אאא

עם ישראל החל כבר באמירת הסליחות, חלק אחר יתחיל בקרוב, וכולם חלים ברעדה לקראת יום הדין הגדול והנורא. רגעי השיא שבחודש אלול מגיעים עם הישמע קול השופר הצלול והחד המזכיר לכולנו להתעטף בתפילה ובחשבון ההנפש. 

אך הרגע הגדול מכולם מגיע בעיצומו של יום, עת הציבור כולו מעוטף בטליתות, עומד נרגש "לשמוע קול שופר". בעל התוקע נוטל את השופר המהודר ביד רועדת, מתפלל תפילה חרישת לבוראו שלא יצטרד השופר פתאום, שהקולות יצאו צלולים וברורים ויוציאו את הציבור בהידור מושלם. והנה עולה ובוקע קול השופר, רועם, צלול וחד - חודר לחדרי הנפש ומזעזע את אמות הסיפין. הקול הולך ומתנשא, והציבור בריכוז מיוחד מבקש שתתעורר מידת הרחמים ותזכיר את עקדת יצחק אבינו ע"ה שפשט את צווארו לקיים רצון בוראו. 

>>קנו עכשיו שופר מהודר ואיכותי (פרסומת)

הרגע הרם והנישא עדיין לא הגיע, עדיין אנחנו אחוזים בימים של חולין, אך מכינים את נפשנו ליום הדין. רגע לפני, נצא למסע מרתק על הדרך אותה עושה השופר מראשו של האיל ועד למצב של מעורר הרחמים בפיו של בעל התוקע בעיצומו של יום דין. 

מרוקו 

במישורים הקדומים של אזור האטלס במרוקו, בין הנופשים הבראשיתיים שוכנים להם האילים המהווים את המקור העיקרי של השופרות בימינו. הסיבה ליבוא השופרות המרוקניים היא בשל הדרישה המתרחבת לשופרות האילים המרוקאי בעלי קרניים ארוכות יותר. 

pascal
מרוקו - המישורים המרהיבים של מורדות האטלס • בתמונה, הכפר עית' בוגמז, מכאן מביאים את השופרות (צילום: pascal ברישיון GNU CC)
הגדלה

אל הכפרים המרוקאים מגיעים במהלך השנה מומחים רבים ואנשי מקצוע העוסקים בתחום השופרות, ומטפלים בתהליך ארוך ומפרך של הכנסת השופרות. "אנשים נוטים לחשוב כי השופר מיוצר בתהליך אוטומטי בתוך מפעל ממוחשב, כאשר מכניסים מצידה האחד של המכונה קרן גולמית, ומצידה האחר נפלט שופר מוכן לתקיעה לאחר דקות ספורות", אומר הרב אליהו מלכה, מנכ"ל ובעלים של מפעל "שופרות ירושלים". האמת, הוא אומר, רחוקה מאוד מכך. 

 "זוהי עבודה מפרכת ומתישה הנעשית כמעט כולה באופן ידני וצריכה להיות ברמה הגבוהה ביותר", אומר הרב מלכה. "העבודה מצריכה הבנה מעמיקה וידע בטכניקות מסורתיות העוברות מאב לבנו מאות בשנים, כאשר מתוך 10 שופרות המתחילות בהליך עיבוד, נגיע בסוף אולי לשופר כשר אחד!". 

 (צילום: כיכר השבת )
(צילום: כיכר השבת )

אז איך זה עובד?

"ראשית מתחילים בשלב המיון הראשוני. לאחר שנשחטים האילים והכבשים או הקודו (אנטילופה אפריקנית), פועלים אוספים בשטח את הקרניים וממיינים אותם לפי סוגים. קרני כבש, איל (כבש בוגר), או קודו - ארוכים, קצרים, מסולסלים וישרים". מתאר הרב מלכה, "לאחר מכן ממיינים את הקרניים לפי קריטריונים הלכתיים. בשלב המיון ההלכתי נפסלים כשבעים אחוזים מהקרניים (!) בשל שברים סדרקים או ריקבון. יתר הקרניים עוברות לשלב העיבוד הראשוני. 

"בשלב זה שוטחים את הקרניים לייבוש בשמש למשך תקופה. הייבוש מקשיח את הקרניים ומכשיר אותן לתהליך העיבוד הממושך. באמצעות טכניקות מיוחדות, מומחי השופרת מנקים את תוך הקרן ומפרידים ממנה את העצם. כאן נדרשת זהירות יתרה שלא לשבור או לסדוק את הקרן תוך כדי הפרדת העצם מן הקרן. צריך לזכור" אומר הרב מלכה, "כי אין כל אפשרות לתקן קרן שנסדקה או נשברה. על פי ההלכה על השופר להיות כולו מחומר הקרן בלבד, ללא חומרי איטום או הדבקה כל שהם.

"מביאים שופרות מרוקניים, בשל הדרישה המתרחבת לשופרות ארוכים" (צילום: כיכר השבת )
הגדלה

"לכל אורך העיבוד, מומחי השופרות שלנו מקפידים לבדוק שוב ושוב כל קרן וקרן שלא יהיו בה סדקים או נקבים, לפי הסטנדרטים המחמירים ביותר. המטרה שלנו בסופו של דבר, היא שיהיה בידו של בעל התוקע את השופר האיכותי ביותר והמהודר ביותר. זההו מסע שמתחיל תחת השמש הקופחת ומסתיים מעל בימת החזן בבית הכנסת". 

עיקור, קידוח, החלקה ו... סאונד

לאחר התהליך הראשוני, תעבור הקרן עיקור בתנור. אז מיישרים את הקרן ומכינים אותה לקידוח והחלקה. ליטוש הקרן הוא השלב הנותן לשופר את הצליל והסאונד הייחודיים לו. בשלב הליטוש, מומחי השופרות עובדים על התאמת קול השופר כדי להפיק ממנו את הקול החזק והצלול ביותר, בלי לפגוע באיכותו ובחוזקו. 

עבודה מקצוע (צילום: כיכר השבת )
"עיקור, קידוח, החלקה ו... סאונד": אחת המכונות במפעל (צילום: כיכר השבת )

"זהו השלב הרגיש ביותר", אומר הרב מלכה, "מומחי החברה שלנו מקפידים על כך יותר מכל. הרי בסוף עומד בעל תוקע עם השופר ביד, והציבור מאזין ורוצה לשמוע את הצלילי החד והברור ביותר. זוהי מצווה מדאורייתא, ותוקעים רבים מדי נאלצים 'להילחם' עם השופר בכדי להוציא ממנו איזו תקיעה בדיעבד".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"אין כל סיבה שכך יראו פני הדברים, מדגיש הרב מלכה, "השופרות שצריך 'להאבק' עימם כדי שיוציאו קול, אלו בדרך כלל שופרות 'זולים', שנעשים בצורה חובבנית על ידי אנשים שאינם בקיאים בתחום. מומחי החברה שלנו עובדים בשיטות מקצועיות ביותר, בתהליך ארוך ורגיש, ומוציאים מתחת ידם שופרת קלים ונוחים אף לתקיעה ממושכת. שופר שאינו מתאים נפסל באופן מיידי. עבורונו, שופר שאינו קל ונוח לתקיעה אינו שופר ראוי אף אם צורתו החיצונית יפה ומרשימה".

השלב האחרון בייצור השופר, הנו החלקתו מצדו החיצוני, כאשר יש המעדיפים את השופר חלק לחלוטין לכל אורכו, או מוחלק באופן חלקי. במפעלי השופרות בארץ יצפו את השופר בעיטורי כסף או זהב על פי דרישת הלקוח, ובכך יגיע לסופו ההליך המורכב והמיוחד של ייצור השופר. 

 (צילום: כיכר השבת )
(צילום: כיכר השבת )

אז איך מנקים שופר??

ערק, אלכהול, מים? מי לא שאל את עצמו את השאלה הנצחית הזו. אז הפעם אחת ולתמיד, איך מנקים שופר בצורה הטובה ביותר שתשמר את איכותו ולא תפגע בצליל הנקי שהוא מפיק. 

הנה הטיפים שנתן לנו הרב מלכה: "ראשית חשוב להבין כי מומלץ מאוד לנקות את השופר לפני התקיעה. הלכלוך בתוך השופר מצטבר ועלול לגרום לצליל גרוע וצרוד ולהקשות על בעל התוקע. הדרך הטובה לנקות את השופר היא כדלהלן: לוקחים מטלית מבד כותנה כשהיא טבולה באלכוהול ומעבירים אותה בתוך השופר מצד אל צד עד כמה שניתן. מרבית הלכלוך מצטבר בפיית השופר שלעיתים לא ניתן לנקותה עם המטלית, לכן כדאי לקחת קיסם אוזניים טבול באלכוהול ולנקות את פיית השופר היטב. לניקוי זריז, ניתן לשפוך מעט אלכוהול לפיית השופר לסגור עם היד את השופר משני צידיו ולנער מספר פעמים והצליל משתפר פלאים".