פרסום ראשון • דרמה: בית המשפט המחוזי בירושלים הורה לבטל את תקציב עיריית ירושלים בסך 400 אלף שקלים לכנס 'הקבלת פני רבו' בחול המועד פסח שנערך על-ידי ארגון "אל המעיין", בשל תפקוד פגום של עיריית ירושלים. השופטת שירלי רנר מציינת בהכרעת הדין כי לא ניתן להוכיח שהאירוע היה אירוע פוליטי כטענת העותרים.
כזכור, בחול המועד פסח התקיים כנס 'בקבלת פני רבו' של 'אל המעיין' יחד עם מנהיגיה הרוחניים והפוליטיים של תנועת ש"ס, כאשר עיריית ירושלים החליטה לממן את האירוע בסך של 400 אלף שקלים.
עו"ד יוסי חביליו עתר לבית המשפט בטענה כי מדובר באירוע פוליטי של ש"ס ולא באירוע תורני. לטענתו, הנואמים היו מזוהים עם ש"ס ואורח הכבוד היה יו"ר המפלגה אריה דרעי. חביליו אף ציטט את הנואמים המרכזיים שרמזו בדבריהם לפוליטיקה הפנים ספרדית ולדבריו היה מדובר באירוע שציין ניצחון של ש"ס.
מנגד בעיריית ירושלים טענו כי לא מדובר באירוע פוליטי אלא באירוע יהודי שנהוג במשך שנים רבות, וכי המוזמנים לאירוע הגיעו בשל קרבתם למרן פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל ולא לתנועת ש"ס.
בארגון 'אל המעיין' הודו בתגובתם לבית המשפט כי הם מזוהים עם ש"ס שכן מי שהחליט על הקמתה היא מועצת חכמי התורה של המפלגה, אך לדבריהם הם לא עוסקים בפוליטיקה וכי האירוע היה תורני ולא פוליטי.
בהחלטתה כותבת השופטת שירלי רנר: "נוכחותו של ח"כ אריה דרעי באירוע כאורח כבוד בסמוך לאחר הבחירות, עשויה הייתה לעורר סימן שאלה לגבי אופיו 'הנייטרלי' של האירוע והיותו חף מסממנים פוליטיים". השופטת מציינת כי ייתכן שהנוכחות של דרעי היא זו שהביאה את נשיא מועצת החכמים הגאון רבי שלום כהן והראשל"צ הגאון רבי יצחק יוסף להתבטא באופן מרומז על נושא הבחירות, אך הדגישה כי דרעי עצמו לא התייחס בנאומו לפוליטיקה.
השופטת מדגישה כי מלבד הרמיזות של הגר"ש כהן והגר"י יוסף לא נאמרו אמירות פוליטיות נוספות וכי לא ניתן להוכיח שהאירוע היה פוליטי. לדבריה, אין ללמוד מאופן סיקור כלי התקשורת על אופיו של האירוע.
בשלב הזה עוברת השופטת להתייחס לטענות באשר לאופן בו אישרה העירייה את התקציב לאירוע בסך של 400 אלף שקלים.
חביליו טען בעתירה לבית המשפט כי "רשות מקומית אינה יכולה להעביר כספים לגורם חיצוני אלא בהתאם לנוהל תמיכות הכולל קביעת קריטריונים ופרסומים והזמנה לקבלת בקשות לתמיכה וכן הליך על פי נוהל הקצאות הכולל דיון בוועדת תמיכות ובמועצת העיר".
מנגד בעירייה טענו כי "ההחלטה לתקצב את קיום האירוע נכנסת לגדר 'קניית שירות' בסך 400 אלף שקל מחברת אריאל, אשר אמונה על הפקת אירועים עירוניים. ומכוון שכך אין כל רלוונטיות לא לנוהל פעילות משותפת או לנוהל תמיכות אשר מחריג מהגדרה "תמיכה" קניית שירותים והקצאת מקרקעין".
באשר לטענה על הליך מקוצר של אישור התקציב טענה העירייה כי התקציב היה מוכן לדיון בוועדת הכספים אך מסיבות טכניות הנושא לא עלה ומכוון שהישיבה הבאה נקבעה למועד שהוא אחרי קיום האירוע אושר התקציב לפני נהלי העירייה באישור של יו"ר ועדת הכספים או ראש העיר, גזבר העירייה והיועץ המשפטי.
בהחלטתה תוקפת השופטת שירלי רנר את העירייה: "נראה כי הליך אישור העברת הכספים במקרה הנוכחי היה פגום".
השופטת מוסיפה וכותבת כי "בענייננו ההחלטה לתקצב את האירוע התקבלה בתאריכים 30-31/3/15, האירוע התקיים ביום 5.4.15 והעתירה הוגשה ביום 19.4.15. מיום ההחלטה חולפים למעשה יומיים-שלושה עד ערב פסח שלאחריו האירוע וצודקת העותרת בטענתה כי בנסיבות שבהן מתקבלת ההחלטה טלפונית על ידי שלושת בעלי התפקידים, יכולתה לדעת אודות קבלת ההחלטה מצומצמת ביותר כפי שגם מעיד ההמשך, לאחר הגשת העתירה, שאף אז התקשתה העותרת בקבלת מידע בעניין זה.
"זאת ועוד, לאחר קיום האירוע, חל חול המועד פסח במהלכו סגורים משרדי העיריה, ולמעשה הפנייה הראשונה של העותרת לעירייה נעשית ביום 14.4.15, יומיים לאחר החזרה לעבודה. ביום 19.4.15 מוגשת העתירה. בנסיבות אלו אין לאמר כי קיים שהוי סובייקטיבי בהגשת העתירה וטענת העיריה ולפיה העותרת השתהתה בפנייתה משלא פנתה על יסוד פרסומים שנעשו בהם מופיע לוגו של העירייה לאו טענה היא בנסיבות שבהן מופיעים הפרסומים עוד קודם לקבלת ההחלטה וכאשר ב"כ העיריה מציין בדיון כי הפרסום מיום 24.3.15 אליו מפנה העיריה, נעשה שלא על דעתה של העירייה".
באשר לטענות 'אל המעיין' אומרת השופטת: "גם שיהוי אובייקטיבי לא הוכח בנסיבות המקרה ולנוכח לוחות הזמנים יש לדחות את טענת אל המעיין כי היא הסתמכה על התחייבות העירייה לתקצב את האירוע. כאמור, מודעות על קיום האירוע במתכונת כפי שהתקיים בסופו של יום פורסמו עוד בטרם קיבלה העיריה כל החלטה על השתתפות בתקצובו. לא ניתן בנסיבות אלו לטעון להסתמכות ולנזק כתוצאה מאי פנייה מוקדמת יותר".
לסיום, מכריעה השופטת וכותבת כי "העתירה מתקבלת ואני מורה על ביטול החלטת המשיבה 1 (עיריית ירושלים) לתקצב את האירוע נשוא העתירה". כמו כן מחייבת השופטת את העירייה לשלם הוצאות משפט לחביליו בסך 15,000 שקל.
עו"ד יוסי חביליו מסר ל"כיכר השבת" בתגובה כי "שוב הוכחנו כי ברקת ועיריית ירושלים פועלים בניגוד לחוק ולנהלים המחייבים משיקולים פוליטיים או אחרים. שאלה חשובה הינה היכן שומרי הסף של עיריית ירושלים, היועץ המשפטי והגזבר, שבמקרה זה שיתפו פעולה עם ההליך הלא תקין ומה קורה בכל המקרים האחרים, שהציבור לא יודע עליהם ועמותת צחור לא מגישה עתירות".