחק". בדו"ח נכתב כי "הוועדה ממליצה כי מימוש ההמלצות בנושא שקיפות יהיו תנאי לאישור תקציב משרד הביטחון לשנת 2016". משמעות הדבר היא כי על פי ההמלצות חובת השקיפות צריכה להיכנס כבר בימים אלו לחוק ההסדרים.

מענק פרישה חד-פעמי במקום פנסיית גישור

בכל הנוגע לפנסיית משרתי הקבע, ועדת לוקר ממליצה לבטל את פנסיית הגישור הניתנת היום מגיל הפרישה, בממוצע 47, ל-67, ובמקומה לתת מענק פרישה חד-פעמי אשר מחושב על פי מספר שנות השירות, שכרו הממוצע של איש הקבע בשנתיים טרם עזיבתו את הצבא ומסלול השירות שלו. לכל סוג שירות ישנו מקדם שונה, כאשר ללוחמים ה"מקדם" הגבוה ביותר.

"בכל הנוגע למודל הפרישה - קיים סיכון שזה יופעל רק בצה"ל. אנו חושבים שזה נכון לגופי הביטחון כולם"

כך, למשל אל"מ שישרת 27 שנים במהלכן 7 שנות "לחימה" יזכה למענק של 1.46 מיליון שקל כאשר יפרוש מהצבא בגיל 45, נגד שיפרוש בגיל 53 לאחר ששירת 35 שנים מתוכן 4 שנים ב"לחימה" ו-24 שנה כתומך לחימה, יזכה למענק של 2 מיליון שקל. קצין מטה ששירת 24 שנים ופרש בגיל 42 יזכה למענק פרישה של כ-908 אלף שקל.

מדובר בסכומים נמוכים יותר מאלו שהיו מקבלים הפורשים עם המסלול הקיים היום, המעניק להם פנסיה תקציבית עד גיל הפרישה, אך לטענת לוקר, מדובר במענק הולם עבור מי שעבד במערכת הביטחון. החלטה זו התקבלה בניגוד לעמדת האוצר שסבר כי המענקים צריכים להיות נמוכים משמעותית ולעמוד על עשרות אלפי שקלים, כך לפי גורמים המקורבים לוועדה.

הוועדה המליצה ליישם את המלצות ועדת גורן בנוגע לאגף השיקום, שקבעו כי צריך להוציא מאחריותו מי שנפגע בזמן השירות, אך לא כתוצאה מהשירות. מדובר בהמלצות שהתקבלו על ידי הממשלה כבר ב-2012 אך מעולם לא ייושמו.

קיצור השירות לשנתיים - ב-2020

בוועדה מעריכים כי אם יישם צה"ל את ההמלצות של הוועדה בנוגע לקיצוץ בכח האדם בהיקף של 11% עד 2017, (שזה 5% מעל התכנון המקורי של הצבא) יחד עם צמצום ושיטוח מטות, הוא יוכל לפנות לעצמו מקורות תקציביים מתוך תקציבו בהיקף של 9.6 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות.

בוועדה מציינים כי בעוד שבוועדת ברודט המליצו לצבא להקטין את כח האדם בהיקף של 12% בין 2008 ל-2014, בפועל קרה בדיוק להיפך וכח האדם גדל בשנים הללו ב-12%, כאשר משרד הביטחון הודה בפני הוועדה כי עיקר הגידול היה במטות הקיימים ולא במערכים חדשים שהוקמו.

המלצה נוספת בנוגע לכוח אדם היא קיצור השירות של הגברים לשנתיים בלבד, כפי שהמליצה בעבר ועדת בן בסט. המלצת הוועדה היא כי הקיצור יעשה עד 2020 כאשר יינתן "פיצוי בשכר" למשרתים מעבר לתקופת שירות החובה.

הוועדה ממליצה גם לוותר על כל משרתי המילואים ה"לא פעילים", כלומר אלה שלא יהיה בהם שימוש אפקטיבי בשעת חירום. המלצה זו למעשה ניתנה גם על ידי הועדה הפנימית של צה"ל שאתמול הודיע כי יאמץ קיצוץ של 100 אלף משרתי מילואים, יחד עם קיצוץ של 2,500 משרתי קבע. במקביל לקיצוצים ממליצה הוועדה לאפשר לרמטכ"ל "תגמול דיפרנציאלי" למערכים ומקצועות ספציפיים בשנים הכרחיות ולא להיות כבול לדרגות השכר שנקבעו בעבר.

"הוועדה בחנה מספר לא מבוטל של ועדות קודמות ביניהן ברודט, גורן בן בסט, עמוס מלכא וטישלר. פשוט צריך לממש אותן. בדקנו את העבודות ומצאנו שהן רלוונטיות עד היום"

לאחר שבשנים האחרונות החלה מערכת הביטחון לאיים בהפסקות אימונים והיעדר כשירות במטרה להגדיל את תקציבה, אחת ההמלצות של הוועדה כעת היא לקבוע עוגנים עבור תקציב האימונים, כאשר חריגה ממנו מותנית באישור הממשלה.

בעוד שבמערכת הביטחון הביעו כבר התנגדות עזה להמלצות, במשרד האוצר שומרים בשלב זה על שקט. למרות שבמהלך הדיונים הביעו שם התנגדות עזה לגודל התקציב ולגודל מענקי הפרישה, ההערכות היא כי כעת הם מרוצים מהתוצאה הסופית שאמורה להגדיל את השקיפות של מערכת הביטחון ולהביא להתייעלות של התקציב.

במהלך התדריך ציין לוקר כי "הוועדה בחנה מספר לא מבוטל של ועדות ביניהן ברודט, גורן בן בסט, עמוס מלכא (מילואים), דו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון של טישלר. פשוט צריך לממש אותם. לקחנו את העבודות ובחנו אותן ומצאנו שהן רלוונטיות עד היום"

כעת נשאלת השאלה היא האם הדו"ח הזה ייצא לפועל או יכנס למגירה יחד עם שאר הדו"חות.