אאא

טיוטת חוק ההסדרים שהגיעה לידי "כלכליסט" חושפת שורת רפורמות שונות שאגף התקציבים מתכנן להגיש לממשלה יחד עם תקציב המדינה, ייתכן שכבר בשבוע הבא.

הרפורמות כוללות צעדים להגברת התחרות בענפי המזון השונים, ורפורמות שונות בתחום הבריאות, בתחומי הפנסיה והבנקאות וצעדים נוספים.

מערכת הפנסיה

במסגרת חוק ההסדרים, יוצר משרד האוצר לראשונה מסלולי חיסכון לפנסיה בדמי ניהול מוזלים, שיהוו את מסלול ברירת המחדל של עובדים שמתחילים לחסוך לפנסיה. מדובר למעשה בהקמת קרן פנסיה, תחת כסות ממלכתית, מבלי לקרוא לילד בשמו. החיסכון במסלולי פנסיה אלה ייעשה באופן דיגיטלי ללא מעורבות סוכני ביטוח, ודמי הניהול של כל החוסכים במסלול זה יהיו זהים. בנוסף האוצר הכניס לחוק ההסדרים הצעת חוק שתאפשר סוף סוף לעובדים לבחור את סוכן הביטוח שלהם מבלי להיות תלויים במעסיק שלהם. מהלך זה אמור להקל על עובדים להצטרף באופן ישיר לקרן פנסיה שהציעה להם דמי ניהול זולים יותר.

בנקאות ופיננסים

בתחום זה ישנן שתי מסקנות עיקריות: הראשונה היא לאפשר לגופי אשראי חוץ בנקאיים – חברות כמו למשל מימון ישיר –להנפיק אגרות חוב בבורסה בהיקף של עד 2.5 מיליארד שקל לכל חברה. מטרת הצעד היא לאפשר לחברות אלו לקחת את ההלוואות שהן מחלקות היום לאנשים שונים, לכרוך אותן בסל אחד, ולמכור לגופי הפנסיה. המהלך אמור לאפשר לחברות אלה להציע הלוואות בריבית נמוכה מזו שהן מציעות כיום ובכך להתחרות בבנקים. עם זאת אחת החששות היא שללא רגולציה מתאימה, החוסכים לפנסיה יגלו כעבור זמן שהאנשים שמנהלים את החסכונות שלהם השקיעו את כספם בהלוואות מסוכנות.

צעד נוסף בתחום הבנקאות הוא הקמת מאגר דירוג אשראי לאומי, שאמור להקל על חלקים גדולים של הציבור לקחת הלוואות בריביות נמוכות יותר ולפתוח את השוק הבנקאי לתחרות (בעיקר של הבנקים הקטנים מול הגדולים). עם זאת, טרם הוחלט אם הצעד הזה ייכלל בסופו של דבר בחוק ההסדרים או לא.

מיסי נדל"ן

משרד האוצר מקצר את פרק הזמן בין רכישת דירה חדשה לבין מכירת הדירה הקודמת, שמעניק פטור ממס שבח. כיום פרק הזמן עומד על שנה וחצי – והוא יקוצר לשנה בלבד. מטרת הצעד היא לעודד את ציבור בעלי הדירות לא לחכות לעליית מחירים אלא למכור את דירותיהם מהר יותר.

צעד נוסף נוגע לאנשים שירשו דירות: כיום יורשי דירות פטורים ממס שבח. משרד האוצר מבקש כעת לקבוע כי מי שירש דירה והחזיק אותה יותר משנתיים, ישלם עליה מס שבח.

החוק לעידוד השקעות הון מסרב להתמודד עם הגבלת הטבות המס

מה שכחלון בינתיים מסרב להתמודד איתו הוא עיקר המחלוקת והסיבה שלשמה הוקמה הוועדה- וזו השאלה האם יש צורך להגביל את הטבות המס לחברות או לדרוש מהחברות הגדולות שמקבלות את עיקר הטבות המס שיגדילו את הפעילות שלהן בתמורה להטבות שהן מקבלות. למרות שזו הייתה הסיבה להקמת הוועדה, חבריה לא הגיעו להסכמה גורפת בנוגע לשאלה זו. ובינתיים כחלון מעדיף שלא לעסוק בנושא, למרות החשש שהציגו בעבר חברי הוועדה כי חוסר הוודאות מרחיק חברות מישראל.

אחד הנושאים שנכנסו לחוק הוא ההמלצות המוסכמות של הוועדה לבחינת החוק לעידוד השקעות הון של מנכ"לית האוצר לשעבר, יעל אנדורן. בעוד שהיום המס על דיבידנד שמחולק לחברה זרה מתוקף החוק הוא 20% (אלא אם נקבע משהו אחר באמנה בין ישראל למדינה הזרה) בחוק ההסדרים מוצע כי תינתן האפשרות, באישור משרד האוצר להורידו ל-5%.

עוד מתכוונים באוצר להוריד את הדרישה לכך שלפחות 90% מהפעילות תתבצע בארץ, לכך שאחוז הפעילות המינימלי בארץ לשם הטבות מס יהיה 75%. זאת משום שלטענתם המדיניות הזו לא מעודדת חברות ישראליות ליבא קניין רוחני שנרכש בחו"ל לרישום בארץ, מכיוון שבדרך כלל צעד זה מלווה ברכישת כל הפעילות העסקית של החברה, מה שמקטין את אחוז הפעילות בארץ.

בנוסף, ההכנסה הנדרשת היום כדי להיכנס למסלול המועדף תרד מרמה של 1.5 מיליארד שקל לרמה של מיליארד שקל בלבד. כמו כן, מוצעים בחוק המלצות נוספות של הוועדה לבחינת החוק לעידוד השקעות הון, שנועדו להסדיר את הקריטריונים. זאת בעוד שהיום, ועדת הכספים נדרשת לאשר מענקים חדשים לחברות, עליהם מחליטים שר הכלכלה ושר האוצר. חוק ההסדרים מציע כי השרים לא יזדקקו לאישור הכנסת לשם כך, זאת משום שלטענתם התהליך היום איטי מידי.

הטוטו

משרד האוצר קובע באופן תקדימי כי החל מהשנה הקרובה, כל רווחי המועצה להסדר ההימורים בספורט, כלומר הטוטו, יועברו לקופת המדינה. משרד התרבות והספורט יחלק אותם לפי קריטריונים שהוא עצמו יקבע. עוד קובע האוצר כי הטוטו ייאלץ להקטין משמעותית את עלויות ההוצאות שלו על שכר ועמלות למפיצים ואת הוצאות השיווק.

מערכת הבריאות

בתחום זה קובע האוצר כי חולים שמחזיקים בביטוח משלים של קופת החולים, או בביטוח בריאות פרטי של חברת ביטוח, לא יוכלו עוד לבצע ניתוח פרטי על ידי רופא שלא נמצא ברשימות ההסדר של קופות החולים וחברות הביטוח, החל מפברואר הקרוב. צעד זה יהיה משמעותי בעיקר לרופאים שנחשבי "כוכבי-על" שלא נמצאים ברשימות ההסדר והדרך היחידה לקבוע אצלם ניתוח פרטי הוא על ידי הגשת בקשה להסדר חלקי מהביטוח. הצעד אמור להוזיל את ביטוחי הבריאות.

בנוסף הרופאים הפרטיים ייאלצו להגיש את המחירון שלהם למשרד הבריאות, שיפרסם אותו לציבור, כך שכל החולים שפונים לרופא פרטי ספציפי ישלמו לו את אותו התעריף.

משרד האוצר מנסה גם לצמצם את תופעת כפל הביטוח. במסגרת זו מפעיל האוצר שני צעדים: ראשית, בתי החולים הפרטיים יגבו מחברות הביטוח הפרטיות את התשלום המלא עבור פעולות רפואיות. במקרה שלחולה יש שני ביטוחים, גם בקופת חולים וגם בחברת ביטוח, חברות הביטוח ייאלצו להתחשבן מאוחר יותר עם קופות החולים. בנוסף, הביטוחים המשלימים של קופות החולים ישונו, כך שהחלק בביטוחים המשלימים שמעניק אפשרות לבצע ניתוח פרטי או להתייעץ באופן פרטי עם רופא מומחה יהיו זהים לכל קופות החולים גם בתנאים וגם במחיר.

בנוסף, תוטל מגבלה משמעותית על הרופאים עצמם והם לא יוכלו לספק חוות דעת שנייה תמורת תשלום פרטי לחולי אותה קופת חולים שבה הוא מעניק שירות ציבורי. משרד האוצר גם קובע מגבלה של שישה חודשים בין שירות במערכת הציבורית לשירות במערכת הפרטית. הכוונה – חולה לא יוכל לפגוש רופא בקופת החולים, ואז להגיע אליו בתוך ששת החודשים האלה להליך פרטי. מדובר בשתי מגבלות חריפות מאוד על הרופאים, שספק אם יאושרו בגלל התנגדות ההסתדרות הרפואית.

חברות ממשלתיות: שכר וזמן הכהונה

משרד האוצר קובע כי יוגבלו כהונתם, שכרם ופיצויי הפרישה של עובדים בכירים בחברות הממשלתיות. למשל, המנכ"לים של חברות ממשלתיות יוכלו לכהן בתפקיד רק עד 5 שנים. במקרים מיוחדים תאושר הארכה של שנתיים נוספות ע"י הדירקטוריון. יועצים משפטיים ומבקרי פנים של חברות ממשלתיות יכהנו למשך שבע שנים ולא ניתן יהיה להאריך את כהונתם. התקנות החדשות יחולו גם על מנכ"לים מכהנים.

בתחום השכר – רשות החברות תסווג את החברות הממשלתיות לחמש קטגוריות שונות ותקבע רמות שכר שונות למנכ"לים בכל קטגוריה. בנוסף, יבוטל הנוהל לפיו ניתן יהיה להעניק פיצויי פרישה מוגדלים באופן אוטומטי לבכירים שפורשים מחברות ממשלתיות. בתמורה, יועלה שכרם באופן שוטף.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

רפורמות למטבח

האוצר החזיר את מהלך פתיחת שוק חלב הצאן לתחרות, שיצא מחוק ההסדרים הקודם לחוק ההסדרים החדש, לפיו יופחתו בהדרכה מכסות הייצור במטרה שיכנסו יצרנים חדשים לענף, ובתמורה יקבלו מגדלי חלב הצאן היום רשת ביטחון שתבטיח את ההכנסות שלהם עד 2020, ותעלה כ-50 מיליון שקל עד 2019 יחד עם ענקי פרישה והתייעלות.

עוד מהלך שאמור להשפיע על המקרר של כולנו הוא הוזלת הביצים ("רפורמה בענף ההטלה"). לפי האוצר "מחוסר היעילות במקטע הייצור, מחיר הביצה לצרכן בישראל הוא מהגבוהים בעולם" ברמה שפוגעת במשק בכ-200 מיליון שקל בשנה. לשם כך מתכננים במשרד החקלאות והאוצר להעניק מענקים להקמת לולים חדשים (עם כמות מינימלית של 6 אלף מטילות),כאשר יוענק מענק גבוה יותר ללולים ללא כלובים שפוגעים פחות בתרנגולות. הגדלת המכסות למגדלים וביטול המכסות ב-2021.

צעד נוסף הוא הפחתת המכסים על כל סוגי הדגים וביטול הקרטל של מועצת הלול ומגדלי העופות בישראל. באוצר מתכוונים לצמצם את פעילות מועצת הלול במטרה לעודד תחרות בין שחקנים מקומיים בשוק העופות.

מלבד אלו כפי שכבר פורסם בעבר יכנסו לחוק ההסדרים גם רפורמת הקורנפלקס שיזם מנכ"ל רה"מ לשעבר, הראל לוקר, שאמורה להוזיל את עלויות המזון היבש דרך הסרת אישורי הייבוא והגדלת הפיקוח והסנקציות על מייבאים שיחרגו מהנהלים.