אאא

שופטי בית משפט העליון אסתר חיות, חנן מלצר ועוזי פוגלמן, דחו פה אחד את העתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד מינוי יו"ר ש"ס אריה דרעי לתפקיד שר בממשלת ישראל, למרות שהורשע וריצה עונש מאסר.

במהלך הדיונים בבית המשפט טענו בתנועה לאיכות השלטון טענו כי: "החלטת ראש הממשלה שלא להורות על העברתו של דרעי מכהונתו לוקה בחוסר סבירות קיצוני. העובדה שדרעי נטל שוחד באופן מודע, עקבי, שיטתי ומכוון מקופת הציבור והקלון שהוטל בו בגין כך מצדיקים את העברתו מכהונת שר".

מנגד, דרעי טען כי: "לא נפל כל פגם בכך שראש הממשלה לא הפעיל את הסמכות הנתונה לו ולא העבירו מכהונתו".

באשר לעברו הפלילי טען דרעי כי "בהינתן העובדה שהוא נבחר לכהן כחבר-כנסת מטעם ש"ס בשתי מערכות הבחירות האחרונות, התערבות בהחלטה למנותו לתפקיד שר עלולה לפגוע בעקרון הפרדת הרשויות ובאמון הציבור בבתי המשפט. על בית המשפט לכבד את תוצאות הבחירות ואת רצון הבוחר".

בדיון אמרה השופטת אסתר חיות: "בבחינת מינוי של מועמד שהורשע בפלילים לכהונה ציבורית, ניצבות בפנינו שתי מערכות שיקולים מרכזיות שיש לאזן ביניהן. מחד גיסא יש להתחשב בעברו הפלילי של המועמד ובחומרת מעשיו ומאידך גיסא יש ליתן את הדעת לפרק הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה וסיום ריצוי העונש וכן להתנהלותו של המועמד מאז ועד היום, והשאלה שיש להכריע בה היא האם יש בו בחלוף הזמן כדי להקהות מעוקצו של העבר הפלילי של המועמד באופן שיאפשר למנותו לכהונה ציבורית".

לדבריה: " דרעי עומד בדרישות  במישור הכשירות, שכן חלפו כ-13 שנים מאז סיים לרצות את עונש המאסר שהוטל עליו ב"תיק האישי" בגין עבירות שיש עמן קלון. עם זאת, העמידה בתנאי הכשירות איננה "סוף פסוק" כאמור, והשאלה המרכזית העולה בעתירה זו היא האם מינויו כשר צולח גם את מבחן הסבירות".

השופטת מדגישה כי: "לא ניתן להפריז בחומרת מעשיו של דרעי, למצער אלה אשר בגינם הורשע בדין. עם זאת, עברו הפלילי של המועמד הוא רק אחד מן השיקולים שעליהם יש ליתן את הדעת בהקשר זה של מינוי אדם שהורשע בפלילים לכהונת שר. שיקול חשוב נוסף שיש להביא בחשבון בהקשר זה, כפי שצוין, הוא פרק הזמן שחלף מן המועד בו בוצעו העבירות ומן המועד בו סיים לרצות את עונש". 

השופטת חיות מסכמת את דבריה: "האמת צריכה להיאמר, האיזון הנדרש במקרה דנן בין השיקולים הנוגדים הינו מורכב ואיננו נטול קשיים. ניתן אף לומר כי מינויו של דרעי לתפקיד שר מצוי על גבול מתחם הסבירות, אך בהינתן מכלול השיקולים שעליהם עמדנו בפירוט לעיל ובהינתן שיקול הדעת הרחב המסור לראש הממשלה בעניינים אלה, לא מצאנו עילה להתערב בו".