אאא

בכנסת ישראל עבר חוק משמעותי מאד בדיני ההוצאה לפועל בישראל. לפחות אחד מהמשמעותיים ביותר שהתקבלו כאן בתקופה האחרונה. החוק, אשר זכה לכינוי "חוק השמיטה", אושר פה אחד בכנסת כהוראת שעה. הוא טומן בחובו בשורה לחייבים מוגבלים באמצעים שיוכלו לקבל צו הפטר עוד בהליכי הוצאה לפועל. כן, ממש כמו הפטר שהיה ניתן לקבל עד לאחרונה רק בפשיטת רגל. מהצד השני החוק מהווה אסון כלכלי לנושים פרטיים שהכספים שלכאורה עמדו לזכותם בתיקי ההוצאה לפועל נמחקו ביום אחד וזאת ללא בדיקה ממשית של יכולתו הכלכלית האמיתית של החייב. אולם, שימו לב, החוק יהיה תקף למשך שלוש שנים בלבד.

מהם הקריטריונים שנקבעו לגבי תחולת החוק על חייבים מוגבלים באמצעים? מתי החוק ייכנס לתוקף ומתי הוא יפוג? מה ההבדלים בינו לבין פשיטת רגל ומה עם זכויות הנושים? עבדכם הנאמן, ראש ועדת הוצאה לפועל בלשכת עורכי הדין, שלקח חלק בדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, ינסה לעשות קצת סדר בדברים.

22,000 חייבים עם חוב ממוצע של רבע מיליון ש"ח

לפני הכל, כמה נתונים. לפי דו"ח רשות האכיפה והגבייה, מספר החייבים שהגישו בקשה למוגבל באמצעים בשנת 2014 עומד על כ-13,500 אזרחים. זאת, מתוך מצבת חייבים כוללת שמנתה בסוף שנה שעברה כ-750,000 בני אדם (ומי יודע כמה מהם מתנדנדים על הפער שבין "חייב רגיל" ל"חייב מוגבל באמצעים"). כלומר, עשרות אלפי חייבים נמצאים במצב כה קשה של חדלות פירעון עד כי אין כמעט סיכוי שהם יצליחו לפרוע את חובם. החוק החדש מאפיין מתוך החייבים המוגבלים באמצעים קבוצה שהוחלט להקל עמה ולאפשר לה "שמיטת חובות".

מי הם החייבים שייהנו מהחוק החדש?

על פי הנוסח האחרון של הצעת החוק, חייבים מוגבלים באמצעים אשר יוכלו ליהנות מתחולתו של החוק החדש צריכים לענות על התנאים המצטברים הבאים:

  1. הם הוגדרו בארבע השנים האחרונות כחייבים מוגבלים באמצעים.
  2. חובם הכללי נמוך מ-800,000 שקלים.
  3. אין להם חוב אחד של יותר מ-400,000 שקלים לנושה ספציפי.
  4. הם עמדו בשלוש השנים האחרונות בהחזרי החוב שנקבעו להם. (למעט מקרים חריגים)
  5. אין להם  נכסים שניתן לעקל (זולת משכורת או קצבה).
  6. התשלומים שנקבעו כנגדם בצו התשלומים לא מאפשרים פירעון עשירית מהקרן לפחות במשך שלוש שנים.

שימו לב, רשם ההוצאה לפועל יוכל להעניק הפטר גם לחייב אשר לא עמד באופן קבוע בצו התשלומים ככל שיוכח שמצבו הכלכלי הורע משמעותית או שהתקיימו נסיבות חריגות בעניינו. ההערכות במשרד המשפטים מדברות על כך שחייבים שיכנסו בגדר תחולת החוק הם בעלי חוב ממוצע של כרבע מיליון שקלים.

חשוב להדגיש כי החוק פוטר גם מחובות שאינם מנוהלים בהוצאה לפועל כגון חובות לרשות המיסים רשות השידור ומס הכנסה.

הבעיות שבחוק

כידוע, מדינת ישראל הינה גן עדן לחייבים. כמי שנמצא בלשכות ההוצאה לפועל שנים רבות מכיר את התופעה של החייב/ת שמגיע כמסכן חסר כל לחקירת יכולת, אך יוצא משם עם רכב מהודר ונוסע בבטחה לביתו המפואר, וכל ניסיונות העיקול עולים בתוהו בשל הסיבה שכל הנכסים רשומים ע"ש אחרים. לצערי דווקא החלק הארי של החייבים ש"פחדו" מהליכי פשיטת רגל ומצאו מקום מבטחים במוגבל באמצעים הם אלה שייהנו מהחוק החדש שיפטור אותם מהחובות מבלי שתערך בדיקה מקיפה, איכותית ואמיתית על הנכסים והיכולת הכספית שלהם כפי שמתנהל עם נאמן בהליכי פשיטת הרגל.

אז מה השתנה?

כבר היום, וללא קשר לחוק החדש, חייבים שלא מסוגלים לשאת בתשלום חובותיהם בהוצאה לפועל יכולים למצוא מזור בדמות הפטר בהליכי פשיטת רגל. אולם, היות שרבים מהם משתייכים לשכבות סוציו-אקונומיות חלשות ומוחלשות, הסבך הבירוקרטי שכרוך בהליכי פשיטת רגל מדיר אותם ממנגנון זה. בפועל, הם לא עוברים לפשיטת רגל ונקבע להם צו תשלומים על ידי רשם ההוצאה לפועל בהתאם להכנסותיהם. צו התשלומים לרוב נמוך מדי להחזר החוב ולעיתים אף איננו מכסה את הריבית. דהיינו, החייב נמצא במעין מערבולת של תשלומים שסופה לא נראה באופק.

במקביל לכל הצרות הללו, הגדרתו כמוגבל באמצעים מונעת ממנו לפתוח עסק, להיות בעל חשבון בנק, לעשות שימוש בכרטיסי אשראי או לצאת מהארץ. החוק החדש מהווה אפוא בשורה לכ-22,000 חייבים אשר חיים תחת צל כבד של חובות מרובים. הוא מסייע להם לקבל הפטר מחובותיהם, ולשוב לנשום לרווחה. זאת, על ידי הכנסת מוסד ההפטר בשינויים הדרושים גם להליכי הוצאה לפועל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

מה עם סייגים להפטר?

גם בחוק השמיטה קיימים סייגים לקבלת הפטר. למשל, התנהלות כלכלית שאיננה אחראית, ניצול הליכים לרעה, מרמה, העדפת נושים ועוד. בניגוד להליכי פשיטת רגל שיכולים להתגבר על הסייגים הללו משום שהם נערכים בפני בית משפט, החוק החדש מעניק סמכות רחבה להוצאה לפועל ודרכם של חייבים "בעייתיים" צרה יותר. לא בכדי, דברי ההסבר לחוק מציינים מילים כמו "הליך מנהלי" ו"מקרים פשוטים בלבד".

האם החוק שומר על האינטרסים של הנושים?

אחת הביקורות המרכזיות שהופנו כנגד הצעת החוק היא הפגיעה האופציונאלית בנושים. נטען כי למרות שחייבים חדלי פירעון ש"תקועים" בהוצאה לפועל לא מסוגלים לשלם את חובותיהם, זכויות הנושים צריכות לקבל ביטוי הולם. במסגרת הדיונים התקבלו גם מספר החלטות לגבי הנושים והזוכים:

  1. פגיעה כלכלית בנושה - במידה שעלולה להיגרם לנושה פגיעה כלכלית משמעותית ההפטר לא יינתן. כיצד הדבר ייבחן? על פי התחקות אחר מצבו הכלכלי של הנושה במידה שיינתן הפטר לעומת מצבו אם צו התשלומים יוותר על כנו. יודגש, לא בהנחה שהחוב ישולם במכה אחת.  
  2. הגשת התנגדות למתן הפטר - נושים יהיו רשאים להגיש התנגדות למתן הפטר עד שלושה חודשים מיום קבלת ההודעה. טענתם צריכה להתמקד בתנאים המקדימים לכניסת החייב להליך ו/או התקיימות סייגים שונים. לדוגמה, לחייב יש נכסים או שהוא התנהל בחוסר תום לב. דיון בהתנגדות יתקיים מול רשם ההוצאה לפועל ותוסבר לצדדים האופציה של הליכה לפשיטת רגל.
  3. ערעור על החלטת הרשם – ככל והרשם החליט על הפטר לחייב ניתן להגיש ערעור לבית משפט השלום בפני שופטים שמונו לדון בערעור על הפטרים.
  4. הגשת בקשת נושה לפשיטת רגל - הנושים יוכלו להגיש בקשת נושה לפשיטת רגל בבית המשפט במהלך שלושת החודשים שלאחר קבלת ההודעה. אם הם יפעלו כאמור המקרה ייבחן על ידי ערכאה שיפוטית שיש לה מומחיות בנושא. אפשרות זו רלבנטית בעיקר לנושים שסבורים שהחייב הוא באמת חדל פירעון.

האם החוק קבוע?

החוק התקבל כהוראת שעה. תחולתו היא לתקופה מוגבלת של שלוש שנים בלבד מספטמבר 2015 ועד ספטמבר 2018. להערכתי הנושים לא יתנו לכך שימחקו חובות בסיטונאות ויגישו בקשת נושה לפש"ר וכן ערעורים על החלטת הרשמים. עם זאת, חייבים שבאמת אין להם אפשרות לשלם, ומצבם הכלכלי גרוע, החוק ייתן להם פתח לחיים חדשים. אגב, במסגרת החוק נקבעה תוספת תקציב משמעותית להוצאה לפועל לטובת גיוס כוח אדם מתוך מטרה לקצר את נבכי הבירוקרטיה שאמורים להיות נסבלים.

ימים יגידו האם החוק היה צודק או שמא פתח מילוט לעברייני חוב.