פותחים את זמן אלול

"נשלח לך כסף - רק למד בני" • מכתב סבו של נתניהו ללומדים

"השולחנות והעמודים ספוגים בהגיון בריא וברעיונות נאצלים, דיים בשביל כל אחד המסתופף בצילם להיעשות לגדול". דברי הרב נתן מליקובסקי, סבו של בנימין נתניהו לבחורי הישיבות • מיוחד (חרדים)

ישראל כהן | כיכר השבת |
בנימין נתניהו וסבו הרב נתן מיליקובסקי (צילום: אביר סולטן - פלאש 90, מארק ישראל סאלם, Nathan Mileikowsky מאת מקור. מתפרסם לפי רישיון שימוש הוגן דרך ויקיפדיה)

לרגל תחילת הזמן החדש "זמן אלול" בעולם הישיבות, מפרסם הבוקר העיתון "יתד נאמן" מאמר מערכת בשבח לומדי התורה ומעלה על נס את בני הישיבות.

במאמר מצטט העיתון הליטאי את איגרתו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן ובאורח נדיר מצטט במקביל גם את לא אחר מאשר סבו של ראש הממשלה בנימין נתניהו הרב נתן מליקובסקי, שלמד שנים רבות בישיבת וולוז'ין בליטא עד שהצטרף לתנועה הציונית.

"הדרכים אל הישיבות שוקקות היום גלגליהן של מזוודות וקופסאות מגבעות על גביהן, עשרות אלפי נערי ובחורי ישראל עושים את דרכם אל הישיבות הקדושות אשר לא פסקו מאבותינו מדור דור, ל'זמן' חדש של 'אלול' לקראת שנה חדשה המפציעה עלינו לטובה". כותב העיתון.

"בין ההולכים לישיבות, נמנים מאות רבות של צורבים עולי ימים שזו להם הכניסה אל מפתנה של הישיבה, מותירים מאחוריהם תפילה חרישית של הורים המצפים ומייחלים לראות את בניהם גדלים בתורה ויראת השם כפי הדברים שהובאו על ידי מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן שליט"א במכתבו המופנה לבחורים אלו - מדברי רבותינו בעלי התוספות: דרך הוא בהולך ללמוד שנעשה גדול בתורה"

"בתוך המון צבאות בני הישיבות, מתייצבים גם נערים בוגרי מדרשות שעזבו בורות נשברים, הותירו מאחוריהם עולם של רהב והבל, והסתפחו אל בני הישיבות, אלו מוכיחים כי לא ידח ממנו נידח וברכת התורה 'כי לא תישכח מפי זרעו' קיימת ומלווה את כל מי שרגליו עושות את צעדיהן חזרה להר סיני, מקום בו עמדו אבותיו".

"תופעה מרנינה ומרחבת לב זו מתרחשת, שעה שמכל עבר מנסים גורמים שונים לצוד נפשות כדי להרחיקם ממעיין התורה, שעה שכוחות איתנים מנסים בכל כוחם להמעיט ספסלים מבית המדרש. קנאה נסתרת ותסכול פנימי עומדים מאחורי מסע נתעב זה. המראה בו אלפי נערים גדלים לאורה של תורה, עוזבים תענוגות מפוקפקים ומקדישים עצמם לחיי תורה, בתנאים של הסתפקות במועט - וממיתים עצמם בעמלה של תורה, לאורם של מרנן ורבנן ראשי הישיבות שליט"א, הרמי"ם, המשגיחים, וצוות ה'משיבים' וכל העושים במלאכת הקודש, לילות כימים להגדיל תורה ולהאדירה - כל זה מדיר שינה מעיניהם של אותם גורמים. זהו 'גירא בעיניה דשיטנא' - תריס נגד עולם שטוף תאוות, תחבולות רשע, וקנאת איש מרעהו".

"חלק מהטקטיקה של אותה מלחמה הוא שימוש בזרועות התקשורת לסוגיה, תוך יצירת מצג שווא של "המונים" העוזבים את כותלי בית המדרש, ליצירת אווירה זו שותפים גם בעלי אינטרסים מסוג ידוע, אך המציאות ברוך השם טופחת על פניהם, עולם התורה גדל ופורה על שורשיו, שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול, וכל בניך לימודי השם ורב שלום בניך".

"אין ולא קיימת בנמצא, בכל העולם, מערכת חינוך שמניבה יבול כה רב בלי עין הרע, של בנים לימודי השם, שכל מאוויים הוא רק להוסיף ולקנות חוכמה ודעת, והם משתיתים את חייהם על ערכי התורה בכל תהלוכותיהם, כפי שמניב עולם הישיבות בכל שנה ושנה בלע"ה, מכאן צרות העין, מכאן החבירה של גורמים במערכות שונות שעושים הכל כדי לנעוץ טלפיים בקרב בני הישיבות".

דברי סבו של נתניהו

"שלא לקפח שכר שיחה נאה, ראוי להביא כאן תיאור מרגש ומרטיט שיצא מקולומוס הרב נתן מילקובסקי – נתניהו, חניך ישיבת וואלוזי'ן, זקנו של ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו, מזיכרונותיו בישיבת וואלוז'ין, תיאור שראוי שיעמוד גם כיום מול אלו שמנסים לקעקע את דמותה של הישיבה, את צביונו של בן הישיבה, וכך הוא כתב מעל דפי "דאר היום".

והעיתון מצטט: "לנצח לא אשכח את הקלימוביצ'י, זמן רב היה נוהג לקום בבוקר בבוקר והיה מוציא מתוך ארגזו מכתב קטן שקיבל מאביו בתור תשובה על מכתבו הראשון בו הלין כנראה על התנאים בישיבה, האבא החרד בכל נשמתו השיב לו מכתב, והבן היה קורא בו בכל פעם מתוך בכי והתרגשות, במכתב היה כתוב לאמר: "בני, אל תעזוב את וואלוז'ין, בישיבה אין תמיכה, אין ראשי ישיבה, אין מנהל, אין משגיחים, - אין בכך כלום. כותלי הישיבה הקדושה".

מודעת האבל על פטירת הרב מליקובסקי (נחלת הכלל)

"השולחנות והעמודים מאז הם ספוגים בהגיון בריא, במחשבה עמוקה, ברעיונות נאצלים, דיים בשביל כל אחד המסתופף בצילם, להיעשות לגדול וחכם". וכאן ממשיך האבא וכותב מילים מרטיטות המלמדות כיצד פעמו בו וברעייתו אהבת התורה: "כסף אשלח לך בני מחמדי! נמכור את הפרה ונשלח לך תיכף שמונה רובל. בעוד שבוע החלטתי ללכת לחפור גם אני את התעלה אצל הפריץ, זו היא תעלה ארוכה שתספק עבודה לזמן רב".

"כל הגוים שבסביבה, אמנם עובדים שמה, ולא כל כך קל יהיה לי, יהודי מבית המדרש והחנות לעבוד עמהם.. אולם, בשבילך בני היושב בוואלוז'ין, אעשה הכל, ולא קשה יהיה לי. גם אימא מחפשת קונה לתכשיטיה, נמכור אם ירצה השם את התכשיטים ונשלח לך את הכסף, רק למד בני למד!".

"רק למד בני למד" זו הייתה התקווה, החלום, של כל איש יהודי בכל הדורות" נכתב בעיתון, "בר בי רב כבר אוריין, עובד אדמה, או חרשתן, כתלמיד חכם. זו הייתה התפילה של כל אימא יהודייה, ליד מיטת הערש של תינוקה, או בעת הדלקת הנרות בערב שבת".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר