אאא

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן היום (ד') בתביעתם של בעלי העסקים למנוע את תחילת העבודות על הרכבת הקלה ולקבלת פיצויים על הנזקים שייגרמו להם והציע לצדדים להקים מנגנון משותף שינסה לפתור בעיות שצצות ביניהם. בעלי העסקים מתנגדים להצעה כל עוד היא לא תכלול גורם שיפוטי שיפקח ומימד של פיצוי עבורם. "אי אפשר לחיות עם הצעה כזו, כסף בעיני נת"ע זו מילת גנאי, הם לא הציגו הוכחה כי ייפגעו אם העבודות יידחו", אמר בא כוחם של בעלי העסקים, והשופט הקניט: "אתה חושב שההכנות לקראת תחילת העבודות הן הצגה?".

שופט המחוזי בתל אביב יונה אטדגי הבהיר כבר בתחילת הדיון כי בקשתם של בעלי העסקים הוגשה בשיהוי, וכי הכל יודעים על העבודות כבר תקופה ארוכה. "יהיה מאוד קשה", אמר, "ואף בלתי אפשרי להכניס את הסוסים לאורווה".

"אין צורך לומר", הוסיף השופט, "שמדובר בפרויקט שנוגע באמת לכלל הציבור, חד פעמי שכל הכוונה שעכשיו יהיה קצת פחות טוב כדי שבעתיד יהיה טוב יותר לכולם. זה שסובלים מהמצב זה נכון, אתם בקו האש זה נכון. כרגע אין לי אפשרות לדעת כמה הרשויות פעלו כדי להקל עליכם".

השופט הוסיף כי ייתכן ובעלי העסקים צודקים לגבי חלק מטענותיהם "למשל לגבי הקמת קרן הפיצויים", אולם מדובר בטענות שאינן בסמכותו של בית המשפט, גם לא בית המשפט לעניינים מנהליים, ויתכן כי זה ברמת הגשת בג"ץ. "אני לא קובע את הסיכויים", הוסיף, "אבל הדברים המהותיים האלה לגבי פטור מארנונה זה לא בסמכות, אפילו לא סמכות מנהלית. אתם צריכים לפנות לגורם המוסמך. איש לא מזלזל בסבל שנגרם לכם אבל את צריכים לחשוב איך לפעול".

ביהמ"ש הציע לצדדים על הקמת מנגנון שותף כדי שיהווה קשר שוטף בין המדינה ונת"ע לבין אנשי העסקים כדי לתת פתרונות לבעלי העסקים. ביהמ"ש הציע כי הצדדים ימנו מהנדס שייתן פתרונות וכן יועץ ארגוני או עסקי שייעץ לבעלי העסקים כיצד להתארגן בתקופת העבודות. "הבקשה", הבהיר, "הוגשה לכאורה בשיהוי כאשר כל הרשויות כבר מוכנות לתחילת ביצוע העבודות וכי יהיה קשה למנוע את תחילת העבודות בשלב זה".

"העסק של חלק מבעלי העסקים נועד לכיליון ואצל חלקם יש פגיעה אדירה", הדגיש בדיון בא כוחם של בעלי העסקים, עו"ד עודד פלג. "לא מדובר בפגיעה בעלמא. מי שנוסע ברחובות העיר כבר מרגיש את העומסים".

לגבי ההצעה, ציין עו"ד פלג כי כדי לתת פתרון הולם יש צורך גם ברואה חשבון ולכך דרושה הסכמה של נת"ע. "כסף בעיני נת"ע ובעיני המדינה", טען, "זה מילת גנאי. לא ביקשנו פיצויים, לא תקפנו את שיקול הדעת המנהלי, לא נתקפה ההחלטה שלא הוקמה קרן הפיצויים. יש עובדה שלא הוקמה קרן כזו וראוי היה להקים אחת. ראוי היה להתחשב בבעלי העסקים שיושבים על התחנות. הגישה של המדינה היא אחרת – אין פיצוי – הנזק צריך להיות מגולגל עליהם. אני סבור שהסוסים עוד לא יצאו מהאורווה, העבודות יתחילו רק בשבוע הבא".

על כך העיר השופט אטדגי: "השאלה היא מה עושים היום מספר ימים לפני תחילת העבודות? האם ניתן לתת צו כזה, עם כל הכאב והרצון הטוב? זה שיגרמו לכם לנזקים אם יש לכם עילת לתבוע פיצויים – תתבעו".

"כל ההליך נעשה במהירות שיא, כנראה אחרי הבחירות. הפרסום הראשון הרשמי של נת"ע היה רק במאי. זה לא צריך להיבחן מהיום הראשון שהיה פרסום בתקשורת", השיב לכך עו"ד פלג.

בא כוחה של נת"ע, עו"ד יוסי בנקל, הסכים עקרונית להצעת בית המשפט וציין כי באשר לפיצויים יש לאפשר לנת"ע ולמדינה לבדוק אם ניתן יהיה להקצות לכך תקציב כשתשובה בעניין תינתן רק בעוד כשבועיים. "בואו נשים את הדברים בפרופורציה", אמר בדיון. "הפרויקט הזה צריך להסתיים לפני שנה וחצי – היה צריך לצאת בשנת 2007. זה שאומרים שזה נודע בימים האחרונים זה מאוד מוזר. נועד תחילת העבודות היה סתיו 2007, כך שאין כאן שום חידוש ואין הפתעה לאף אחד. זה פרויקט לאומי שיגרום למטרד לכולנו. בבקרים כנראה לא נגיע בזמן לעבודה. אני לא מזלזל אבל מנסה לשים דברים בפרופורציה. נכון שיש אנשים שיותר קרובים".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

השופט אטדגי: "האם ניתנה הדעת לגבי בעלי העסקים?".

עו"ד בנקל: "לא רק שניתנה, התייחסנו לכך בתגובה. העירייה ביחד עם נת"ע נפגשו עם בעלי העסקים וניסו לדון בכך. זה בוודאי לא פותר את כל העבודות. איש לא יכול לצפות את ההשפעה על בית עסק אחד לעומת אחר. אנחנו נסכים כמובן ברוח הדברים של ביהמ"ש להפוך את זה ליותר ממוסד- שיהיה איזה קו פתוח. אנחנו לא נסכים לאיזה מנגנון של בוררות או דבר כזה. נסכים לדון בכל בקשה ולנסות לפתור אותה – עד כמה שניתן. חברי מדבר אך ורק על נזקים כספיים, אני לא מזלזל בכך – אנחנו מוכנים לבוא ולסייע כמה שניתן".

השופט אטדגי: "זה גם אינטרס שלכם, שיהיה לכם פחות רעשים. יהיו לכם רעשים פיזיים לא צריך רעשים אחרים גם. ואולי אפשר להקטין את הנזק בדרך של פיצוי. כשהדברים נעשים בשיתוף פעולה אז יש לכך יותר אפקט".

לאחר שניתנה הצעת השופט יצאו הצדדים לדון בה אולם לא הגיעו להסכמה. בהתדיינות בין הצדדים הציעה נת"ע למנות איש קשר שיהיה בקשר עם כל אחד מבעלי העסקים שייצר תשובות לבעיות שנוצרות בתוך 7 ימי עבודה. אולם בעלי העסקים מתנגדים להצעה הזו בטענה כי "אי אפשר לחיות עם הצעה כזו". אנשי העסקים מבקשים לקבל את הצעת בית המשפט ולהוסיף איש מקצוע וכן גורם שיפוטי שיפקח על כך, בנת"ע מסרבים.

עו"ד פלג ביקש שוב להוציא צו מניעה. לדבריו, נת"ע ומשרד התחבורה לא הציגו "ולו בדל ראיה" לכך שייגרמו נזקים אם העבודות יידחו בצו. "עולה על דעתך שמדובר כאן בהצגה?" שאל השופט אטדגי, "שכל הדיבור על עבודות שיתחילו ביום ראשון, הקבלנים, העובדים, שהכל הצגה?".